התובעת טוענת לעניין זה, כי יש להסתמך על תחשיב סוקולובר, שלפיו יתרת קרן החוב של וידל עומדת על הסך של 1,603,544 ש"ח ואילו קרן החוב בה חב רשף עומדת על הסך של 1,612,575 ש"ח (סע' 4 ו-17 לסיכומי התובעת), וכי סכומים אלו, לטענתה, נושאים ריבית בשיעור של 9.5% עד ליום 31.12.2016 וכן ריבית לפי סעיף 3י לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התכש"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה") לשנים 2017-2020.
שעה שהתובעת לא תמכה טענתה, בדבר העלות הכוללת של רכישת המקרקעין, אזי מצאתי לקבל את עמדת הנתבעים, כפי שזו באה לידי ביטוי בתצהירי עדות ראשית מטעם ובחקירת וידל ורשף, כאמור לעיל, שלפיה עלות המקרקעין לרבות העלויות הנילוות, עמדה על סך כולל של 10,608,104 ש''ח.
אין חולק בין הצדדים כי מסכום זה המהוה הסך הכולל של רכישת המקרקעין יש לנכות הסכומים הבאים:
דמי שכירות שהתקבלו בגין השכרת המקרקעין בסך של 6,128,439 ש''ח בגין דמי שכירות, שהופקדו בחשבון השותפים עד לחודש פברואר 2018.
לעניין זה, קובע סעיף 5(א) לאותו חוק קובע כי "תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום הווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית - עד מועד הפרעון; בהוצאות משפט – מיום הוצאתן עד מועד הפרעון; בשכר טירחה של עורך דין - מיום מתן הפסק עד מועד הפרעון; והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר".
במילים אחרות, לבית המשפט נתון מרווח של שיקול דעת באשר למועד ממנו תתחיל תקופת הריבית וההצמדה.
מכתבו של בא כוח התובעת עו"ד הר זהב נכתב עוד לפני מועד כריתתו של החוזה לרכישת החלק במקרקעין מושא עסקת הבסיס, ומכל מקום מכתב עורך הדין איננו עולה כדי הסכמה בין שלושת השותפים.
...
.
על מנת בכל זאת לחייב גם את בעל המניות או נושא המשרה באחריות אישית להפרת החוזה על ידי החברה, על אף שלא התחייב בשום שלב אישית ליטול על עצמו את התחייבויות החברה בחוזה, סבורני כי יש לבחון האם מדובר במקרה חריג של חוסר תום לב סובייקטיבי, אשר יש בו סממנים של הטעיה או מרמה מצד בעל המניות או נושא המשרה.
סוף דבר
אני מחייבת את וידל יועצים וטנדנר (הנתבעות 2 ו- 5), כל אחת, לשלם לתובעת הסך של 844,522 ש''ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד היווצרות החוב על פי חוק פסיקת ריבית, כאמור בפסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
אני דוחה את התביעה כנגד נתבעים 1 ו- 3.
