מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ניכוי שכר טרחת עורך דין מקרקעין מס הכנסה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

על-פי סעיף 11א' להסכם, עורך-הדין ינכה את שכר טירחתו מהתקבולים ממימוש הנכסים: "תמורת ביצוע פעולות המימוש על פי הוראות הסכם זה יהיה רשאי עורך-הדין לגבות את שכר טירחתו ישירות מתוך הכספים אשר יתקבלו מפעולות המימוש". בסעיף 10ב' להסכם מתחייב עורך-הדין להעביר את כספי המימוש לאחראי בנכוי שכר טירחתו: "למשוך לטובת האגף שיק ע"ח הכספים אשר גבה, בנכוי שכר טירחתו, בכפוף לאמור בסעיף 11 להלן, ולמסור את השיק לידי האחראי עד ליומיים מיום סיום הפעולות בתיק". סעיף 9 לנספח ב' להסכם חוזר במפורש על ההסדר הנ"ל: "שכר טירחת עורך הדין בגין מימוש הנכס, כמפורט בסע' 4 לעיל, יקוזז על ידי עורך הדין ישירות מתוך הכספים שיתקבלו מפעולות המימוש". בסעיף 4 לנספח ב' להסכם מפורטים שעורי שכר הטירחה: "4.1 עד 250,000 ש"ח, עד 5% מסכום התמורה שתתקבל בעבור מימוש זכויותיו של חייב בנכס.
משנת 2006, רוב התיקים היו כאלה שהפסיקו אותו באמצע, ולשיטתו שכר הטירחה היה צריך להיתקבל על פי לשון ההסכם (עמ' 1069 לפרוטוקול, שורות 1- 8; לביסוס טענתו זו, היפנה הנאשם לסעיף 12 בנספח ב' בהסכם שכר הטירחה (ת/57), אשר קובע: "היה והליך כנוס הנכסים על ידי עו"ד הופסק מכל סיבה שהיא, לפני שהתמורה בגין מימוש הנכס התקבלה על ידו – יקבע נציב מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ומנהל אגף המכס ומע"מ והחשב את שיעור שכר טירחת עו"ד, על פי הקף העבודה שבוצעה יחסית להקף העבודה שנותרה לבצוע.". הנאשם טען עוד, כי רשות המסים דרשה ממנו מאות תיקים בהם טיפל, הוא נאלץ להחזיר אותם, ועל-פי אותו הסכם הרשות חייבת לשלם לו על העבודה שעשה, וזאת בנוסף לתיקים נוספים בהם בוצעו פשרות ולא שולם דבר (עמ' 1292-1293 לפרוטוקול).
...
באישום 3, אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה נוספת של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 383(א)(2) + 393(2) לחוק העונשין בכך, שבעת שהנאשם שימש מנהל עזבון, שלח ידו בגניבת כספי תקבולי מכירת הדירה באילת על סך של 106,083 ₪, אותם נמנע מלהעביר ליורשי המנוח צבי קלינגר ז"ל, והכל כפי שפורט בהרחבה בתיאור האישום השלישי.
באישום 4, אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 383(א)(2) + 393(3) לחוק העונשין בכך, שבעת ששימש כבא-כוחו של בעל נכס – מר משה אביטל, נטל לעצמו שלא כדין כספי ערבות בסך 395,000 ₪, והכל כפי שפורט בהרחבה בתיאור האישום הרביעי.
באישום 5, אני מרשיעה את הנאשם בביצוע ריבוי עבירות של השמטה מתוך דו"ח על-פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח לפי סעיף 220(1) לפקודה וכן ריבוי עבירות של מרמה ערמה או תחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה, בסך כולל של 8,614,104 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בהיבט המימוני אמד קלדרון את הנזקים בסכום של 1,133,476 ₪, שהוא הסכום הכולל של הוצאות המימון שהתובעות נשאו בהן בקשר עם עלויות בגין רכישת הקרקע בלא יכולת להשתמש בה. עלויות אלה כללו את עלות רכישת הקרקע, וכן הוצאות נילוות כגון מסים, תשלומים הקשורים בבקשה להיתר בנייה, שכר טירחת יועצים וכיוצא באלה.
הרווח הנקי להשקעות חוזרות או בנכוי מס הכנסה? ההנחה שיש רווח מהפרויקט, עשיתי מה שבדיוק רו"ח קלדרון עשה, הדבר היחידי ששונה הוא שאני אמרתי שהרווח שמשמש להשקעות נוספות, צריך להוריד ממנו מס חברות.
כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעות הוצאות משפט על פי שומה שתערך, וכן שכר טירחת עורכי דין בסכום של 50,000 ₪.
...
לאחר דיון שהתקיים ביום 17.6.13, הודיעו הנתבעים את הדברים הבאים: "מבלי להודות או להסכים לאיזה מטענות המבקשות (התובעות כאן, א"ק), לאור המלצת בית המשפט ולאור החשיבות הגדולה שמייחסת המדינה לקידום פרויקטים ובניית יחידות דיור, ובנסיבות המקרה, נעתרת המדינה לבקשת המבקשות ותתיר הסבת מחצית מזכויותיה של המבקשת 1, לפי מכרז מס' חי/ 343/2010 וחוזה מס' 13439 למבקשת מס' 2. הכל, כמובן, בכפוף לחתימת המבקשות על המסמכים הנדרשים במשרד הבינוי והשיכון ובמינהל מקרקעי ישראל, בנוסח שייקבע על ידי מ. השיכון והמינהל". בתגובה לכך הודיעו התובעות ביום 23.6.13 כדלקמן: "המבקשות מתכבדות להודיע כי הן יסכימו למחיקת התביעה ללא צו להוצאות בכפוף לכך שהמשיבים יתירו את הסבת הזכויות כאמור בהמרצת הפתיחה ובכפוף לכך שהטפסים שהמשיבים מבקשים כי ייחתמו על ידי המבקשות הינם המסמכים הרגילים והמקובלים". לאור הודעות הצדדים הורה בית משפט ביום 24.6.13 על מחיקת המרצת הפתיחה.
משום כך מקובלת עליי דעתו של דורסט שאומדן הנזק ברכיב זה הוא מופרז, ואין לו תימוכין בראיות.
סיכום על יסוד הנימוקים המפורטים בפסק דין זה אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים כדלקמן: הרשות תשלם לתובעות סכום של 2,684,776 ₪ שהוא סכום הערבות הבנקאית שחולטה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום חילוט הערבות, היינו , 25.9.13 ועד לתשלום בפועל.
כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעות הוצאות משפט על פי שומה שתיערך, וכן שכר טרחת עורכי דין בסכום של 50,000 ₪.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העוררים, אשר כאמור הנם יורשיו של האב המנוח, מכרו ביום 18/12/2018 את הנכס תמורת סך של 3,050,000 ש"ח. לעוררים הוצאה שומה לפי מיטב השפיטה ביום 1/8/2019, בה נקבע כי לא ניתן להכיר בעלות הבנייה של הנכס התעשייתי שעמד על המקרקעין, כיוון שלא הוכח כי לא נוכה פחת בגינו מהכנסותיו החייבות של האב המנוח במס הכנסה.
בהנתן כי על פי הוראות פקודת מס הכנסה, הגורמים הרשאים לייצג בפני פקיד השומה הנם עורך דין, רואה חשבון או יועץ מס, והללו כולם מוחזקים כמודעים לזכות לנכוי פחת בגין עלויות הקמת המבנה - ספק גדול בעינינו אם האב המנוח לא היה מודע או לא יכול היה להיות מודע לקיום הזכות לנכוי הוצאות פחת בגין המבנה.
העוררים יישאו בהוצאות המשיב ושכר טירחת עורך דינו בסך כולל של 15,000 ש"ח, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הנ"ל ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
...
לטעמנו, מתוך המסמכים המצויים בנספח ח' לתצהיר המשלים (מסמכים מתוך תיק הקבע של האב המנוח אצל פקיד השומה), עולה כי מדובר היה באדם אשר היה מודע לזכויותיו, היה מודע לאפשרויות של ניכוי הוצאות, ידע לפנות לפקיד השומה לצורך בירורים, לצורך בקשות לתיקון שומותיו, ואף לכל הפחות בחלק מהזמן הסתייע בשירותיו של מייצג, מר צבי צימרמן.
לטעמנו, בנסיבות האמורות, לא ניתן לקבל את הנטען בתצהירו של העורר 2.
אשר על כן, הערר נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת טוענת לעניין זה, כי יש להסתמך על תחשיב סוקולובר, שלפיו יתרת קרן החוב של וידל עומדת על הסך של 1,603,544 ש"ח ואילו קרן החוב בה חב רשף עומדת על הסך של 1,612,575 ש"ח (סע' 4 ו-17 לסיכומי התובעת), וכי סכומים אלו, לטענתה, נושאים ריבית בשיעור של 9.5% עד ליום 31.12.2016 וכן ריבית לפי סעיף 3י לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התכש"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה") לשנים 2017-2020.
שעה שהתובעת לא תמכה טענתה, בדבר העלות הכוללת של רכישת המקרקעין, אזי מצאתי לקבל את עמדת הנתבעים, כפי שזו באה לידי ביטוי בתצהירי עדות ראשית מטעם ובחקירת וידל ורשף, כאמור לעיל, שלפיה עלות המקרקעין לרבות העלויות הנילוות, עמדה על סך כולל של 10,608,104 ש''ח. אין חולק בין הצדדים כי מסכום זה המהוה הסך הכולל של רכישת המקרקעין יש לנכות הסכומים הבאים: דמי שכירות שהתקבלו בגין השכרת המקרקעין בסך של 6,128,439 ש''ח בגין דמי שכירות, שהופקדו בחשבון השותפים עד לחודש פברואר 2018.
לעניין זה, קובע סעיף 5(א) לאותו חוק קובע כי "תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום הווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית - עד מועד הפרעון; בהוצאות משפט – מיום הוצאתן עד מועד הפרעון; בשכר טירחה של עורך דין - מיום מתן הפסק עד מועד הפרעון; והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר". במילים אחרות, לבית המשפט נתון מרווח של שיקול דעת באשר למועד ממנו תתחיל תקופת הריבית וההצמדה.
מכתבו של בא כוח התובעת עו"ד הר זהב נכתב עוד לפני מועד כריתתו של החוזה לרכישת החלק במקרקעין מושא עסקת הבסיס, ומכל מקום מכתב עורך הדין איננו עולה כדי הסכמה בין שלושת השותפים.
...
. על מנת בכל זאת לחייב גם את בעל המניות או נושא המשרה באחריות אישית להפרת החוזה על ידי החברה, על אף שלא התחייב בשום שלב אישית ליטול על עצמו את התחייבויות החברה בחוזה, סבורני כי יש לבחון האם מדובר במקרה חריג של חוסר תום לב סובייקטיבי, אשר יש בו סממנים של הטעיה או מרמה מצד בעל המניות או נושא המשרה.
סוף דבר אני מחייבת את וידל יועצים וטנדנר (הנתבעות 2 ו- 5), כל אחת, לשלם לתובעת הסך של 844,522 ש''ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד היווצרות החוב על פי חוק פסיקת ריבית, כאמור בפסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
אני דוחה את התביעה כנגד נתבעים 1 ו- 3.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 26288-06-21 קבלאוי נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 338456_4 בקשה מס' 11 בפני כבוד השופט אפרים צ'יזיק היחיד חדר קבלאוי, ת"ז 053721148 ע"י ב"כ עוה"ד שמעון ברקוביץ' מטעם הלישכה לסיוע משפטי משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. . עו"ד רון כהנא (נאמן) 3 . מס הכנסה היחידה לפירוק כנוס נכסים ופש"ר (נושה) ע"י ב"כ מזי רנצלר ואח' 4. רשות האכיפה והגבייה החלטה
בפניי בקשה מטעם הממונה לקבוע כי חובותיו הכספיים של היחיד כלפי רשות המיסים (אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין) וכלפי רשות האכיפה והגבייה יוחרגו מצו ההפטר לאלתר שעליו המליץ (ביחד עם הנאמן) בנוגע ליחיד .
לאחר מכן העביר היחיד את אותם כספים לחשבון נאמנות שאותו פתח ב"בנק ערבי ישראלי" על מנת שיוכל לקזז לטובתו שכר טירחה בשיעור של 10% (בצרוף מע"מ) מסך הכספים אשר הופקדו על ידי החייבים, אולם לימים התברר כי היחיד שיטה בחייבים, בראשי ההוצל"פ בחיפה ובצוות המנהלי של לישכה זאת, משום שבמהלך השנים 1999 לשנת 2003 (יוני 2003) היחיד העביר את אותם כספים לתשעה חשבונות בנק שונים אשר היו בבעלותו הפרטית.
בכל הנוגע לחומרתם היתירה של מעשה היחיד קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט אלרון) כדלקמן : "הנאשם שבפניי עורך דין במקצועו ובעיסוקו, מתוקף כך מונה על-ידי ראש ההוצאה לפועל לשמש כ"ממונה" בתיקי האיחוד, זאת מתוך מתן אמון בו כי יבצע את תפקידו בנאמנות רבה הן כלפי המערכת המשפטית אשר נתנה בו את אמונה, והן כלפי החייבים אשר את מיטב כספם הפקידו בידיו לצורך חלוקתם לזוכים.
...
לפי עמדת רשות המיסים אין לאפשר לאדם אשר מעל בתפקיד שאליו מונה על ידי ערכאה שיפוטית לקבל הפטר מבלי שהחזיר, ולו למצער, רק חלק קטן מהסכומים שאותם שלשל לכיסו ומבלי שהסדיר את חובותיו.
סוף דבר : בהתחשב בסכום העצום של תביעות החוב אשר הוגשו כנגד היחיד ובהתחשב בכך שגם לא הוגשה תגובה בכתב מטעם רשות האכיפה ובכך שהיחיד צבר חובות עצומים גם כלפי רשויות ציבוריות נוספות אשר הגישו כנגדו היחיד תביעות חוב (עיריית חיפה, המוסד לביטוח לאומי, רשות השידור, לשכת עורכי הדין, בנקים ועוד) הרי שאין מקום בשלב זה ליתן הפטר ליחיד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו