למעלה משש שנים לאחר מכן הוגשה התביעה דנן בה מבקשת התובעת לפסוק לה פיצויים, בדמות אובדן רווחים, עקב ביטול החוזה לבניית 12 יח"ד.
מהמסמכים שהונחו בפתחו של בית המשפט, ומסיכומי הצדדים, עולות שלוש שאלות עיקריות, אשר הנני נידרש להכריע בהן במסגרת פסק דין זה, והן:
האם הנתבעים ביטלו את החוזים כדין
האם בעקבות ביטול החוזה, זכאית התובעת לפצויי קיום או לפצויי הסתמכות בלבד
במידה והתובעת כן זכאית לפצוי קיום או פצויי הסתמכות, האם יש מקום לשלול את הפצוי בשל אשמה המכריע של התובעת או בשל חובתה להקטין את הנזק או לפחות, להפחית מסכום הפצוי שמגיע לה בשל אשמה התורם
לשאלה הראשונה- האם הנתבעות ביטלו את החוזים כדין
כאמור, הנתבעות טענו, כי אין לראות בהימצאות הקו כהפרה, אלא כמצב בו נדחה מועד קיום חיוב בהסכם ולכל היותר היתה זכאית התובעת לפצוי, בגין העיכוב שניגרם לה בכל הקשור להתחלת הבניה, תקופה של חודשיים וחצי עד שהוצע מיגרש חלופי.
נוכח האמור, ובהיעדר כל ראיה אחרת, לא נותר לי אלא לאמץ את טענת ב"כ הנתבעות בסיכומיה (סעיף 39 בעמ' 6), וכן לאור תשובות המומחה בבית המשפט (עמ' 12 לפרוט'), הנני קובע כי שטח הדירה באותו פרוייקט אשר התכוונה התובעת לבנות, היה 127 מ"ר אשר כולל דירת מגורים בשטח של 77 מ"ר, בתוספת שטח של 50 מ"ר כאופציה להרחבה, והחישוב של הפיצויים יהא על בסיס שטח זה.
על פי שיטת החישוב שנערכה ע"י השמאי מטעם בית המשפט, והנתונים אשר בבסיס חישוביו, יעמוד שווי הדירה על סך:
50 מ"ר דירת השכרה X 1,050 $ = 52,500 $.
מסכום זה יש להפחית כ- 6% משווי מצרפי של כל הדירות בפרוייקט, לפיכך שווי הפרוייקט בשלמותו יהא כדלקמן:
125,650 $ X 94% = 1,417,332 $, בנכוי מע"מ בשיעור של 17%, מתקבל סכום של 1,211,395 $ שהנו שווי הפרוייקט ללא מע"מ.
אמנם המומחה בחוות דעתו המליץ לאמץ את שיטת החילוץ, עם זאת מאחר ולא הומצאו לבית המשפט נתונים מלאים אודות הפרוייקט, אשר עמדה התובעת לבצע, לא אוכל לערוך חישוב על פי שיטת החילוץ ובלית ברירה, הנני עורך את החישוב על פי שיטת חישוב אובדן הרווחיות בהשוואה לרווחים המקובלים בפרוייקטים לבנייה למגורים, וזאת כדלקמן:
שווי הפרוייקט ללא מע"מ כמפורט לעיל, הנו 1,211,395 $.
...
באשר לריבית, אני סבור שיש להוסיף ריבית רק עד ליום שליחת הודעת ביטול חידוש הזכייה של התובעת במכרז מיום 02/03/98, מאחר וכחודש ימים לאחר ביטול החוזים על ידי הנתבעות בשנת 1996, שלחה התובעת מכתבים לנתבעות, בהם הציעה הצעות חלופיות להקצאת שטחים אחרים, בעקבות מכתבים אלה, התחדשו המגעים בין התובעת לבין הנתבעות והוחלפו מספר מכתבים, ובסופו של דבר, לא הגיעו הצדדים לדברים מוסכמים עד שביום 02/03/98 שלח משרד השיכון מכתב לחברה, בו הודיע לה על החלטת וועדת המכרזים בישיבה מיום 01/03/98 בדבר ביטול חידוש זכייתה במכרז, מאחר והחברה לא המציאה חוזה חתום וערבויות.
אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה בחלקה, ומחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סכום של 763,573 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה כחוק החל מיום 16/01/96 ועד התשלום המלא בפועל, וכן בצירוף ריבית חוקית על הסכום הנ"ל מיום 16/01/96 ועד ליום 02/03/98, וכן מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
באשר להוצאות ושכ"ט עו"ד, מאחר וב"כ התובעת נמנע מלהמציא היתר בניה ולא הפנה את בית המשפט לחישובים המדוייקים, ובית המשפט נאלץ לערוך בעצמו את כל החישובים, דבר שגזל ממנו זמן רב. בנסיבות אלה, ראוי לפסוק לתובעת שכ"ט עו"ד באופן מזערי, על כן הנני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק נכון להיום וכן בתוספת הוצאות משפט.