ניכוי קצבאות ביטוח לאומי: קצין תגמולים לפי חוק הביטוח הלאומי

המשיב מנגד טוען כי מרגע שבוחר נכה בזכויות של משרד הבטחון, ישולמו לו תגמולים לפי סעיף 18 לחוק, ועבור התקופה בה היה הנכה זכאי הן לקיצבה מהביטוח הלאומי והן לתגמולים מאגף השקום - יקבל הפרישי תגמול בסיסי בלבד וכן תוספות אוטומאטיות לתגמול המנויות בסעיף זה, ביכוי קצבת הביטוח הלאומי, וזאת על מנת למנוע מצב של כפל בפצוי.

דיון והכרעה השאלה הטעונה הכרעה לפני, איפוא, היא האם רשאי המשיב לקזז הטבות להן זכאי המערער מהמשיב רטרואקטיבית, בגין תקופת ניהול ההליך להכרה לפי חוק הנכים כנגד קצבת נכות כללית שקבל המערער בתקופה זו מהמוסד לביטוח לאומי.

בנוסף, התנאים לקבלת תגמול מקצין התגמולים חמורים יותר, ואפרט: ישנה דרישה להעדר סיכוי לשקום – שאינה קיימת בביטוח לאומי; ישנה דרישה להסתכל על מכלול מצבו הכלכלי של המערער, מעבר לעניין ההישתכרות כתנאי לאותה זכאות.

...

משכך, ועל יסוד התשתית החוקית הקיימת כעת, אני סבור כי לא ניתן להורות על תשלום תגמולי קיום רטרואקטיבית.

מכל מקום, גם אילו סברתי שניתן היה להכיר בתגמולי הקיום רטרואקטיבית, אני סבור כי המערער לא הניח לפני קצין התגמולים – וגם לא לפניי – כי בתקופה הרלוונטית אכן היה זכאי לתגמולי קיום, אילו היה מוכר כנכה צה"ל, כך שגם לגוף העניין – לא היה ניתן למנוע את הקיזוז.

מכאן שדין הערעור להידחות, משלא נפלה כל טעות בהחלטת קצין התגמולים.

זהו פסק דין שניתן בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל-אביב – יפו בתיק ע"ו 24901-07-20 (להלן: "ההליך בבית המשפט המחוזי"), ואשר בו נדרשה ועדת הערעורים ליתן פסק דין בשאלה האם זכאי קצין התגמולים לקזז הטבות שאותן זכאי המערער לקבל מקצין התגמולים כנגד קצבת נכות כללית שקבל המערער באותה התקופה מן המוסד לביטוח לאומי.

(1) בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה; בלי לגרוע מהוראות סעיפים 32 ו-32א, יראו נכה כמי שבחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי לעניין פסקה זו, אם לא הגיש תביעה לפי חוק זה בתוך שלוש שנים מיום שהגיש תביעה לפי חוק הביטוח הלאומי; הגיש אדם תביעה לפי חוק זה בתוך התקופה האמורה והוכר כנכה, ישולמו לו, בהתאם להוראות סעיף 18, תגמול לפי סעיפים 4, 4א או 5 וכן תוספת לתגמול לפי סעיפים 7א, 7ב או 7ג, הכל לפי העניין, בנכוי תשלומים ששולמו לו לפי חוק הביטוח הלאומי מיום שהגיש תביעה לפי חוק זה ועד ליום שהוכר כנכה; בפיסקה זו, "תביעה" – לרבות בקשה לפי סעיף 35;"

לעניין זה ראו: רע"א 4949/18 פלוני נ' משהב"ט (12.5.2020), דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5) 732, ,743, ופסקי דין רבים נוספים רוצה לומר: על פי פשוטו של סעיף 36א(1), ובקריאה פורמליסטית-שמרנית שלו, המקור הכספי שממנו רשאי קצין התגמולים לקזז את תגמולי הביטוח הלאומי הוא אך ורק מהתגמולים הנקובים מפורשות בסעיף, קרי – תגמולים לפי סעיפים 4, 4א או 5 והתוספות לפי סעיפים 7א, 7ב או 7ג. ביחס לכל תשלום אחר, שאינו נקוב בסעיף – החוק שותק: מחד גיסא, החוק אינו קובע חובה לשלמם, אך מאידך גיסא – אינו מונה אותם עם הסכומים שניתן לקזז מהם את תגמולי הביטוח הלאומי.

...

סעיף 36א (1) קובע אפוא שני צדדים ל"תרגיל" המתמטי שיש לבצע, שלמען הבהירות, נציג אותו כמשוואה אלגברית בסיסית למדי: (A+B) – C=D במשוואה זו: A – התגמול לפי סעיפים 4, 4א או 5 לחוק הנכים (להלן: "תגמול בסיסי"); B – התגמול לפי סעיפים 7א, 7ב או 7ג לחוק הנכים, המתייחסים לתוספות ספציפיות המשולמות (תוספת לנכה שהגיע לגיל פרישה, תוספת למימון צרכים מיוחדים או תוספת לנכה שהגיע לגיל 55); C – כל התשלומים ששולמו לנכה לפי חוק הביטוח הלאומי, עד ליום שהוכר כנכה מכוח חוק הנכים; D – סכום התשלום הרטרואקטיבי שהנכה זכאי לקבל עם הכרתו כנכה מכוח החוק ובהתאם להוראות סעיף 18 לחוק.

מצאנו בפרקטיקה הקיימת, כפי שבאה לידי ביטוי גם בעניינו של המערער שלפנינו, חוסר הגינות כלפי הנכה, ונבאר.

אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה שאנו קובעים כי על המשיב לערוך חישוב מחדש של הסכומים המגיעים למערער, לפי המתווה הקבוע בסעיף 36א (1)לחוק ובאופן שניכוי תשלומי המלל ,יעשה רק מהסכום שאותו זכאי לקבל המערער מכוח סעיפים 4, 4א, 5, 7א, 7ב או 7ג לחוק וכפי הנוסחה הקבועה בסעיף 36א (1) לחוק.

בית משפט השלום בבאר שבע ע"נ 32046-08-19 בפני ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט – 1959 יו"ר הוועדה – כב' השופט בדימוס ברוך אזולאי חבר הוועדה – ד"ר רוברט פינאלי חברת הוועדה – גב' אסנת וטאבו מערער פלוני ע"י ב"כ עוה"ד שחר לזרוב משיב קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י עוה"ד אילנית גדקר אהרוני וסימונה גולדמן מימון פסק דין

בבחינת הרכבה של קצבת הנכות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, ס' 251 עוסק במבוטח שקבל קצבת נכות ובסעיף 251(א) נאמר כי "קצבת נכות" הנה קצבה חודשית כמשמעותה בס' 99(1) וכן גמלה מיוחדת לעולה, בעוד ש"סכום קצבת אזרח ותיק" הוא סכום השווה לקיצבה המשתלמת לפי ס' 244(א) ו-248 וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה, ואילו "גמלה נוספת לנכה" מוגדרת כסכום השווה להפרש בין "סכום קצבת אזרח ותיק" לבין "קצבת נכות". לפי ס' 251(ב) לחוק זה מבוטח ששולמה לו קצבה נכות בסמיכות למועד שנעשה זכאי לקיצבת אזרח ותיק וסכום קצבת האזרח הוותיק לה זכאי נמוך מסכום קצבת הנכות – זכאי לקיצבת האזרח הוותיק בצרוף גמלה נוספת לנכה – בסעיף זה "קצבת אזרח ותיק לנכה". כלומר, החוק מציין את "קצבת הנכות" וקיצבת האזרח הוותיק כרכיבים נפרדים, אולם הוא קובע כי "גמלה נוספת לנכה" הנה ההפרש בין "סכום קצבת אזרח ותיק" ל"קצבת נכות", ואף בהמשך מכנה אותה כ"קצבת אזרח ותיק נכה לסעיף זה, כך שמדברי המחוקק לא עולה באופן חד משמעי הפרדה בין קצבת אזרח ותיק ל"גמלה נוספת לנכה", אלא שקצבת אזרח וותיק לנכה נעשית לעניין קביעת הסכומים בהתאם להפרש האמור בסעיף זה. זאת ועוד, באישור על תשלומי קצבת אזרח ותיק משנת 2014 מיום 18.12.18 למערער מטעם ביטוח לאומי (מיסמך 8 בנספח א', הוגש בנט ביום 29.07.20) צוין בכותרת המסמך : "הנידון: אישור על תשלומים בקיצבת אזרח ותיק בשנת 2014" ונכתב: "הריני מאשרת כי משולמת קצבת אזרח ותיק...להלן פירוט התשלומים:" ובהמשך לכך מופיעה טבלה הכוללת רובריקות של קצבה, השלמת הכנסה והשלמה לנכות.

...

במסמך נוסף יום 03.02.14 (מסמך 7 לנספח א, הוגש ביום 29.07.20) נכתב באישור זכאות לקצבה מטעם הביטוח לאומי למערער: "אנו מאשרים לך קצבת זקנה מ-01/11/2012... הקצבה כוללת : גמלה נוספת לנכה. לידיעתך דמי ביטוח בריאות בסך 103 ₪ מנוכים מהקצבה החודשית. להלן פירוש סכומי הקצבה האחרונים לפני כל ניכוי: נובמבר 2013: 2546 ₪, דצמבר 2013: 2546 ₪, ינואר 2014: 2594 ₪.". כלומר, אף ביטוח לאומי מציין כי קצבת הזקנה (קצבת אזרח ותיק) כוללת גמלה נוספת לנכה, כחלק מרכיבי התשלום שלה.

אנו מקבלים את עדותה המהימנה כי שוחחה עם המערער והוסבר אודות הניכויים, אולם בהתאם לכתוב במסמך זה וכפי שנאמר בעדותה של הגב' גור (עמ' 47 לפרוטוקול) הערה מספר 1.1 אודות תשלומי היתר נרשמה ולאחר מכן הועברה להסתכלות החשבת ולחישוב הסכומים האמורים, כך שבשיחה מיום 15.03.18 לא נמסרו כאמור הסכומים המנוכים למערער.

מסקנה לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי השלמה לקצבת נכות נכללת בקצבת אזרח ותיק ולכן אין לנכותה בהתאם לאמור בסעיפים 28(ב)(2)(א) ו-29(ב)(2)(א), מקבלים את הערעור וקובעים כי על המשיב לעדכן את זכאות המערער בהתאם לכך, ומחייבים את המשיב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.

על החלטה זו הגיש המערער ערעור לוועדת הערעורים (ענ 352/06, להלן: העירעור הראשון) במסגרתו הצדדים הגיעו להסכם פשרה לפיו העירעור יתקבל באופן שהמשיב יחזור בו מטענות הסף בעיניין היתיישנות ובחירה בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי וכי טענותיו של המערער ייבדקו לגופו של עניין על ידי קצין התגמולים.

עוד המשיב מפנה להוראת סעיף 36א לחוק הנכים לפיו במקרה שבו עומדת לאדם זכות הברירה בין תגמולים לפי הוראות חוק הנכים או לפי חוק הביטוח הלאומי, ככל שבחר בחוק הנכים, הוא יוכל לקבל רק את התגמולים המפורטים בסעיף, המהוים תגמולים בנכוי קצבת המל"ל. המשיב טוען שגם בעניינינו, המערער קיבל באופן רטרואקטיבי את הגימלה הבסיסית בקיזוז הקצבה שקבל מהמוסד לביטוח לאומי, ואינו זכאי לקבל גמלאות נוספות עבור תקופה זו, לרבות תגמול נצרך.

...

לכן, וככלל, בקשות לתשלום תגמול נצרך באופן רטרואקטיבי נדחות בשל הקושי להתחקות אחר מצבו התפקודי של הנכה שנים אחורה ולקבוע כי אמנם בכל התקופה הרלוונטית, ואפילו חלקה, התמלאו התנאים לתשלום תגמול נצרך (ראו רעא 7654/19 פלוני לעיל).

סיכומם של דברים, ולמרות התחושה הקשה עימה נותרנו בבואנו להכריע בערעור זה נוכח התקופה הארוכה בה התברר עניינו של המערער לפני המשיב ובערכאות השונות, לא מצאנו לקבל את טענות המערער ולכן אנו דוחים את הערעור, בכפוף לאמור בסעיף 27 לעיל.

בנסיבות העניין, לא מצאנו לעשות צו להוצאות.

עוד הפנה המשיב להוראת סעיף 36א לחוק הנכים לפיו במקרה שבו עומדת לאדם זכות הברירה בין תגמולים לפי הוראות חוק הנכים או לפי חוק הביטוח הלאומי, ככל שבחר בחוק הנכים, הוא יוכל לקבל רק את התגמולים המפורטים בסעיף, המהוים תגמולים בנכוי קצבת המל"ל. המשיב טוען שגם בעניינינו, המערער קיבל באופן רטרואקטיבי את הגימלה הבסיסית בקיזוז הקצבה שקבל מהמוסד לביטוח לאומי, ואינו זכאי לקבל גמלאות נוספות עבור תקופה זו, לרבות תגמול נצרך.

המונח "תביעה" שבסעיף 18(א) לחוק הנכים משמעו פתיחת הליך לפני המשיב בבקשה שהגיש הנכה, בין אם להכרה, בין אם לפי ראיה חדשה בהתאם לסעיף 35 לחוק, בין אם בקשה לתגמול נצרך (ראו רע"א 1357/06 פלוני נ' קצין התגמולים (6.10.2008), רע"א 7645/19 פלוני הנזכר לעיל), כל אחת מבקשות אלו היא בגדר "תביעה" לצורך סעיף 18(א) לחוק הנכים, אשר תגמולים בגינה ישולמו מיום השיחרור ובילבד שהתביעה הוגשה תוך שנה מיום השיחרור.

...

כך ובדומה אין בידינו לקבל את טענת המשיב כי העמדה שהציג לפני ועדת הערעורים בהליך הקיזוזים גם היא מקורה בטעות, טענה אשר נטענה באופן סתמי וללא פירוט ולו מינימלי.

סוף דבר, אנו מקבלים את הערעור כאמור בסעיף 25 לעיל.

אנו מחייבים את המשיב בהוצאות המערער ושכר טרחת ב"כ בסך כולל של 2,000 ₪.