]
המבחן המקובל כיום לשם בחינת מעמדו של אדם כ"עובד" הוא "המבחן המעורב" אשר במרכזו עומד "מבחן ההישתלבות" הבוחן את מידת הישתלבותו של ה"עובד" במפעלו של "המעסיק". כמו כן מתייחס בית הדין למבחני עזר נוספים כגון: שאלת קיומו של קשר אישי בין הצדדים, מבחן הפיקוח, הכח לשכור ולפטר עובד, מקום העבודה, מי מספק את כלי העבודה, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי, וכן כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם.
גרסת הנתבעת אינה מתיישבת עם העובדה שלאורך כל תקופת קשר העבודה בין התובע לנתבעת, התובע קיבל שכר קבוע ולא נערכה איתו היתחשבנות בגין יתרת תשלום ו/או קזוז של תשלום ביתר.
...
]
על יסוד כל האמור שוכנענו שהנתבעת פיטרה את העובד לאלתר בסוף חודש אוגוסט 2019 ולפיכך, התובע זכאי להשלמת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין (העדר שימוע) כמפורט להלן.
בנסיבות אלו, בהן הנתבעת דאגה להסעה למקום העבודה ובחזרה ממנו, התובע אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה והתביעה ברכיב זה – נדחית.
סוף דבר
הנתבעת מתקבלת ברובה, כך שהנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים:
הפרשי שכר בסך 5,655 ₪;
חלף הפרשות לקרן השתלמות בסך 14,504 ₪;
פדיון חופשה בסך 19,113 ₪;
דמי הבראה בסך 17,451 ₪;
שי לחג בסך 1,095 ₪;
פיצוי בגין הפרשות פנסיוניות בחסר בסך 15,043 ₪;
פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 ₪;
תמורת הודעה מוקדמת בסך 8,200 ₪;
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין 5,000 ₪;
השלמת פיצויי פיטורים בסך 10,962 ₪.
