מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ניכוי יתרת תשלום מביטוח לאומי

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

היחידים טענו כי יש לחשב את דמי המחייה בכבוד על פי כללי הביטוח הלאומי ולא על פי כללי הממונה על חידלות פרעון, וכי בנסיבות אלה, הכנסתם הפנויה עומדת על סך של כ- 4,075 ₪ לחודש.
ככל שלאחר חלוקת הכספים תיוותר יתרת חוב לנושה, היא תהיה רשאית לקזז את יתרת החוב מקרן ההשתלמות עם ממושה של הקרן לקופת הנשייה, בתום תקופת התשלומים.
...

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לטענת הנתבע לפיה אין לתת עדיפות לשומת מס ההכנסה היות וזו שומת הכנסות ולא שומת נכויים, שכן הנתבע מחויב רק לשומת נכויים, טענה הנתבעת, כי: לפי סעיף 344 לחוק חבות בתשלום דמי ביטוח לאומי היא ביחס לסכומים המהוים הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה.
יתרה מכך, בהתאם להילכת מועלם, המפתח לקביעת סכום תשלום דמי הביטוח הלאומי הוא שומת מס הכנסה, על כל הקביעות העובדתיות העומדות בבסיסה וסיווג מס הכנסה לגבי הכנסה מסוימת היא המחייבת גם לגבי תשלום דמי ביטוח לאומי (הילכת גילאון).
...
האם יש להורות על ביטול שומת הניכויים שהנתבע הוציא לתובעת לשנים 2013-2010? זאת השאלה בה עלינו להכריע בתיק זה. נקדים אחרית לראשית ונציין, כי לאחר שנתנו את דעתנו לטענות הצדדים, החלטנו לקבל את התביעה, והכל כפי שיפורט להלן.
הנה כי כן, על פי המבחנים הנזכרים לעיל, לא מצאנו כי העותרת הצביעה על פגיעה בזכות הטיעון שלה במקרה שלפנינו.
על כן, מקום בו אין חולק כי לתובעת ניתנה זכות טיעון בכתב, דין הטענה להידחות.
אחרית דבר לאור כל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת ואנו מורים על ביטול השומה שהוצאה לתובעת ע"י הנתבע ביום 30.03.17.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ככזו – אמורות ההוצאות הרפואיות ואף נסיעות לקבלתן להיות מכוסה על ידי המוסד לביטוח לאומי וקופת החולים (עיין בתקנות הביטוח הלאומי (מתן טפול רפואי לנפגעי עבודה)).
ניכויי מל"ל (תגמולי ענף נפגעי עבודה): לשנת 2015 שולם סך מיצטבר של 62676 תגמולי נכות.
היתרה לתשלום לאחר הנכוי: 188,770 ₪.
...
אני מקבל שהתובע המחיש באמצעות אותו פרוטוקול שימוע שלא נסתר, כי פיטוריו (שאין חולק כאמור כי קדמו לתאונה ולא נבעו ממנה) – לא היו על רקע חוסר שביעות רצון מתפקודו המקצועי, אלא על רקע צמצום תחום הפעילות בו הועסק בחברת נ'.
מסקנה זו זוכה לחיזוק גם מעיון במסמכים הרפואיים שצורפו, כאשר בחודש אוגוסט 2015 נרשם שאושפז לצורך הוצאת הקיבוע, אושרה לו תקופה מחלה לעוד 10 יום בבית, ובביקורים קודמים אובחנה נפיחות גדולה ברגל הפגועה.
אני קובע אפוא אי כושר תעסוקתי מלא ממועד התאונה ועד סוף חודש ספטמבר 2015.
כפי שנרמז, אני מקבל עמדת ב"כ הנתבעת בסיכומיו לתקופה שלאחר מכן אין לערוך חישובים בעין למיניהם, לפי פערי השכר.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] המבחן המקובל כיום לשם בחינת מעמדו של אדם כ"עובד" הוא "המבחן המעורב" אשר במרכזו עומד "מבחן ההישתלבות" הבוחן את מידת הישתלבותו של ה"עובד" במפעלו של "המעסיק". כמו כן מתייחס בית הדין למבחני עזר נוספים כגון: שאלת קיומו של קשר אישי בין הצדדים, מבחן הפיקוח, הכח לשכור ולפטר עובד, מקום העבודה, מי מספק את כלי העבודה, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי, וכן כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם.
גרסת הנתבעת אינה מתיישבת עם העובדה שלאורך כל תקופת קשר העבודה בין התובע לנתבעת, התובע קיבל שכר קבוע ולא נערכה איתו היתחשבנות בגין יתרת תשלום ו/או קזוז של תשלום ביתר.
...
] על יסוד כל האמור שוכנענו שהנתבעת פיטרה את העובד לאלתר בסוף חודש אוגוסט 2019 ולפיכך, התובע זכאי להשלמת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין (העדר שימוע) כמפורט להלן.
בנסיבות אלו, בהן הנתבעת דאגה להסעה למקום העבודה ובחזרה ממנו, התובע אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה והתביעה ברכיב זה – נדחית.
סוף דבר הנתבעת מתקבלת ברובה, כך שהנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 5,655 ₪; חלף הפרשות לקרן השתלמות בסך 14,504 ₪; פדיון חופשה בסך 19,113 ₪; דמי הבראה בסך 17,451 ₪; שי לחג בסך 1,095 ₪; פיצוי בגין הפרשות פנסיוניות בחסר בסך 15,043 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 ₪; תמורת הודעה מוקדמת בסך 8,200 ₪; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין 5,000 ₪; השלמת פיצויי פיטורים בסך 10,962 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, זכאי היה הוא לקבל מהנתבעת (לאורך כל תקופת אי כושרו לעבוד) שכר מלא בנכוי התשלומים שקבל מהמוסד לביטוח לאומי, מבלי שהדבר יבוא על חשבון ימי מחלתו בזמן שקבל הכרה בנכות הזמנית בשל פגיעתו בעבודה.
בגין תאונת העבודה הרביעית מיום 5.1.17, נעדר התובע 34 ימים בגינם קיבל בסה"כ 25,633, מתוכם 16,586 ₪ מביטוח לאומי והיתרה מהנתבעת, ללא ניכוי ימי מחלה או חופשה.
...
לפיכך, אין בידינו לקבל את טענת התובע, לפיה התשלום ליום עבודה צריך היה להעשות בהתאם לגובה השכר המבוטח ולא לפי תעריף יום לחופשה או מחלה.
אחרית דבר דין התביעה להדחות במלואה.
משנדחתה התביעה במלואה, הרי שגם דין התביעה שכנגד להדחות במלואה, בהיותה מבוססת על טענה חלופית למקרה שהיתה מתקבלת תביעת התובע לזיכוי ימי מחלה ולתשלום הפרשי שכר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו