הצדדים ניסחו את הפלוגתא ביניהם כך: האם היה רשאי הנתבע לקזז את החוב של מר אולג בגין תשלום קיצבאות של שני הילדים שאינם ילדיו הביולוגיים או המאומצים ואינו אפוטרופסם?
להשלמת התמונה העובדתית יש להוסיף כי על פי תע"צ שהנתבע צירף לכתב ההגנה, בעלה של התובעת הוא עצמאי ונוצר לו חוב דמי ביטוח בגין הפרישי שומה לשנים 2015 - 2017.
כך למשל בהקשר של זכויות לפי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א – 1980, ור' גם את ההסדר שנקבע בסעיף 67(ב) לחוק (בפרק העוסק בקיצבת ילדים – "ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא").
...
לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות, כפי שיפורט להלן.
המסקנה המפורטת לעיל מתיישבת עם פסיקת בית הדין הארצי בעניין קולומקוב שנזכר לעיל, שם לא היה חולק כי למבוטח הנכה זכות לתוספת תלויים בגין ילדיה של אשתו שאינם ילדיו שלו (השאלה שבמחלוקת שם היתה מועד הזכאות, בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של התא המשפחתי שעניינו הובא בפני בית הדין).
15 סוף דבר – התביעה נדחית.
