ניכוי הוצאות גידול מנזקי עזבון ילד שנפטר בתאונה

בתאריך 22.2.2012 כתב התביעה תוקן לבקשת התובעים, במסגרתו הוספה תביעה לפצוי בגין הנזקים הישירים של התובעים 3 ו- 4 בעקבות התאונה, וזאת בנוסף לפיצויים לעזבון המנוחה בגין הוצאות קבורה, אובדן הישתכרות ב - "שנים האבודות" וכאב וסבל, ופיצויים לתלויים , הכוללים אובדן שירותי אם ובת זוג והפסדי תמיכה (אשר נכללו בכתב התביעה המקורי).

בבואי לקבוע את עקרונות החישוב להלן אציין כי תביעת עזבון היא תביעה בגין נזקיה של המנוחה ותביעת התלויים היא תביעה בגין ניזקי הממון שנגרמו ליורשיה עקב מותה.

תביעת התלויים אובדן שירותי אם ובת זוג (תלויים) – התובעים טענו כי במותה הפתאומי הותירה המנוחה אחריה בעל ושני ילדים כאובים ודואבים, אשר ניטלה מהם לצמיתות יד עוזרת, מחנכת ומטפלת של המנוחה.

נוסף על כך, לאלמן יש בת זוג בשם אלנרה אשר מתגוררת עם האלמן ומסייעת לו בגידול הילדים (הנתבעת הפניתה לעדות הצד השלישי, הנהג, בעמ' 45 לפרוטוקול שורות 11-24).

היות ובמקרה דנן תביעת העזבון גבוהה יותר, יש לפסוק לתלויים את אובדן השירותים, ולעזבון את הפסדי ההכנסה לשנים האבודות, בתוספת הפצוי עבור כאב וסבל והוצאות קבורה ולוויה כמפורט לעיל- בסך של 535,387 ₪ לפני נכויי המל"ל. לצורך ניכוי תקבולי המל"ל יש לאבחן את חלקם היחסי של התובעים מתוך הסכום שנפסק לפי החישוב הבא: א.התובע 2: חלקו היחסי בתביעת העזבון (מחצית לפי צו הירושה) 185,193 ₪ חלקו מתביעת התלויים 25,000 ₪ נכויי המל"ל (בגין קיצבאות שאירים ריביות וכו) 163,165 ₪ - ניכוי תשלום תכוף 10,155 ₪ - סכ"ה לתובע 2 - האני 36,873 ₪ ב.התובע 3 - עידן: חלקו היחסי בתביעת העזבון (רבע לפי צו הירושה) 92,597 ₪ חלקו מתביעת התלויים 70,000 ₪ נכויי המל"ל לעידן (בגין דמי מחייה + חלק יחסי בקצבאות שאירים) 70,586 ₪ - סכ"ה לתובע 3 - עידן 92,011 ₪ ג.התובע 4 - עומר: חלקו היחסי בתביעת העזבון (רבע לפי צו הירושה) 92,597 ₪ חלקו מתביעת התלויים 70,000 ₪ נכויי המל"ל לעומר (בגין דמי מחייה על פי חוות דעת אקטוארית) 53,285 ₪ סכ"ה לתובע 4 - עומר 109,312 ₪ הסכום הכולל לאחר נכויים עומד על סך 238,196 ש"ח. על הסכום הנ"ל יש להוסיף שכר טירחת עו"ד כחוק , החזר האגרה ששולמה בצרוף הצמדה וריבית כחוק.

...

משכך, אני דוחה את טענת התובעים כי התובעת התכוונה לעבוד ולהשתכר בתחום בו למדה דבר וכי דבר זה נמנע ממנה בעקבות התאונה.

לאור כל האמור לעיל, תביעת הפיצויים של התובעים מתקבלת במובן זה שעל הנתבעות לשלם לתובעות כדלקמן: בגין תביעת העיזבון: הפסדי הכנסה ב"שנים האבודות" 313,387 ₪ כאב וסבל 45,000 ₪ הוצאות קבורה ואבל 12,000 ₪ סכ"ה תביעת העיזבון : 370,387 ₪ סכ"ה תביעת התלויים (ללא מרכיבי החפיפה): 165,000 ₪ כאמור ההלכה הפסוקה קובעת, כי בעוד שמתביעת התלויים יש להוריד את תביעת היורשים, אין להוריד מתביעת היורשים את תביעת התלויים (ע"א 295/81 גבריאל נ' גבריאל פ"ד לו(4) 533).

ההודעה כנגד הצד השלישי: לאחר שעיינתי בטענות הנתבעת ושמעתי את עדות הצדדים השלישיים בתיק, שוכנעתי כי דין ההודעה כנגד הצדדים השלישיים להתקבל.

לסיכום – אני מקבלת את ההודעה נגד הצדדים השלישיים וקובעת כי עליהם לשפות את קרנית ביחד ולחוד, בכל הסכומים אותם שילמה קרנית לתובעים במסגרת תיק זה ובכלל זה בהסכם הפשרה שאושר ביום 4.12.16.

כפי שנקבע בפסיקה, כי בית המשפט יכול לקחת בחשבון הליכי גירושין שהיו בין בני זוג, טרם המוות, (ע"א 453/72 **** ג'רבי (קטין) ואח' נ' רשות הגנים הלאומיים, פד"י כח (1) 197 (1973)), כך יכול (וצריך) בית המשפט לקחת בחשבון הליכים שננקטו בפועל למיסוד הקשר בדרך של נישואין, ובייחוד כאשר טקס הנישואין היה אמור להתקיים חודשיים לאחר המועד שבו התרחשה התאונה, וכאשר למעשה כל ההכנות כבר הושלמו (כולל רישום לנישואין, הזמנת כרטיסי טיסה ומלון).

ההליך הוגש לבית המשפט ביום 13.9.18 (עמ' 99 לתיק מוצגי התביעה), לאחר שהוגשה תביעת העזבון בפני, לאחר שהוגש כתב ההגנה הראשון (שהוגש בחודש 2/18), לאחר שהוגשו תחשיבי הנזק ולמעשה לאחר שכבר ניתנה הצעה בכתב בתיק זה. מעיון בכתב התביעה (עמ' 93 עד 95 לתיק מוצגי התביעה) ניתן לראות כי הוא אינו כולל תביעה בגין נזקים של התובע כתלוי, אלא רק תביעה בגין נזקים שלו כמי שניפגע בעצמו בתאונה (ולכן ביקש מינוי מומחים רפואיים, עמ' 96 עד 97 לתיק מוצגי התביעה).

הנתבעת מפנה לכך שבזמן התאונה החל התובע לעבוד באינטל בשכר גבוהה ועל כן הם עורכים את החישוב לעבר לפי שכר של 18,000 ₪ ולעתיד לפי 20,000 ₪ (והכל לאחר ניכוי מס).

לפיכך, בעוד לגבי העבר החישוב יהיה לפי השכר בפועל, לגבי העתיד יילקח בחשבון גידול בשיעור של 130% - סה"כ 19,500 ₪ (נטו).

הדרך המפורטת על ידי כב' השופט שפירא היא הדרך הנכונה, ואסביר:- שיטת הידות קובעת כי לוקחים את הכנסת כל אחד מבני הזוג ומחלקים אותו למנות שוות (המכונות ידות), אחת של המנוחה, אחת של בן הזוג, אחת לקיום הבית (וכאשר יש ילדים, מוסיפים ידה לכל אחד מהם).

אומנם, יתכן ובתיק רגיל היה מקום לעשות כן, אולם בשים לב לכך שגם היתנהלות התובעים לא הייתה נקייה מבעיות, ובייחוד בשים לב לכך שהתביעה הוגשה כתביעה של עיזבון ללא תלויים (לפי הילכת פינץ), ולמעשה דבר זה חייב (כשלעצמו) תיקון כתב התביעה מבלי שנפסקו הוצאות לחובת התובעים, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות נוספות.

...

הנתבעת טוענת כי יש לדחות טענה זו שכן לשיטתה כאשר נפסק פיצוי לפי הלכת פינץ הדבר כולל הפסדים פנסיוניים מחד ומאידך, לאור העובדה שהתובעים לא הוכיחו זכאות זו. בעניין קצבת הזקנה הצדק הינו עם הנתבעת ואין לפסוק פיצוי בעבור תקופה זו. גם אם לא אקבל את טענתה לפיה התובעים לא הוכיחו את שיעור קצבת הזקנה (שהינה זכות סטטוטורית), בפועל, כפי שנקבע בע"א 9209/03 עזבון המנוח יניב ניסן ז"ל ואח' נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (2008) " אם אכן יתברר שעל מנת לזכות בקיצבה היה הניזוק צריך לשלם סכומים שונים למוסד לביטוח לאומי, הרי שיש לנכות סכומים אלה, בדומה לניכוי של הפרשה סוציאלית לשם רכישת זכות לפנסיה" (שם, פסקה 15) על כן, ובשים לב למשך הזמן הרב עד ליציאת התובע והמנוחה לגמלאות, נראה כי סכום ההפסד בכל הקשור לקצבת הזקנה יקוזז מול החיסכון, ובכל מקרה לא הובאו ראיות ועל כן איני מקבל הטענה.

סיכום נזקים:- מכל האמור לעיל נזקי העיזבון והתלויים הינם כדלקמן (בהתאם לנתונים בסעיפים 64 ו- 74 לעיל):- מיום התאונה ועד ליום 1.7.18 (תחילת עבודת התובע בתעשייה האווירית) – 15 חודשים שכר המנוחה 12,000 ₪, שכר התובע 17,500 ₪.

סבור אני כי מדובר בסכום גבוה.

בתאריך 12.2.17 פוטר הבעל החדש מעבודתו בחברת "המריץ". בתאריך 25.2.18 הורשע הבעל החדש בגידול סמים מסוג "קנביס". נוכח תיפקודו וכושר עבודתו הלקוי, החלה תובעת 4 בהליך גירושין שטרם הבשיל.

סיכום ניזקי העיזבון לטענת ההגנה: כאב וסבל 45,590 ₪ הוצאות קבורה ומצבה 10,000 ₪ הפסד שכר של המנוח בשנים האבודות 1,197,592 ₪ הפסד פנסיה 143,711 ₪ הפסד קצבת זקנה 46,543 ₪ סה"כ 1,443,436 ₪ בעקבות מות המנוח זכאית תובעת 4 לפנסיית שארים בסכום של כ- 1,760 ₪ לחודש והיא לא הוכיחה כי מדובר בתשלום לפי חוזה ביטוח ולכן יש לנכות את תגמולי הפנסיה ששולמו וישולמו לה בגין מות המנוח (ע"א 813/81 ציון חב' לביטוח בע"מ נ' עזבון בוסקילה פ"ד לח (4) 785 (1985)).

כמו כן התובעת קיבלה פצויי פיטורין ודמי הבראה מהמעביד של המנוח לאחר מותו בסכום של כ- 27,000 ₪ אשר יש לנכותם מכל סכום שיפסק לה. כמו כן יש לנכות רעיונית קיצבאות המל"ל. תמצית טענות התובעים בת"א 29747-03-13 ביום 23.1.13 נפגע מר עובדיה חג'מא ז"ל (שייקרא להלן בקשר לתביעה זו: "המנוח"), בתאונת דרכים קשה (להלן: "התאונה") וחרף הטיפולים הרפואיים שקבל, הוא מת מפצעיו ביום 4.2.13.

לא מדובר בפצוי בגין אובדן ריגשי ובהיעדר ראיות לקיומו של נזק ממוני בגין מות המנוח לא נפסק פיצוי בראש נזק זה גם כאשר היה מדובר במנוח שהיו לו ילדים קטנים ועל אחת כמה וכמה במקרה דנן בו ילדיו של המנוח הנם בוגרים, נשואים ועצמאיים.

...

לאור כל האמור לעיל, העובדה שהוכח שהתובע עבד, אך לא הוכח בכמה השתכר ואיך השתכרותו זו היתה נפגעת לו הדברים היו מתגלים לרשויות המס, מן הראוי לקבוע שהכנסתו של המנוח, עובר לתאונה עמדה על סך 7,500 ₪ נטו לחודש.

לעניין תביעת התובעת 7 כתלויה סבורני שגישת ההגנה והחלת פס"ד פינצ'י בדין יסודה.

הנתבעת לא הגיבה עד היום, למרות ההחלטות הנ"ל. כיוון שקשה להעלות על הדעת שב"כ הנתבעת מזלזל עד כדי כך בהחלטות בית המשפט או שהוא אינו יודע מה קורה עם התיקים במשרדו, המסקנה היחידה היא שהצעת הפשרה מקובלת עליו.

לפיכך, אין מניעה להכיר ביחסי תלות בין המנוח לבין ילדיו אף אם אלה חצו את גיל 18, אם הוכח כי אילמלא התאונה היה המנוח ממשיך לתמוך בהם גם לאחר גיל זה. התובעים מפנים למספר פסקי דין, ובין היתר לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8181/06 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אטיאס (21.1.10) (להלן: "פרשת אטיאס"), שם לטענתם הוכרה תמיכה באם המנוח ללא קשר לשאלה אם היא "נזקקה לאותה תמיכה אם לאו, קל וחומר אם תמיכה זו חיונית לכלכלת הנתמך" (סעיף 1 לסיכומים).

עוד מציינת הבת כי לא רק שההכנסה החודשית הייתה נמוכה, אלא לחובתה תשלום משכנתא חודשי על סך של כ- 6,000 ₪, וכן הוצאות מרובות לגידול שלושת ילדיה הקטנים.

סיכום מתקבלת איפוא הערכת הנזקים הבאה: הפסד הכנסות בשנים האבודות 2,325,204 ₪ אובדן שירותי בעל 120,000 ₪ הוצאות קבורה ומצבה 13,000 ₪ נזק שאינו ממון 45,500 ₪ _________________________ __________ סך הכל 2,503,704 ₪ נכויים עקב פטירת המנוח, קיבלה וממשיכה האלמנה לקבל קיצבאות ותשלומים שונים: קצבת שארים מאת המוסד לביטוח הלאומי, פנסיית שארים מחברת החשמל (מקום עבודתו של המנוח), וכן מענקים שונים (ראו סעיפים 10-8 להסדר הדיוני).

...

על כן, אין לקבל חוות דעת זו. יוצא אפוא כי קיים פער של כ- 70,000 ₪ בין הצדדים.

בעוד הנתבעת מפרשת את שבעת ימי אי הכושר כרבע מתקרת השילוש נטו, התובעים אינם טוענים דבר בעניין זה. סבורני כי דרך חישוב הנתבעת ראויה ועל כן ינוכה סך של 30,760 ₪ (25,000 ₪ + 5,760 ₪ עבור 7 ימי אי כושר).

סוף דבר תביעת התובעים 3 ו- 4 (הבן והבת) כתלויים במנוח, נדחית ללא צו להוצאות.

רקע עובדתי וההליך בבית משפט קמא א.א. ז"ל (להלן: המנוח), יליד 1980, נהרג ביום 28.12.2018 בתאונת דרכים, והמערערים הם תלוייו – המערערת 1 היא רעייתו ואם שמונת ילדיהם הקטינים (המערערים 9-2), והמערערת 10 היא רעייתו השנייה ואם ארבעת ילדיהם הקטינים (המערערים 14-11).

בהקשר זה נטען כי מרבית ההכנסה של המנוח הייתה מגידול העופות ומכירתם, הכנסה אשר לא דווחה לרשויות המס ועמדה על למעלה מ-50,000 ₪ נטו בחודש לאחר ניכוי הוצאות; וכי המשיך בתעסוקתו כשומר במקביל לעסקי העופות שכן זו הייתה הכנסה מדווחת, וכנהוג בקרב בני המיגזר הבדואי, המנוח דיווח לביטוח לאומי על מנת שזכויותיו הסוציאליות יישמרו.

בבסיסו, עומדת ההבנה כי מלבד אובדן הכנסות השכר של המנוח, נגרם נזק ממוני נוסף, שכן פטירתו תידרוש מתלוייו לממן את עבודות הבית שאותן נטל על עצמו לבצע (ע"א 4579/07 עיזבון המנוחה בחירי נוואל נ' קופת החולים כללית, פסקה י"ח (24.6.2009); רע"א 6914/14 פלונית נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, פסקה 7 והאסמכתאות שם)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בערעור ובתגובה לו, ובערעור שכנגד, ולאחר שהתקיימה בפניי ישיבת קדם ערעור שבה נשמעו טענות הצדדים בעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי ניתן להכריע בערעורים על יסוד החומר בכתב שלפנינו בהתאם לתקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

אקדים ואומר כי דין הערעור והערעור שכנגד להידחות.

לאחר ששקל את מכלול הנתונים, הגיע למסקנה כי הכנסתו הלא מדווחת של המנוח מעסקי העופות עמדה על 3,750 ₪ לחודש בלבד.

משאלו הם פני הדברים, שני הערעורים נדחים.