ניכוי דמי אבטלה מקצבת פנסיה

תביעת החוב של המבקשת 4 – זיוה כהן – אושרה בסכום כולל של 78,663 ₪ לפי הרכיבים הבאים: 45,957 ₪ שכר עבודה; 1,704 ₪ החזר הוצאות נסיעה; 3,780 ₪ דמי הבראה; 4,701 ₪ אי הפרשות לקרן פנסיה; 22,521 ₪ פצויי פיטורים.

לחילופין, טענו המבקשות כי לכל היותר היה על המל"ל לשלם את שכר העבודה בנכוי גמלת דמי האבטלה ששולמה למבקשות, ולא היה מקום לפסול לחלוטין את כל הכרעת החוב של המבקשות ולהלין את התשלומים המגיעים להן.

...

בתשובה לתגובת המנהלת המיוחדת טענו המבקשות כי דין טענות המנהלת המיוחדת בתגובתה להידחות, שכן אלה הועלו בחוסר סמכות.

בנוסף, אני דוחה את הטענה לעניין גובה דמי ההבראה שאושרו ביחס להיקף המשרות של המבקשות, שכן נושא זה נבחן על ידי המנהלת המיוחדת, שקיבלה באופן חלקי רכיב זה בתביעות החוב.

מנגד, אני מקבלת טענת המל"ל והמנהלת המיוחדת לפיה המבקשות אינן זכאיות לקבל הן שכר עד תום שנת הלימודים והן דמי אבטלה בגין אותה תקופה.

סוף דבר סיכומו של דבר, אני מקבלת את הבקשה חלקית, ומורה למל"ל לשלם למבקשות את הסכומים שנקבעו בהחלטת המנהלת המיוחדת בקיזוז דמי האבטלה ששולמו בתקופה הרלוונטית.

בת"צ (ת"א) 6421-09-15 מוחני נ' המל"ל (26.6.16), הוגשה הודעת חדילה בעיניין דמי בריאות שגבה המשיב בכפל ממקבלי קיצבאות הזיקנה ובת"צ (מרכז) 54293-12-14 לוי נ' המל"ל (23.8.16) הוגשה הודעת חדילה בעיניין ניכוי דמי ביטוח בריאות מנכים המקבלים קצבת נכות כללית ובכלל זה מנכים הממשיכים לעבוד או לקבל פנסיה חודשית.

דיון סעיף 175(א) בחוק הביטוח הלאומי קובע: "הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקיצבת פרישה, מגמול פרישה או מקיצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי סעיף 167, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקיצבה או בגמול כאמור". בתביעה טען המבקש כזכור כי המשיב משלם דמי אבטלה, למבוטח שהיה שכיר והוא רשום בלישכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה ומתייצב בשירות התעסוקה לידרוש עבודה.

...

על כן אני סבורה שהסמכות העניינית הייחודית לדון בתביעת המבקש מסורה בנסיבות העניין לבית הדין האזורי לעבודה.

לאחר שקבעתי כי אכן תנאי פרט 11 אינם מתקיימים בעניינו נשמטה הקרקע תחת בקשת האישור כולה באופן המאפשר הכרעה בבקשת הסילוק בנפרד מבקשת האישור וטרם שיחל הדיון בה. לאור קביעותיי שלעיל, ומאחר ובקשת האישור הוגשה כאמור על פי פרט 11, דין הבקשה להידחות על הסף.

סוף דבר בקשת האישור נמחקת.

לולא היה מצטרף להסדר הפרישה, הוא היה עשוי לאבד את ההטבות המפליגות שניתנו במסגרת ההסדר, שכן נותרו לו ימי מחלה רבים לניצול; אשר לקיצבת הפרישה המוקדמת ודמי האבטלה הוא טען שמדובר בהכנסות שהקרן אינה רשאית לקזז לפי התקנון האחיד.

מעמדו של התקנון עוגן גם בחקיקה, בתיקון לחוק הביטוח, אשר קובע בסעיף 78(ט)(ב)(5) כי ’נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קיצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, בכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע המפקח‘" (עע (ארצי) 38555-07-11 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים בע"מ - א. א. (25.8.13) (להלן – עניין קרן מקפת).

...

סעיף1, סעיף ההגדרות, קובע ש"הכנסה מיגיעה אישית" כולל "קיצבה המשתלמת מאת מעביד לשעבר". כפועל יוצא, קצבת פרישה מוקדמת שניתנת במסגרת הסדר פרישה, קל וחומר כשמדובר בהסדר שגובש מכוח ובהתאם להסכם קיבוצי, היא בגדר "הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו" שהופקה "מיגיעה אישית". ודוק, אף אם תשלום קצבת פרישה חוסה, בתנאים המתאימים, תחת ההסדר מיוחד הקבוע בסעיף 9א לפקודה – "פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה", אין בכך כדי לשנות מן המסקנה, שכן זהו החריג לכלל: "לפי הכלל הרגיל, כשמשלם מעביד לעובדו סכום כסף במסגרת יחסי העבודה, וכאשר השניים פועלים בהקשר זה בכובעם כמעביד וכעובד, חזקה כי מבחינת העובד התשלום הוא הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה. כך קובעת לשון הסעיף בבירור. ואולם, אם קבע המחוקק במפורש הסדר בעל מאפיינים הוניים, כפי שעשה בסעיפים 9(7א)(א) ו-102 לפקודה בנוגע למענקי פרישה ולאופציות המוקצות לעובדים (בהתאמה), יחול ההסדר המיוחד שנקבע בחוק. לשון אחר, בכל הקשור לתשלומים ממעבידים לעובדיהם, ההסדר הקבוע בסעיף 2(2) נהנה מ'עליונות' או 'עדיפות' על ההסדרים ההוניים, המהווים חריג לו" (עניין ניסים).

הטענה כי התובע אינו יכול להיות "מובטל" הזכאי לדמי אבטלה בתקופה בה הוא נכה הזכאי לגמלה הינה טענה לבירור אצל המוסד לביטוח לאומי ולא במסגרת תיק זה. לפיכך, טענת הקרן שניתן לקזז גם דמי האבטלה מקצבת הנכות נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת במובן זה שעל הקרן לערוך לשלם קצבת הנכות החל מתום 61 ימי המחלה שלאחר מועד תחילת הזכאות לנכות, ובניכוי קצבת הפרישה המוקדמת, ובחישוב בהתאם להוראות תקנון הקרן.

בדברי ההסבר צוין כי "סעיף זה בא לאפשר לנכות מדמי אבטלה פנסיה מוקדמת ממקום עבודה וקיצבת נכות, כי הן הפנסיה והן הקצבה ודמי-האבטלה הם פונקציה של עבודה ושכר הבאים לפצות את המובטל על הפסד שכר. הוא הדין באשר להכנסה מעבודה צדדית בתקופת האבטלה, שגם אותה ניתן לנכות מדמי-האבטלה. מאידך, הכנסה שלא מעבודה לא תנוכה, כיוון שאין הצדקה לכך" (ה"ח 928 התשל"א בעמ' 155; ההדגשות הוספו).

...

נציג ציבור (עובדים) ירון לוינזון לאחר שעיינתי בעמדות חבריי, אני מצטרף לתוצאת פסק דינם של סגן הנשיאה איטח ושל השופט פוליאק לדחיית הערעור.

נציג ציבור (מעסיקים) דורון קמפלר לאחר שעיינתי בעמדות השונות, אני מצטרף לדעתם של ראש ההרכב, סגן הנשיאה איטח ושל השופט פוליאק.

סוף דבר על דעת רוב חברי ההרכב ובניגוד לדעתה החולקת של השופטת דוידוב-מוטולה, הערעור נדחה, כאמור בחוות דעתו של סגן הנשיאה איטח.

מנתוני טפסי 106 לש.מ 99-2000 ותלושי שכר שצרף התובע ניתן ללמוד על שעור שכר הבסיס לקצבה/פנסיה המלמד על פער של כ-25 אלף ₪ לשנה בין הבסיס אצל הנתבעת לבין שכר התובע דהיום.

ניכויים: יש לנכות תגמולי מל"ל ודמי אבטלה.

...

לאחר שעיינתי בחוו"ד, במסמכים נשוא תע"צ המל"ל ונתתי דעתי לעדות התובע ואישתו לענין מהות הפגיעות ובשים לב לקביעותי בפסה"ד החלקי, שוכנעתי להעדיף את טענות ועמדת התובע להסתמך על הערכות המומחה שמטעמו.

בשיקלול כלל הנתונים לרבות נכותו נראה לי להעריך את הפסדי שכר התובע לעבר בשליש מההפרש החשבונאי בין שכרו עובר לפיטוריו לשכרו בעיסוקו הנוכחי.

כפי שציינתי בהמשך אני מעריך את תרומת מצבו הרפואי של התובע לשינוי בעיסוקו ובשכרו וכנובע מכך לפערים שביניהם בשליש ולפיכך נראה לי שהתובע זכאי לפצוי בגין הפסדי פנסיה לסך של 40 אלף ₪ להיום.