מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ניוד זכויות בנייה מקומה לקומת עמודים

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תחילתו של הסיכסוך ברצונם של העותרים לבנות תוספת של עליית גג לדירתם בקומה ג' בבניין בן 3 קומות מעל קומת עמודים ברחוב החלוצים 21 בבני ברק, הידוע כגוש 6795 חלקה 279 (להלן: "הבניין").
לאחר פגישות והליכים שונים שניהלו העותרים מול הועדה המקומית, יועצה המשפטי ונציגים שונים של עריית בני-ברק, הגישו העותרים בקשה לשינויים להיתר 17796 (בקשה מס' 201501021), במסגרתה ביקשו העותרים תוספת שטח לחדרי הגג, שיפור מיגון וסוכה לדירתם באמצעות הפיכת שטח עקרי בדירה בקומה ג' לשטח שירות על ידי הפיכתו למרפסת שמש, תוך מתן הקלות לניוד זכויות בניה, הקלה כמותית של 6% לשפור תנאי דיור ובניה, ללא הסכמת 75% מבעלי הזכויות בבניין.
...
אינני מקבלת את טענת העותרים לפיה מדובר בבקשה ממשיכה של הבקשה הראשונה להיתר במסגרתה ניתנו הסכמות של רוב הדיירים.
אינני מקבלת גם את טענת העותרים ל"אפליה" כלפיהם ולאכיפה בררנית של מוסדות התכנון בעיר בני ברק.
סיכום העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מסלול עיבוי וחיזוק מוסדר בעיקר בהוראת סעיף 11 לתמ"א 38, אשר מקנה זכויות בניה שמאפשרות את הפעולות הבאות: סגירת קומה מפולשת (קומת קרקע בנויה מעמודים שעליה ניצב הבניין).
באשר לניצול יתרת השטח וניוד הזכויות לדירות אחרות, יש צורך בפירסום הקלה, שכן הגדלת השטח ייסודה בהוראת סעיף 151(ג) לחוק התיכנון והבניה [עת"מ (מנהליים מרכז) 45294-05-11 טל נ' משרד הפנים - ועדת ערר מחוזית לתיכנון ובניה - מחוז מרכז, פסקה 32 בפסק דינה של השופטת ז' בוסתן (פורסם בנבו, 20.11.2012)].
...
שלישית, בהינתן שעסקינן בדרכי גישה ובמתקנים משותפים, אני סבור כי יש הצדקה עניינית לרישום זיקת הנאה אשר תבטיח שימושים אלה לבעלי הזכויות בבניין שמצוי ברח' הרקפת 3.
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.
סוף דבר – העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענותיה של פסגות פסגות טוענת כי האופן בו פירשה ועדת הערר את סעיף 4.1.2(ג)(6) לתכנית 580 (כפי שתוקן בתכנית המתקנת), כאילו לא ניתן לאשר מכוחו ניוד זכויות בניה מקומת העמודים לקומות העליונות הנו שגוי ובלתי סביר, ומשמעות הדבר היא שהועדה המקומית לא תוכל לאשר את הניוד של 143 מ"ר אותם ביקשה פסגות לנייד מקומת הקרקע אל קומת הגג של הבנין.
...
" קריאת סעיף זה כפשוטו וברצף, הן בנוסחו לפני התיקון והן בנוסחו לאחר התיקון, מוליכה למסקנה ברורה וחד משמעית: בפרוייקטים של חיזוק מבנים קיימים, יוּתַּר ניוד זכויות בין הקומות מכוחה של תמ"א 38, ובמקרה הספציפי של ניוד זכויות מקומת העמודים, יחושבו הזכויות המנויידות לפי 50% משטח הקומה.
אין בידי לקבל את דרך ההילוך הפרשנית של ועדת הערר, מחמת מספר טעמים.
אכן, סעיף 7.2 (1) לתקנון של תכנית 580 קובע כי תוקף התכנית הוא עד בניית תוספת של 500 יחידות דיור מכוחה של התכנית, אלא שהוועדה המקומית, שהיא הגורם המוסמך והמקצועי שהנתונים מצויים בידיעתו המלאה, הציגה נתונים מהם עלה כי טרם הושלמה בנייתן של 500 יחידות כאמור (עד כה אושרה בניה של 351 יחידות דיור ובפועל נבנו עד כה 49 יחידות), ואין כל סיבה להרהר או לערער אחר עמדתה זו. אשר על כן, העתירות מתקבלות.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ואכן, בדיקות קומת המסד ועליית הגג העלו כי מדובר בקומת קרקע שאינה קומת מסד, ולכן מדובר בבניה שאינה תואמת לתב"ע. ויובהר, המערער ביקש לנייד זכויות בניה מקומת הקרקע שהיתה קיימת בהיתר משנת 1983, לטובת קומת המגורים הראשונה, וזאת בטענה כי קומת הקרקע המקורית, משנת 1983, ניבנתה, בשנת 2002, כקומת מסד.
קומת מסד על פי ההגדרה בתקנות 'התיכנון והבניה' (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים) סעיף 6 (א) ו - (ב) הנה 'חלל המצוי מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין אשר נמצא בין שורות עמודים או מוקף קירות כולו או מקצתו אך שטח של המסד יחושב כחלק מן השטח הכולל המותר לבניה רק אם גובהו אינו עולה על 1.80 מ'.
...
כן מצאתי כי דין טענת המערער לפיה יש לבטל את כתב האישום נגדו מכללא, משום שהוגש בחוסר סמכות, עת התובעת שהגישה את כתב האישום נעדרה הסמכה מן הפרקליטות באותה עת, להידחות.
סוף דבר בדומה לדברי בימ"ש קמא, גם אני סבורה כי די בעובדה שהמערער בנה ללא היתר, בין השנים 2002 - 2003, כדי להרשיעו.
על אף כל אלה, נותרה מסקנה חד משמעית ובלתי נמנעת אחת, לפיה לא ניתן להכשיר את הבניה שבנה, באשר היא חורגת משמעותית מן המותר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת ההליך התיכנוני התבקשה קבלת היתר בדיעבד לשלוש הקלות: הקמת מדרגות חיצוניות שאינן צמודות בשלמותן לבית הקיים; הקמת חדר עם גג משופע ולא גג שטוח; ניוד זכויות בניה מקומה א' לקומת גג בשיעור של 59.87 מ"ר במקום 23.00 מ"ר. בהחלטתה מיום 16/5/10 (ת/13) קבעה הוועדה המקומית, כי יש לאמץ את החלטת ועדת המשנה (ת/12): "לאמץ המלצת ועדת המשנה להתנגדויות לפיה להתיר את ההקלות המבוקשות מהטעמים הבאים:
לטענת התובע, עמודי התשתיות למדרגות, שפוע הבטון למדרגות חיצוניות ומשטח בטון בקומה א' ניבנו על קרקע משותפת, אשר גם לתובעים זכויות בה. גרם המדריגות חורג מקוו הבניה, חורג ממעטפת הבניין, מצמצם את שטח המקרקעין של התובעים ונסמך על קיר המצוי בבעלות התובעים.
...
עם זאת, מדובר בבניה בהיתר, וסבורני כי סעד של הריסה יהיה בלתי מידתי (ראו הלכת נעמה לעיל).
אני סבור, כי ירידת ערך הנכס אינה מצדיקה את הריסת המבנה, והפער בין שוויו המקורי של הנכס לבין שוויו הנוכחי, ככל שקיימת, ניתן לפיצוי כספי, שיכומת על ידי בית משפט השלום.
סיכום תוצאת הדברים היא, שעיקר התביעה נדחית, כמפורט לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו