מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ניהול משפט אינו בהכרח שיקול לחומרה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

באשר לשיקול שעניינו נסיבות הנוגעות להליכי המשפט עצמם, טענה המשיבה, כי בית המשפט, אשר נחשף לכל השתלשלות העניינים במהלך ניהול התיק, לא מצא לנכון למתוח ביקורת על היתנהלות התביעה, עובדה שיש בה כדי לתמוך בטענת המשיבה ולפיה, היא פעלה כל העת במקצועיות, בהגינות ותוך הפעלת שיקול דעת ראוי.
במסגרת זו יילקחו בחשבון, בין היתר, תוצאות ההליך על בריאות הנאשם, על התא המשפחתי ועל מצבו הכלכלי; ותנתן הדעת לסבל חריג ולעינוי דין חמור שבאו על הנאשם עקב ההליך (ראו עניין חמדאן, בעמ' 559; עניין שלומוב, סעיף 24 לפסק הדין).
בפסיקה נאמר זה מכבר כי השיקולים לעניין פיצוי או תשלום הוצאות עבור מעצר לפני משפט אינם זהים בהכרח לשיקולים לעניין פיצוי או תשלום הוצאות לאחר זכוי או ביטול כתב אישום (לעניין ההבחנה בין הפיצויים מכוח שני סעיפים אלה, ראו האמור ב"הילכת דבש", בעמ' 86-88).
...
בפניי בקשה בהתאם להוראת סעיף 80(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ולפיה, עותר המבקש לחייב את המשיבה בגין הוצאות הגנתו ופיצוי בגין תקופת מעצרו ובכלל זה אובדן שכר בתקופת מעצרו ושהייתו בתנאים מגבילים, בסכום כולל של 1,123,097 ₪, בגין ההליך הפלילי אשר התנהל כנגדו במסגרת ת"פ 40615-12-09, של בית משפט זה. לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות.
לאחר שבחנתי את טענות המבקש בהקשר זה, לא מצאתי מקום לפסוק תוספת של 50% על שכר הטרחה בהתאם לתקנות.
כך, גם לא מצאתי לקבל טענת המשיבה לשיהוי בהגשת הבקשה באופן המצדיק שלילת זכותו של המבקש לפיצוי או הפחתה מסכום הפיצוי המגיע לו. סבורני כי בנסיבות העניין ובשים לב להנמקות המצטברות שפורטו לעיל, אין בכך כדי לדחות הבקשה על הסף.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי בגין פיצוי בעד מעצר והוצאות הגנתו, זכאי המבקש לפיצויים מאוצר המדינה לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין בסכום כולל של 126,253 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לדבריה ההסדר מאזן בין השיקולים לחומרה המתבטאים בפגיעה בערכים המוגנים, בכך שהנאשם עבר שתי עבירות דומות ובכך שידע שאחד מהשיקים הוא גנוב, ובין הנסיבות לחומרה המתבטאים בהודאה, בקבלת האחריות, בחיסכון בזמן השפוטי ובעובדה שמדובר בעבירות ניסיון.
הנימוקים העומדים, דרך כלל, ביסוד הסדרי טיעון ומשמשים אמת מידה לבחינתם ואימוצם, כגון: קשיים בניהול המשפט או קשיים ראייתיים או מניעת עדותם של עדים או אי יכולת להעיד עדים או מניעת חשיפת חומרים רגישים, אינם חופפים בהכרח לשיקולי הענישה שאותם נועד תיקון 113 להסדיר לצורך קידום עקרון אחידות הענישה והגברת השויון.
...
הגעתי לכלל מסקנה זו לאחר שבחנתי את הערכים החברתיים שנפגעו ואת מידת הפגיעה בהם, את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, את מידת אשמו של הנאשם ואת הפסיקה הנוהגת.
לאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה, מצאתי שהסדר הטיעון הוא סביר ועומד בנוסחת האיזון ועל כן החלטתי לאמצו.
סוף דבר לאחר שנתתי דעתי לנסיבות כולן ובכלל זה לרכיבי הענישה השונים שנכללו בהסדר הטיעון, תוך בחינת היחס ההולם ביניהם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בן חמישה חדשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירת מרמה או תחבולה או זיוף או שימוש במסמך מזויף ויורשע בה בדין בתוך התקופה או לאחריה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת אין מדובר בהכרח בשקול מכריע.
הדרך להשגת תכליות אלה היא בניהול המשפט בפומבי, לא במחשכים"[footnoteRef:2].
לפי שיטת המערערים, אין לציין בהחלטות שיפוטיות כי פלוני שהה בחופשת מחלה ממושכת או עבר ניתוח וכיו"ב, שמא מישהו יסיק מכך שסבל מבעיות רפואיות חמורות.
...
כאמור, לא מצאנו לשנות מקביעות אלה.
סיכומו של דבר: לא מצאנו כל יסוד להתערב בהחלטה להתרת הפרסום.
הערעור נדחה אפוא.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רק סטייה מהותית לקולא או לחומרה, משגה מהותי בשקול הדעת או הטלת עונש המחטיא באופן ברור וגלוי את מטרתו יצדיקו התערבותה של ערכאה זו. בנסיבות כאלה נידרש בית-משפט זה לעניין כדי לכוון את ההיתנהגות המקצועית למסלול הראוי ולמנוע התגבשותן של אמות מידה מוטעות או בלתי הולמות [ההדגשה הוספה].
"לא כל התארכות של ההליכים עולה כדי ענוי דין וממילא גם אינה מהוה בהכרח פגיעה בזכות למשפט הוגן. מדובר בעיניין להערכה על רקע נסיבות העניין" (ע"פ 2103/07 הורוביץ נ' מדינת ישראל, פס' 337 לפסק הדין (פורסם במאגרים; 2008)(להלן: עניין הורוביץ); והדברים שנקבעו שם בפלילים יפים מכוח קל וחומר לענייננו).
"במישור העונש יש מקום להתחשבות בחלוף הזמן ובהתארכות ההליכים, כל עוד לא צעדיו של הנאשם עצמו הם שגרמו אותם. הקף ההתחשבות בשקול זה משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות העניין ולשיקולים רלוואנטיים. כך יש לבחון מהי סיבת התארכות ההליכים וכיצד התנהלו הצדדים במשפט. עוד יש להביא בחשבון את הנזק שניגרם לנאשם מעצם היותו עומד למשפט משך תקופה כה ארוכה, נזקים ריגשיים, משפחתיים וממוניים שהביא עמו ההליך ואת היחס הראוי בין האנטרס הצבורי בניהול הליך ראוי ויעיל לבין אינטרסים צבוריים אחרים שראוי שיבואו לידי ביטוי בגזירת העונש, גם אם נקודת האיזון בין האינטרסים השונים משתנה בשל חלוף הזמן. במקרים קצוניים בהם מדובר בהתמשכות הליכים משמעותית שאין לה הצדקה סבירה, ובשים לב ליתר הנסיבות, יהא אכן מקום לפטור נאשם מעונש מאסר בפועל" (שם).
...
יישום השיקולים השונים ביחס לגזר הדין המשמעתי הגיעה העת להתכנס ליישום כל האמור לעיל על גזר דינה של ועדת המשמעת.
על רקע זה אני דוחה את טענות מר רון גם ביחס לגזר הדין המשמעתי שהוטל עליו.
על רקע זה אני סבור שיש לבטל את אמצעי המשמעת שהוטל עליהם, ולהחליפו בהתליית רישיונם בפועל לתקופה בת 22 חודשים, ולהפסקת רישומם בפנקס לתקופה זו. תקופה זו היא גבוהה משמעותית במידה רבה מאוד מזו שנקבעה בעניין גשר המכביה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ההגנה המשיכה וטענה, כי בלא למעט מחומרת מעשי הנאשם ותוצאותיהם, הרי שהתנהגותו נבעה ככל הנראה מקבלת החלטה פזיזה וקלת דעת, ולא בהכרח בשל דפוסים עבריינים מושרשים.
בית המשפט יכול לחרוג ממיתחם העונש, הן לקולא - משקולי שקום, והן לחומרה - משקולי הגנה על שלום הציבור.
עניין בובי - המערער הורשע לאחר ניהול הליך הוכחות, בבצוע עבירות של הריגה, גרימת חבלה חמורה, נהיגה בשיכרות, ונהיגה ללא רישיון רכב.
...
הערעור נדחה.
על רקע נסיבות ביצוע העבירה, הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם - שהיא פגיעה עוצמתית, עזה ומוחלטת, נוכח אובדן חייו של המנוח בטרם עת (זאת, בכל הנוגע לערך המוגן של קדושת החיים) - כמו גם מדיניות הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 40 חודשי מאסר בפועל לבין 84 חודשי מאסר בפועל.
סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · ארבעים וחמישה (45) חודשי מאסר בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו