יתרה מכך מדובר בטענה עובדתית נוגדת לטענות קודמות – שהרי מצד אחד טענה הנתבעת כי מדובר בהסכם פקטבי, מצד שני טענה כי חלה עילת העושק לביטולו של ההסכם, מצד שלישי טענה כי חתמה אך לא ידעה על מה היא חותמת וכעת טוענת מצד רביעי כי ההסכם לא השתכלל כלל מאחר ולא אושר על פי חוק יחסי ממון.
לא למותר לציין כי למרות שהנתבעת עתרה בסיכומיה כי בימ"ש ייקבע כי ההסכם בטל, הרי שעד לניהול ההליכים המשפטיים לא העלתה טענה לגבי תוקפו של ההסכם ולא הודיעה גם על בטלותו לתובע או לנתבע.
...
סיכום
אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי התובע הוכיח כי הנתבעים חייבים לו סך כולל של 1,714,222 ₪ (510,000 ₪ בגין ההעברה הראשונה, 525,000 ₪ בגין ההעברה השניה, ו-679,222 ₪ בגין יתרת ההעברות עבור המשכנתא).
ריבית והצמדה – מאחר שהצדדים סיכמו ביניהם כי ההלוואה תישא הצמדה למדד המחירים לצרכן בסעיף 3.2 להסכם ההלוואה, כאשר מדד הבסיס יהא מדד המחירים לצרכן ביום 22.8.2013 (מדד חודש 7/2013), הריי שאני קובעת כי יתווסף סך של הצמדה בלבד לסכום החיוב עד למועד הגשת התביעה.
חלוקת החבות בין הצדדים – מאחר שמדובר בהלוואות שנטלו יחד בני הזוג מהאב, אני מורה על חיוב כל אחד מהם במחצית מהסך הכולל לו נעתרתי.
