בנסיבות אלה יש לדחות תביעתו של התובע לקבלת הפרישי שכר בגין חודש זה.
בסעיף 5א לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן – "חוק הודעה לעובד") נקבע, כי "בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובילבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971".
לפיכך, בהיעדר חוזה עבודה (ר' הודאת גב' קלימי פרוטוקול עמ' 15 שורות 24-23) הנטל להוכיח מהו "סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר ואולם אם נקבע שכר עבודתו על פי דרוג, מכוח הסכם קבוצי או לפיו – דרוג העובד ודרגתו;" כלשון סעיף 2(5) לחוק, מוטל לפיתחה של הנתבעת.
שעות נוספות
בתצהירו ציין התובע:
"ביום 6.4.2015 עבדתי משעה 08:00 בבוקר בניר עם, עד לסיום העבודה בשעה 22:00 ברחובות...מדובר ב-14 שעות עבודה רצופות. מגיע לי על 6 שעות נוספות כאשר על השעתיים הראשונות מגיע 125% ועל 4 שעות נוספות מגיע 150%"
(ר' סעיפים 59-58 לתצהירו).
עובד המבקש להוכיח זכאותו לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, צריך לעמוד בשלושה תנאים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.
...
ברוח האמור, ובנסיבות המקרה, ובשים לב להשלכות שהיו לאי מתן ההודעה על ודאות תנאי ההעסקה – החלטנו לפסוק למערער פיצוי בגין רכיב זה בסכום של 8,000 ₪".
בנסיבות אלה בהן לא נערך חוזה העסקה עם התובע מצאנו לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגובה 5,000 ש"ח.
פיצויי הלנה
התובע הגיש תביעה זו בחודש ספטמבר 2016 וסיים עבודתו אצל הנתבעת, כך על פי כתב התביעה, ביום 23.8.2015.
אילולא חויב התובע בהוצאות, כמפורט להלן, היה על הנתבעת לשלם לו 2,582 ש"ח.
ואולם, מצאנו לחייב את התובע, אשר הגיש תביעה על סך של 64,495 ש"ח וזכה ב 4% מתביעתו, בהוצאות הנתבעת בגין דחיית מרבית תביעתו ולהעמיד את סכום ההוצאות על סך של 8,000 ש"ח. בנסיבות אלה, מחויב התובע לשלם לנתבעת סך של 5,418 ש"ח.
הסכום אותו חויב התובע לשלם לנתבעת ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו.