בין השאר נאמר בו, כדלקמן:
"(א) בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רשומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו;
"
מהאמור לעיל עולה, כי בהעדר פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה"), מוטל הנטל על המעסיק/ה להוכיח שהעובד/ת לא עבד שעות נוספות, וזאת עד לתקרה של 15 שעות נוספות בשבוע או 60 שעות נוספות בחודש.
...
הפיצוי שאנו קובעים להלן, נקבע על ידינו לאור ההשלכות הניכרות שהיו לאי-קבלת תלושי השכר לגבי ידיעותיו של התובע – עובד מוחלש, כאמור לעיל, ובכל הקשור לזכויותיו, ואף ביחס לשאלה מי היתה מעסיקתו.
לאחר ששקלנו את כלל נסיבות העניין, הגענו למסקנה כי יש לחייב את הנתבעת בסך של 12,500 ₪ בגין אי-הנפקת תלושי שכר לתקופה שבנדון.
סוף דבר
לסיכום – לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת, כדלקמן –
- אשר לסעדים הלא ממוניים – דין התביעה להתקבל, ועל הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד בסך של 7,500 ₪ ופיצוי בגין אי-מתן תלושי שכר בסך של 12,500 ₪.
