נטל ההוכחה להוכיח גובה הוצאות נסיעה בפועל

נפסק כי על העובד מוטל הנטל להוכיח זכאותו להחזר הוצאות נסיעה, מה היו הוצאותיו ומתי הוציאן בפועל (ר' דב"ע (ארצי) נו/ 64- 3 צדוק ויולט - גאולה בלדב, ניתן ביום 10.9.1996).

עם זאת, במקרה זה, שעה שהתובע תבע הוצאות נסיעה גם עבור תקופה שקבענו כי לא הועסק בה על ידי הנתבעת ומדובר בתביעה חסרת תום לב, כאשר לא הוכיח את גובה הוצאותיו בפועל בכל דרך שהיא וכאשר שוכנענו – וכאמור בעיניין זה אין חולק – כי ממקום המפגש דאגה הנתבעת להסעה או לתשלום נסיעותיו – לא מצאנו להשית על הנתבעת תשלום נוסף ברכיב נתבע זה (בענין זה ר' גם איבחנה שערכה חברתי, כב' השופטת זלמנוביץ - גיסין אשר לזכאות העובד לתשלום נסיעות ודרכי ההוכחה שעה שהמעסיק העמיד לרשותו הסעה / לא העמיד בעיניין זידאן שאוזכר לעיל).

...

שעה שזכאות התובע להפרשות לקרן השתלמות קמה רק החל מינואר 2013 ועולה מתלושי השכר כי שולם לתובע עבור רכיב נתבע זה, לא מצאנו כי יש לפסוק לו סכום נוסף בגינו.

לפיכך, נדחית תביעתו של התובע ברכיב זה. זכאות התובע להודעה מוקדמת לפיטורים ולהשלמת פיצוי פיטורים לטענת התובע זכאי לחודש הודעה מוקדמת בסך 4,673 ₪ וכן להשלמת פיצויים בסך 14,980 ₪ לפי ממוצע משרתו וגובה שכרו, שהיה אמור לעמוד בסוף תקופת העסקתו על 6,001 ₪.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה הקטן כאמור לעיל.

הנתונים המופיעים בתלושי השכר שהופקו על ידי הנתבעת תואמים את הנתונים המופיעים בתלושי השכר שהופקו על ידי מת"ש. על פי עדותה של גב' רוזנפלד, העובדים קיבלו לידיהם רק את התלושים שהונפקו על ידי מת"ש. תלוש השכר מהוה בדרך כלל ראיה לאמתות תוכנו, למעט אם הוכח בראיות מהימנות אחרת, כאשר נטל הראייה מוטל על המבקש לסתור את תוכנו.

בהתאם לסעיף 3(ג) לחוק חופשה שנתית זכאי לפדיון 12 ימי חופשה בהתאם לימי עבודתו בפועל בחלוקה ל – 240 ימים (23X 133/240).

גב' רוזנפלד העידה כי בחלק מהחודשים שילמו העובדים בעצמם על ההסעות ממעבר הגבול למקום העבודה ולכן קיבלו דמי נסיעות גבוהים יותר בחודשים אלה.

לאור האמור, משהוכח כי הנתבעת שילמה לתובע דמי נסיעה, תביעתו ברכיב זה נדחית.

בשים לב להליכים בתיק ולתוצאות ההליך הנתבעת תישא בהוצאות שכר טירחת עו"ד בסך 4,000 ₪ צמודים כדין מהיום.

...

לאור האמור, משהוכח כי הנתבעת שילמה לתובע דמי נסיעה, תביעתו ברכיב זה נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן: דמי חגים בסך 7,920 ₪.

במידה והעובד יוכיח זאת יעבור נטל ההוכחה למעסיק להוכיח כי עלות ההסעה שהעמיד לעובד גבוהה מהסכום המאקסימאלי אותו הוא מחויב לשלם כדמי נסיעות (סע"ש (איזורי ת"א) 32954-10-17 מעאד זידאן - אנקר עוזי בע"מ (31.03.2019).

התובע לא הביא ראיות נוספות לגירסתו בדבר המרחק מביתו למחסום (כגון מפות או עדים) או ראיות ביחס להוצאה בפועל של הוצאות נסיעה.

לאור הסתירות בגירסתו של התובע, לאור התימוכין בעדויות של מר חנוך והנתבע ומאחר והתובע לא המציא כל אסמכתה על עלות הנסיעה ומרחק מגוריו מהמחסום, אנו קובעים כי התובע לא הוכיח שהוא מתגורר במרחק העולה על 500 מטרים מהמחסום וכי נזקק להחזר הוצאות נסיעה, ותביעתו ברכיב זה נדחית.

...

לא נעלמה מעינינו טענת הנתבע כי התובע בחקירתו כלל לא ידע על מה הוא תובע את הנתבע ועל כן יש לדחות את תביעתו.

לאור הסתירות בגרסתו של התובע, לאור התימוכין בעדויות של מר חנוך והנתבע ומאחר והתובע לא המציא כל אסמכתה על עלות הנסיעה ומרחק מגוריו מהמחסום, אנו קובעים כי התובע לא הוכיח שהוא מתגורר במרחק העולה על 500 מטרים מהמחסום וכי נזקק להחזר הוצאות נסיעה, ותביעתו ברכיב זה נדחית.

סוף דבר לאור האמור לעיל הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים: · 16,678 ₪ בגין הפרשי שכר עבודה.

באשר לשאלת ההוצאות, לאחר שלקחנו בחשבון את כלל טענות הצדדים ביחס לכך, מצאנו לקבוע כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

התובע זכאי להחזר הוצאות הנסיעה שהוציא בפועל.

עוד נוסיף בהקשר זה, כי בית הדין יוצא מנקודת הנחה שהתובע נידרש להגיע מביתו למקום העבודה ומן הסתם, נידרש לחזור לביתו בתום יום העבודה, ולכן ננקטת גמישות ביחס לדרכי ההוכחה העומדות בפני התובע, יחד עם זאת, לא ניתן לפטור את התובע לחלוטין מהבאת ולו ראשית ראיה להוצאות שנאלץ להוציא בפועל (ע"ע (ארצי) 21590-04-20 מואייד את עבד עראקי בע"מ נ' ראמי בחארי (06.12.20).

לפיכך, ובהתאם להלכה, לפיה האמור בתלושי השכר מהוה ראיה לכאורה לנכונות האמור בהם, ובמקרה דנן, תוכנם של תלושי השכר לא נסתר, אנו פוסקים כי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה ובנטל הראיה המוטלים עליה, ביחס לסכום פדיון החופשה ששילמה לתובע בסיום עבודתו, ועל כן דוחים את התביעה ברכיב זה. פצויי פיטורים והפרשות לפנסיה לא מצאנו בסיכומיו של התובע היתייחסות כלשהיא לפירוט הסכום שנתבע בגין פצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, מעבר לכך שמדובר ככל הנראה בסכום הנובע מהמחלוקת בין הצדדים ביחס לתקופת העבודה.

לכך התווסף ניכוי בשכר חודש 2018 – חודש עבודתו האחרון של התובע – שנובע מהיעדרות התובע מעבודתו ומהפחתת שכרו בהתאם לכך בגובה 1,223.08 ₪.

...

לתצהירה צירפה הגב' רוט טבלת חישוב של התגמולים והפיצויים ששולמו לתובע (נספח 11), ולא מצאנו כי התובע התייחס במסגרת סיכומיו לאמור בטבלה זו או כי העלה טענה קונקרטית כלשהי בנוגע לאופן החישוב.

לאור האמור לעיל, לא מצאנו כי הונח בסיס עובדתי או משפטי לטענת התובע, כי הנתבעת חבה לו סכום כלשהו בגין רכיב זה, ועל כן אנו דוחים אותו.

לא מצאנו בסיכומי התובע התייחסות פרטנית לטענה כי מדובר למעשה בהפחתת תשלום בגן היעדרות מהעבודה לאחר שינוי מתכות העסקתו, ולכן אנו קובעים כי טענת הנתבעת, אשר גובתה בתלושי השכר, לא נסתרה, ואנו דוחים את התביעה ברכיב זה. אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, אנו נאלצים לדחות את תביעת התובע על כל רכיביה.

נפסק כי על העובד מוטל הנטל להוכיח זכאותו להחזר הוצאות נסיעה, מה היו הוצאותיו ומתי הוציאן בפועל ( ר' דב"ע (ארצי) נו/ 3-64 צדוק ויולט- גאולה בלדב (10.9.1996).

נפנה לבחון אם הוכיחו התובעים את גובה הוצאות הנסיעה.

...

משאין חולק כי הנתבעת העמידה לתובע הסעה מהמחסום ועד למפעל ומשהתובעים לא צירפו כל ראיה ביחס לסכומים שלטענתם שילמו בגין הנסיעה מבתיהם למחסום, ובשים לב לסכומים ששילמה הנתבעת עבור ההסעה הרי שהתביעה לתשלום דמי נסיעות דינה להידחות.

את היתרה תשלם הנתבעת לתובעים בגין הוצאות הנסיעה מביתם למחסום וחזרה: לתקופה בה עמדה התקרה היומית על סך של 22.60 תהא קצובת הנסיעה: 11.4 ש"ח ליום.

מספר ימי העבודה של כל תובע מוסכם על הצדדים כפי שפורט בפרוטוקול הדיון המוקדם במסגרת ניסיונות הפשרה וכעולה מסיפת סיכומי התובעים כאשר בא כוחם פועל בתחשיבו לפי מספרי הימים הנ"ל (פרוט' הדיון המוקדם מיום 28.3.22 עמ' 6 ש' 1- 9), תוך ביצוע הפרדה לפי התקופות התואמות לגובה התקרה היומית כמובא בסיכומי התובעים (פסקה 39): מר אחמד חמדאן - 1,370 יום מתוכם 245 יום * 13.8 ש"ח (3,381 ש"ח) ו- 1,125 יום * 11.4 ש"ח (12,825 ש"ח), זכאי לתשלום החזר נסיעות בסך 16,206 ש"ח. מר חוסני עארורי - 1,369 יום לכל תקופת העבודה, 221 יום לשנה הראשונה (1/15- 1/16, 13 חודש) בה התעריף היה 26.4 ש"ח ליום (בהפחתת עלות המעסיק להסעה, 13.8 ש"ח) ובה טרם קנה את רכבו אלא נסע בתחבורה ציבורית ללא מימון מהנתבעת או מהנוסעים עמו, זכאי לסך של 3,049 ש"ח. מר עבד אלגואד כסאב - 759 יום במכפלת 11.4 ש"ח שהם 8,653 ש"ח. מר דאוד מועטאן - 461 ימים במכפלת 8.8 ש"ח זכאי לתשלום החזר נסיעות בסך 4,056 ש"ח. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעים בתוך 30 יום את הסכומים הבאים: מר אחמד חמדאן - 16,206 ש"ח. מר חוסני עארורי - 3,049 ש"ח. מר עבד אלגואד כסאב - 8,653 ש"ח. מר דאוד מועטאן - 4,056 ש"ח. אם לא ישולמו במועד, תישא הנתבעת בתשלום הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 1.2.21 למועד התשלום.