נטל ההוכחה בתביעה נגד צד שלישי בחוזה

כחודשיים לאחר חתימת הסכם המכר התברר כי הצדדים השלישיים הגישו תביעה נגד הנתבע, בין היתר בקשר עם הדירה נשוא הסכם המכר.

נטל ההוכחה בעיניין זה מוטל על מבקש העיכוב ועליו להציג בפני בית המשפט ראייה פוזיטיבית כלשהיא להוכחת נכונותו לקיים את הליך הבוררות, כאשר המועד הקובע הנו בדגש על היתנהגותו בעבר ולא נכונותו לעשות כן רק כעת, לאחר הגשת התביעה לבית המשפט (ראה פרופ' ס. אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית, עמ' 264 - 266, ע"א 286/83 קמר נגד רובינסון - ליפסקי, פ"ד לז(4) 245, רע"א 4921/06 א.ע.נ. חברה לבניין ופיתוח בע"מ נגד אהרון דומין (15.8.2006), רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נגד שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625 ורע"א 254/88 קבוץ קדרים נגד מורד מאיר, פ"ד מב(3) 74).

...

בנסיבות אלה, דין ההודעה לצדדים שלישיים שהגישה הנתבעת מס' 2 להידחות, מחמת העדר יריבות או עילה.

לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: אני דוחה את ההודעה לצדדים שלישיים שהגישה הנתבעת מס' 2, מחמת העדר יריבות או עילה.

אני מורה על עיכוב הליך ההודעה לצדדים שלישיים שהגיש הנתבע והעברת הסכסוך בהודעה לבוררות.

ההודעה הופנתה תחילה רק נגד צד השלישי 1 - דור מטיק מערכות כניסה אוטומאטיות בע"מ, החברה שספקה והתקינה את הדלת על פי הסכם מיום 8.9.2017 (להלן: "ההסכם") – כחודשיים טרם מועד התאונה, ומי שהתחייבה בתקופת האחריות (משך שנה ממועד מסירת הדלת) לטיב העבודה ולחלקים, שמשמעו תיקון כל קילקול או מגרעה שיתגלו.

לאור התחייבויותיה של הצד השלישי 1 כלפיה על פי ההסכם [במיוחד סעיפים 6.1, 6.2 11.3 ו-4.1 להסכם] ואישור קיום הביטוחים שצורף לו, חייבת הצד השלישי 1 ומבטחתה – בכל מקרה, לשפות את הנתבעת 1 בגין כל חבות שתוטל עליה בגין הארוע מושא התביעה.

עולה גם קושי לגבי טענת הנתבעות לגבי העברת הנטל לצד השלישי, שתוכיח היא העדר כשל מכאני או טכני ביום 20.10.17, כשהיא עצמה היתנהלה באופן שיצר עבור הצד השלישי 1 נזק ראייתי; זאת – כאשר היא פונה אליה לראשונה רק כשנה וחצי לאחר ארוע התאונה בעצם מסירת ההודעה לצד השלישי, כשאין בידי הנתבעת 1 עדויות משלה לארוע (אף שנחזה שמטבע הדברים ועדויות התובעת ואחותה - היו לארוע עדים רבים, ושאנשיה של הנתבעת 1 הגיעו את התובעת במהירות), לאחר שלכאורה ידעה כבר ביום הארוע שהארוע צולם; כמפורט להלן.

...

לאור המבחנים הנזכרים, ולאחר שבחנתי את השיקולים הרלוונטיים, אני קובע שהחלוקה ההולמת של האחריות בענייננו (בהתעלם מאחריותה התורמת של התובעת שכבר נלקחת בחשבון בסכום הפשרה), כאמור, היא שהנתבעות יישאו ב-75% מהאחריות, והצד השלישי 1 יישא ב-25% הנותרים.

אני דוחה את הטענות החוזיות הישירות שהנתבעות טוענות בנדון מכוחן לחובת שיפוי שחלה בענייננו על הצד השלישי בגין נזק שגרמה הנתבעת 1.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי – כמוסכם מול התובעת בהסכם שקיבל בנדון תוקף פסק הדין (חלקי) בתביעתה מול הנתבעות (התביעה הראשית בנדון), ישלימו הנתבעות את ביצועו מול התובעת, בהקדם.

בנסיבות אלה ובהיעדר ראיות מטעם הנתבעת שעליה הנטל לעניין זה להוכיח את מהות ההיתקשרות עם צד ג – אם איטום הגג בלבד כטענת צד ג 1 או שמא גם איטום קירות ומסדים, ובהיעדר אסמכתות שיעידו כי צד ג 1 עבד כקבלן איטום בבתי התובעים ולא קבלני איטום חליפיים הרי דין ההודעה לצד ג 1 שכמוה ככתב תביעה שתובעת הנתבעת את צד ג 1 להדחות .

מאחר והנתבעת לא צרפה כל אסמכתא , לא לעניין הסכם היתקשרות עם קבלן הריצוף, לא לעניין חשבונות לתשלום – באופן שיכול ויעידו על פרטי העבודה שביצע קבלן זה , אני מקבלת את טענת ההגנה של קבלן הריצוף ופוסקת כי הנתבעת לא הרימה הנטל להוכחת תביעתה כנגד קבלן הריצוף.

...

התוצאה היא שדוחה ההודעה לצד ג כנגד צד ג 6.

לסיכום מצאתי כי הנתבעת מלאה חובתה למסור לתובעים את בתיהם כשהם ראויים למגורים באופן מזלזל ורשלני.

ההודעות לצידי ג נדחות בזה לצד חיוב הנתבעת בהוצאות צידי ג כפי שמפורט מעלה .

כפי שנראה להלן, התובע לא עמד בנטל זה. ראשית, בהודעת הדוא"ל שבה נתן התובע את ההוראה ה"דחופה" לבצע את העברת העמלות לחשבון בנק הפועלים (נספח 1 לכתב התביעה), אין את שעת שליחתה.

לשיטתי, משעה שבין התובע לבין צד ג' קיימת מחלוקת בשאלה האם התובע זכאי לסכום נשוא התביעה, כולו או חלקו, והיה בידי התובע לברר טענה זו ישירות מול צד ג', בין במסגרת ההליכים שהתנהלו ביניהם ובין במסגרת הליך בוררות נפרד (שכן הסכם שתוף הפעולה כולל תניית בוררות) הרי שחיוב הנתבעת בתשלום מלוא הסכום נשוא התביעה עלול להביא לתוצאה שלפיה התובע יקבל לידיו סכום שכלל אינו זכאי לו (ואין בידי לקבוע אם אכן הוא זכאי לו, אם לאו, במסגרת היחסים שבינו ובין הצד השלישי, שהחזיק בכספים).

משהגעתי למסקנה כי דין התביעה נגד הנתבעת להדחות, משום שהתובע לא הוכיח כי התרשלה כלפיו, הרי שדין ההודעה לצד ג' להדחות אף היא.

...

לשיטתי, משעה שבין התובע לבין צד ג' קיימת מחלוקת בשאלה האם התובע זכאי לסכום נשוא התביעה, כולו או חלקו, והיה בידי התובע לברר טענה זו ישירות מול צד ג', בין במסגרת ההליכים שהתנהלו ביניהם ובין במסגרת הליך בוררות נפרד (שכן הסכם שיתוף הפעולה כולל תניית בוררות) הרי שחיוב הנתבעת בתשלום מלוא הסכום נשוא התביעה עלול להביא לתוצאה שלפיה התובע יקבל לידיו סכום שכלל אינו זכאי לו (ואין בידי לקבוע אם אכן הוא זכאי לו, אם לאו, במסגרת היחסים שבינו ובין הצד השלישי, שהחזיק בכספים).

משהגעתי למסקנה כי דין התביעה נגד הנתבעת להידחות, משום שהתובע לא הוכיח כי התרשלה כלפיו, הרי שדין ההודעה לצד ג' להידחות אף היא.

התוצאה היא, אפוא, כי התביעה נדחית.

הודעת צד ג' בד בבד עם הגשת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד, חברת רייך הגישה הודעה לצדדים שלישיים נגד צ"ג 1 חברת מגדלי המרכז הנדסה ובניין בע"מ (להלן: "מגדלי המרכז") ונגד פורסאן אדריכלים, שהוא השם המסחרי של מר פורסאן אלבויראת, האדריכל ובעל העסק (להלן: "האדריכל").

בנוסף סעיף 20.8 להסכם הקבלנות קובע שבכל מקרה של תביעה של רוכש דירה בפרויקט, חברת רייך ומגדלי המרכז אמורים לנהל מו"מ ולסכם את דרך ניהול ההגנה כנגד התביעה של הרוכש כדי למנוע מצב של הודעות צ"ג האחת כלפי השנייה.

עם זאת מצאתי לנכון לדחות את ההודעה נגד האדריכל, מהטעם שנטל ההוכחה מוטל על היזמית שהגישה נגדו את ההודעה, והיא לא עמדה בו. הטענה שהאדריכל כשל בתכנון המתקן נטענה בעלמא וללא אסמכתות.

...

ההודעה לצד ג' נגד האדריכל נדחית.

ההודעה לצד ד' נגד אינטרפז נדחית.

מכיוון שאינטרפז לא הגישה תצהירים ולא התייצבה לדיון, לא ראיתי לנכון לחייב את מגדלי המרכז בתשלום הוצאות לטובתה וההודעה נגדה נדחית ללא צו להוצאות.