מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נטל ההוכחה בעסקה והטענות בדבר מסירת השיקים לביטחון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

שעה שכחלון מסר שיק בטחון, עליו הנטל להוכיח מה היה התנאי במסירתו ולאיזה צורך ניתן.
ממילא, שעה שחתם כערב לחוב הנערב של רחמים, אין נפקות לטענותיו בדבר מטרת מסירת השיק.
...
על כן, התביעה בת"א 863-03-17 נדחית.
גם התביעה שכנגד נדחית.
לאור דחיית התביעה כנגד השוכר, התביעה בת"א 32640-04-19, כנגד כחלון כערב, נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

טענות בדבר נטל הראיה בקצרה, הן התובע והן הנתבע טוענים האחד כלפי רעהו כי כשל בהבאת ראיות התומכות בגירסתם, דבר המעיד על אמינות הגרסה לכשעצמה.
נטל ההוכחה בסתירת ראיה בכתב הנו גבוה במיוחד, והסברי התובע רחוקים מלעמוד בנטל זה. לפיכך אני קובע כי בשל עסקת נספח 2 נידרש הנתבע לשלם סכום של 1,430$ בגין 286 אתרוגים.
שואל התובע הכיצד שילם הנתבע סכום של 58,00 ₪ כפקדון בעבור עסקה של 129.8$? אקדים ואומר כי נעשו עיסקאות נוספות בין הצדדים בטרם מועד מסירת צ'ק הבטחון, בסכומים שאינם פחותים (עיסקאות נספח 2,3,5,8), ולפיכך דין הסיפא של טענת התובע להדחות.
...
רוצה לומר כי מקובלת עלי טענת הנתבע כי עסקה זו אינה בוצעה על ידו, ולפיכך אין הוא חב בגינה.
שואל התובע הכיצד שילם הנתבע סכום של 58,00 ₪ כפיקדון בעבור עסקה של 129.8$? אקדים ואומר כי נעשו עסקאות נוספות בין הצדדים בטרם מועד מסירת צ'ק הביטחון, בסכומים שאינם פחותים (עסקאות נספח 2,3,5,8), ולפיכך דין הסיפא של טענת התובע להידחות.
לפיכך, אני קובע כי מדובר המילה "אתרוגים" הושמטה בשוגג, ולפיכך נמכרו בעסקה זו 100 אתרוגים + 18 לולבים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

עדות הנתבע בחקירתו הנגדית נישאל הנתבע מדוע לא רשם על גבי השיק את המלים "שיק ביטחון" והשיב: "לא רשמתי, לא עלה לי, אולי בגלל אמון שרחשתי לתובע". כאשר נישאל מדוע לא רשם את שמו של התובע על השיק השיב: "נתתי לו שיק ריק כהפגנה של רצון טוב, זה היה המפגש הראשון שלי איתו, רציתי להוכיח לו כמה אני מוכן לעמוד בהתחייבות שלי" (עמ' 6, ש' 22 ואילך).
כאשר התבקש הנתבע להבהיר מדוע בהתנגדות לבצוע שטר לא הזכיר הלוואה נוספת שנטל מן התובע כנגד מסירת שני שיקים, הסביר כי לא זכר את דבר ההלוואה הנוספת והשיקים שמסר שבע שנים קודם לכן.
הנתבע מכחיש את טענת התובע כי היתקיימו ביניהם יחסי חברות ולטענתו היתקיימו בין הצדדים יחסי מלווה – לווה, הא ותו לא. ככל שכך הדבר קשה עוד יותר לקבל את טענת הנתבע לפיה היה "נאיבי", הן בעת מסירת שיק הביטחון לתובע והן במעמד סילוק החוב ללא כל תעוד, כנטען על ידיו.
בסעיף 7 לתצהירו טוען הנתבע כי "לאחר מכן נטלתי מספר הלוואות והשיק נשאר אצל המשיב" וככל שכך היה הדבר, הרי היה ברור לשני הצדדים כי גם ההלוואות המאוחרות חוסות בצל שיק הביטחון הנטען ודבר זה מקשה על קבלת טענת הנתבע כי שכח לחלוטין את שיק הביטחון.
הראשון, בעלי הדין הם צדדים קרובים לעיסקת היסוד שבמסגרתה נימסר השיק ועל כן מיתקיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד, דינו של השיק כדין חוזה וכל טענת הגנה העומדת לצד הקרוב כנגד חבות על פי השטר, עומדת לו גם כנגד חבות על פי חוזה (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי (3.12.1998)).
...
מסקנה זו מובילה, מטבע הדברים, גם למסקנה נוספת, והיא שהנתבע אכן סילק את מלוא חובו לתובע.
מטעמים אלה דין התביעה להידחות.
בנוסף, ישלם התובע לנתבע הוצאות בסך 1,500 ₪ בהתאם להחלטת הרשמת הבכירה מירום מיום 4.6.2020.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לעניין זה ראה האמור ברע"א 5926/22, סלע נ' שוחט, ניתן ביום 29.3.23, בסעיפים 14-15 לפסה"ד. האם עלה בידי הנתבע להוכיח כי השיקים ניתנו כבטחון? זאת ועוד, הנתבע טוען, כי היה תנאי במסירתם של השיקים, שלא היתקיים.
לאחר שעיינתי ובחנתי את מכלול חומר הראיות הרלוואנטי למחלוקת זו, כפי שהונח בפניי, לא מצאתי שעלה בידי הנתבע, שעליו רבץ הנטל להוכיח גירסתו, להוכיח את טענתו, שהשיקים נימסרו ל"בטחון" לצורך הבטחת תשלום עתידי של שכר טירחה, וכי התנאי שעמד בבסיס המסירה לא היתקיים, שעה שהתובעת לא ערכה עם הנתבע היתחשבנות, ועל כן לא הייתה רשאית להציג את השיקים לפרעון.
שנית, על-פי מבחן השכל הישר והגיונם של דברים, ככל שאכן השיקים היו נמסרים לתובעת לבטחון בלבד, אזי היה ניתן שיק אחד, שבו היה נכלל סכום שכר הטירחה הצפוי חֵלֶף עריכת חמישה שיקים נפרדים.
לעניין זה – בין השאר - ע"א 7456/11,  בר נוי נ' מלחי אמנון, ניתן ביום 11/4/13, בסעיף 15 לפסה"ד. כל האמור לעיל מביא אותי למסקנה, ולפיה לא עלה בידי הנתבע להרים את הנטל הנידרש להוכחת טענות ההגנה, אותן העלה הנתבע נגד עסקת היסוד, כמפורט לעיל.
שונים הם פני הדברים ביחס לטענה בדבר שוני בין סכום דרישת התשלום של התובעת מיום 1/12/15 ובין ערכם הכולל של השיקים, שנמסרו לתובעת עבור שכר טירחתה.
...
הנתבע טוען, כי התובעת עדכנה אותו, שהחוב בגין שכר טרחתה נכון לאותו מועד עומד על סך 14,701 ₪, וכי היא מעריכה, שהסך הכולל של שכר טרחתה עבור הטיפול המשפטי, שיבוצע על ידה בהמשך בהתאם לסיכום שבין הצדדים, יעמוד על סך של כ-60,000 ₪ נוספים כולל מע"מ. עוד טענה התובעת בפני הנתבע, כך לדברי הנתבע, כי היא צריכה, שיהיו בידיה שיקים לביטחון בלבד על הסכומים הנ"ל, כשבהמשך, לאחר מכירת הבית, תיערך התחשבנות סופית בין הצדדים לגבי מלוא הסכום לו תהיה זכאית.
לעניין זה – בין השאר - ע"א 7456/11,  בר נוי נ' מלחי אמנון, ניתן ביום 11/4/13, בסעיף 15 לפסה"ד. כל האמור לעיל מביא אותי למסקנה, ולפיה לא עלה בידי הנתבע להרים את הנטל הנדרש להוכחת טענות ההגנה, אותן העלה הנתבע נגד עסקת היסוד, כמפורט לעיל.
יחד עם זאת, סבורני כי אין בכך כדי לשנות דבר.
סוף – דבר: לאור כל האמור, התביעה מתקבלת במלואה.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 31.1.2022 הבהיר בא-כוח התובעת כי התובעת התקינה ברכב הנתבעת איבזור "על פי המפרט שמאושר למוגבל בניידות על ידי הביטוח הלאומי, שמממן את רוב עלויות האיבזור, בהתאם לאישור ועדה של משרד הבריאות", וכי "סכום התביעה הוא רק על התשלום הסופי שלא הועבר". בהחלטה מאותו יום קבעתי כי על הנתבעת הנטל להוכיח את טענת כשלון התמורה המלא ולפיכך היא תפתח בהבאת ראיותיה.
משה אופק (להלן: משה), מנכ"ל התובעת ואחד מבעליה, כתב בתצהירו מיום 31.5.2022 כי הנתבעת לא שילמה את מלוא התמורה החוזית, בנגוד לתנאי ההסכם מיום 31.1.2018, וכי "נתבע במסגרת הליך זה רק שטר הבטחון שנימסר על סך 69,421 ₪ על מנת לקבל את התמורה עליה סוכם מראש". בגין השיק האמור הוציאה התובעת ביום 6.12.2018 קבלה מס' 2342, בה נרשם כי זמן פרעונו הוא 6.1.2019.
כאשר מדובר בצדדים קרובים, רשאית הנתבעת להיתגונן אף בטענות חוזיות הנוגעות לעיסקת היסוד.
דברי מנכ"ל התובעת לפיהם "הרכב נבדק פעם אחת על-ידי הטכניון, פעם שניה על-ידי הטכניון, פעם שלישית על-ידי משרד התחבורה ועוד בדיקה של הטכניון", לא הוכחו.
...
אינני מקבל את טענת בא-כוח התובעת בסיכומיו לפיה אין מדובר בכישלון תמורה מלא.
אני מורה לתובעת לפעול תוך 30 יום מהיום לסגירת תיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצוע השיק נשוא התביעה.
בנוסף, אני מורה למזכירות להעביר לנתבעת, באמצעות באת-כוחה, את הפיקדון שהופקד על ידה בקופת בית המשפט.
לאור דחיית התביעה, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו