מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נטל הבאת הראיות בתביעות מס ערך מוסף

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

"... (6) הכין, נוהל או הרשה לאחר להכין או לנהל, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות"" סעיף 117(ב)(1)+ (ב)(5) +(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 : "(ב) עשה אדם מעשה מן המפורטים בסעיף זה במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, דינו - מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין):
בהליך האזרחי, בעירעור של עוסק-נישום על החלטת המדינה בכובעה כרשות המיסים לפסילת ספרים או בעת שעוסק-נישום מבקש שיותר לו לנכות מס תשומות מחשבוניות מסוימות, נטל השיכנוע ונטל הבאת הראיות הראשוני מוטל על העוסק-הנישום (ראו סעיפים 38, 77(א) ו-83(ד) לחוק מע"מ; דנ"א 6067/14 זאב שרון קבלנות בנין ועפר בע"מ נ' מנהל מע"מ [פורסם בנבו] (6.8.2015) פסקות 8 – 13 להחלטתה של כבוד הנשיאה השופטת נאור) .
שלב ראשון : ראיות המאשימה : לאחר עיון בראיות המאשימה ושמיעת עדיה (ר' הסתייגות מסויימת בבחינת השלב השני) ונוכח הכלל כי מרבית הראיות בגין ביצוע עבירות המס מסוג פשע מצויות בידי הנאשם מצאתי כי התביעה עמדה בנטל הבאת הראיות בשלב הראשון להוכיח כי הנאשם ביצע העבירות מעבר לכל ספק סביר וזאת מן הטעמים הבאים : אין מחלוקת בין הצדדים כי החשבוניות ת/4 אינן מפורטות כלל כפי שנידרש מחשבוניות המוגשות על פי דין לצורך קזוז המס שעה שכוללות ברובן ציון לקוני כגון לדוגמא "הספקת עובדים" (חשבונית מס"ד 62) או "חשבון עובדים חודש 1" (חשבונית מס"ד 82).
...
אין בידי לקבל טענת ב"כ המאשימה כי רק אילו מעורבות האחים עראמין היתה מוזכרת בהודעות הנאשם בחקירה , להבדיל מהודעות העד הייב, אזי היתה מוטלת על המאשימה חובה להגיע לחקר האמת בכל דרך ולקבל מהשניים גירסה לקשר שלהם עם חברת ג'רבי בע"מ. כהערה מקדמית אעיר כי אמירה זו של ב"כ המאשימה אינה דרה בכפיפה אחת עם עדות החוקר שרון כי כאשר מדובר בתושבי חברון אין עוד פעולות שבידי החוקרים לבצע פרט לניסיונות התקשרות טלפוניים כאמור לעיל ואף דברי ב"כ המאשימה עצמו כי קיים קושי רב בחקירת אנשים תושבי השטחים שבשליטת הרשות הפלשתינאית.
לאור זאת אני קובע כי שומה היה על המאשימה לעשות ככל שאל ידה לקבלת גירסתם של האחים עראמין תוך התייחסות אליהם כחשודים לכל דבר באם מצאה המאשימה עדותו של העד הייב מהימנה לרבות ביצוע פעולות חקירה לאיתור ומעצר חשודים אלו, לצורך הגעה לחקר האמת ובירור, בין היתר, גם של גירסת הנאשם בכלים החוקיים העומדים לרשות המאשימה ואינם עומדים לרשות הנאשם.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על זיכוי הנאשם מביצוע העבירות המיוחסות לו וזאת מחמת הספק.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

אם עמדה התביעה בנטל ההוכחה המוטל עליה, והנאשם טוען, כי פעל כדין בנכוי מס התשומות או בניהול פנקסי החשבונות, כפי שנוהלו, יעבור אליו הנטל להפריך הראיות שהביאה התביעה (ע"פ (נצ') 1276-09-17 מדינת ישראל נ' אבו עואד (23.1.18)).
הראיות הנסיבתיות בדבר מודעותם של הנאשמים – סיכום ביניים הינה כי כן, עלה בידי התביעה להרים את הנטל ולהראות באמצעות ראיות נסיבתיות, כי הנאשמים היו מודעים לכך שמדובר בחשבוניות פיקטיביות, כי שמשו לנכוי מס ערך מוסף שלא כדין, וכי נרשמו שלא כדין בספרים.
...
סוף דבר הוכח בראיות נסיבתיות כי הנאשמים היו מודעים לניכוי 6 חשבוניות פיקטיביות ורישומן בדיווחים לרשויות המס.
מכאן המסקנה היחידה העולה מתוך הראיות, כי הנאשמים היו מודעים למעשי המרמה בהם היו מעורבים, במטרה לחמוק מתשלום מס. אמנם, נפלו מחדלי חקירה בחקירת הנאשמים והחקירה התנהלה בשיהוי.
לאור האמור, אני מרשיעה את הנאשמים בביצוע 6 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש מסמך לגביו במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, ועבירה של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(6) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

היות ששווי העסקה הסתכם בסך 58,000,000 ₪ זכאית לטענתה לדמי-תיווך בסכום התביעה, כולל מס ערך מוסף.
לפי סעיף 353א לחוק החברות רשאי בית המשפט שלא לחייב בערובה להוצאות לא רק כאשר הוכיחה החברה כי יש ביכולתה לשלם את ההוצאות, אלא גם כאשר "נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה .. בערובה..". אין חולק, כי הנטל להביא ראיות בדבר חוסנה הכלכלי של חברה מוטל על כתפיה.
...
פתרונות סבורה כי דין הבקשה, אשר הוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי ניכר (כשנה לאחר המצאת כתב התביעה לידי שטיחי שומרון ולאחר שהתקיימה ישיבת קדם-משפט) – להידחות.
הגעתי לכלל מסקנה כי פתרונות לא עמדה בנטל המוטל עליה.
לפיכך דין הבקשה להתקבל.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

נטל השיכנוע ונטל הבאת הראיות: בהחלטה שניתנה ברע"א 1530/13 אדוארד גדלוב נ' הארגז - מיפעל תחבורה בע"מ, תק-על 2013(2), 4659 , 4664 (2013), נקבעה איבחנה בהקשרם של נטלי הראיות והשכנוע, לאמור- "ראוי להקדים מילים אחדות לעניין הטרמינולוגיה הצריכה לענייננו. המושגים "נטל השיכנוע", "נטל הראיה" ו-"נטל ההוכחה", בהם נעשה שימוש תדיר, משמשים פעמים רבות בערבוביה לתאור שני מושגים יסודיים.
השאלה על מי רובץ נטל השיכנוע נקבעת על פי הדין המהותי (שם, פסקה 13), ואי-עמידה בנטל פירושה דחיית טענותיו של מי שהנטל מוטל עליו (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבנין בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נז(4) 891, 897 (2003)).
בכל הנוגע לטענות הנזיקיות- הכספיות של התובעת, החלטתי לדחות אותן בשל כך שהתובעת לא עמדה בנטל הראיה ובנטל השיכנוע המוטלים עליה, ולהלן אפרט: התרשמתי שהתובעת הגישה את תביעתה כתגובה לתביעת התובע אותה, הואיל ולא מצאתי הסבר מניח את הדעת לכך שתביעה זו הוגשה לאחר פרק זמן כה ממושך, למרות שלטענת התובעת היא סובלת ממעשיו של הנתבע מזה תקופה ארוכה.
...
יתר על כן, אני מקבל את טענות הנתבע, לפיהן הפתח מתוך דירתו אינו מחסן כי אם מתחם חדר ילדים שנבנה כדין וכן את טענתו לפיה מתחם זה נבנה מספר שנים בטרם עבר הנתבע להתגורר בדירתו.
לאור האמור, דין התביעה בהליך 2 להידחות.
סוף דבר: לאחר שהבאתי בחשבון את טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי את מלוא המידע שבפני ביהמ"ש, אני פוסק כי דין שתי התביעות להידחות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

נגד מר משה רצון (להלן - "הנאשם") וחברה בבעלותו חברת י.מ רצון בע"מ (להלן – "הנאשמת"), הוגש כתב אישום שבו יוחסו להם, בין היתר, עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש בידיהם מיסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, (להלן - "חוק מע"מ"), וכן עבירות של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח הכולל ידיעה כאמור.
ראיות בסיסיות לענין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא כדברי בית-המשפט העליון, ב-ע"פ 28/49 הנ"ל, ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השיכנוע) מן התביעה לנאשם.
לאור האמור, אין בעובדה שמנהלה של חברת "ח.מ מיכשור" מר חיים מוניץ ז"ל הלך לבית עולמו, כדי לשלול את האפשרות שיעלה בידי המאשימה להוכיח כי החשבוניות של חברת "ח.מ מיכשור" אינן חשבוניות כדין, וזאת בפרט נוכח הנטל המוטל על הנאשם להביא ראיות בהתאם לסעיף 132 לחוק מע"מ, לאחר שהמאשימה הניחה תשתית בסיסית בעיניין זה. יצוין, כי הנאשמים בבקשתם מפרטים בהרחבה ראיות אשר לגישתם מלמדות, כי מי שניהל בפועל את הנאשמת היה מר דני ביטון ז"ל, וכי לנאשם עצמו לא היה חלק בניהול החברה.
...
ברע"פ 2627/18 יעקב ביטון נ' מ"י [פורסם בנבו] (‏5.7.2018) נפסק כי הועבר הנטל המשני: 'אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה הוטל על שכמו נטל הבאת הראיות, במסגרת אישומים 2-1.
סעיף 132 לחוק מע"מ מיישם למעשה את הכלל האמור בדבר העברת הנטל המשני מקום שעוסק טוען לניכוי על פי חשבונית מס. סבורני כי אין מקום לקביעה שהועלתה על ידי הסנגורים, כי הוראת סעיף 132 חלה במשפט אזרחי בלבד, אולם, גם ללא הוראת סעיף 132, במקרה של ניכוי חשבונית מס הנטל המשני עובר אל העוסק בהתקיים הכללים האמורים לעיל, וכך גם נפסק ברע"פ 5140/19, ברע"פ 2627/18 וברע"פ 3354/97.
לפיכך, ניתן לסכם ולומר, כי לאחר שהמאשימה מציגה ראיות בסיסיות התומכות במסקנה שניכוי מס התשומות נדרש על יסוד חשבוניות מס שאינן כדין, עובר הנטל המשני אל הנאשמים, להציג ראיות, שיבססו את דרישתם לניכוי מס תשומות על יסוד חשבוניות מס כדין.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את טענת הנאשמים שאין עליהם להשיב לאשמה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו