נזקים תוצאתיים בשל השתהות חברת ביטוח בבירור חבות

עניינה העקרי של התובענה שלפניי נסב אודות נזקים תוצאתיים שנגרמו לנכס מבוטח, עקב השתהות חברת הביטוח בבירור חבותה.

...

לנוכח הכרעתי לעיל כי התובעים הותירו את הבריכה ללא מים על מנת לאפשר לנתבעת לבצע את בירור החבות מבלי להכשילה, המסקנה הינה כי אלמלא התרשלות הנתבעת אשר באה לידי ביטוי בהשהיה לא סבירה של בירור החבות ללא נקיטה באמצעי ביניים מתחייבים להגנה על הציפוי, הנזק לציפוי הוויניל לא היה מתרחש, ומכאן שהוכח הקשר הסיבתי העובדתי.

המסקנה היא כי התובעים לא עמדו בנטל הנדרש להוכיח נזק וקשר סיבתי לעניין המשאבה והמסנן.

סוף דבר מעבר לנזק הישיר של התובעים, שבגינו קיבלו תגמולי ביטוח, נגרמו להם נזקים תוצאתיים עקב השהיה בלתי סבירה של בירור החבות על ידי הנתבעת.

לטענתן, הערבויות הבנקאיות נועדו להבטיח אותן מפני נזקיהן ויש לשמור על האוטונומיה של הערבות הבנקאית כבטוחה ועל זכותו של מוטב לממשה מבלי לברר את עסקת היסוד שבבסיסה (להרחבה ראו סעיפים 10-22 לבקשות 112-113, סעיפים 10-25 לבקשה 114, וסעיפים 13-31 לבקשה 115).

כאשר בין הנזקים נמנים: עבודות השלמה ותיקון ליקויים; עבודות בדק; תשלום בגין חיבורי מים; הוצאות שמירה; תשלום לחברות ביטוח; רכישת ציוד שהיה קיים באתר לטובת הפרויקט בהתאם להסכם הפשרה; הוצאות משפטיות; תשלום פיצויים מוסכמים לדיירים בגין איחורים במסירת הדירות וכן נזקים תוצאתיים בגין התקופה שבין מתן צו הקפאת ההליכים ועד קבלת החזקה בפרויקטים לידי המבקשות.

הנאמנים טוענים בנוסף כי הבקשות לוקות בשיהוי ניכר, ואף באות בגדר החריגים לעצמאות הערבות הבנקאית, ולכל הפחות המבקשות לא הציגו בסיס לחילוט הערבויות הבנקאיות; המבקשות פנו בבקשה לחילוט הערבויות על אף שהן מודעות לחובותיהן כלפי החברה ומשכך פעלו בחוסר תום לב. מעבר לכך, נטען ע"י הנאמנים כי עיקר הנזק שעל בסיסו פנו המבקשות בבקשות החילוט הוא משולל יסוד, זאת בהתאם לנסיבותיה של כל בקשה (וראו סעיף 35 לתגובה לבקשה 112, סעיף 36 לתגובה לבקשה 113, סעיף 38 לתגובה לבקשה 114, וסעיף 52 לתגובה לבקשה 115).

מעבר לכך הן טוענות כי ככל שהנאמנים סברו כי המבקשות חבות כספים לחברה בגין עבודותיה בפרויקטים, היו צריכים לפעול לגבותו במשך שנתיים וחצי.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ויישמתי את הוראות הדין, הגעתי למסקנה כי האכסניה המתאימה לבירור הבקשות אינה בית משפט זה, בית המשפט של חדלות פירעון ואסביר; ההלכה: ככלל, בית המשפט של חדלות פירעון הוא האכסניה המתאימה לברר את המחלוקות בנוגע לגוף חדל הפירעון.

מנורה הדגישה כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ואין להתיר את התיקון כי אין כל תועלת בו. במסגרת התגובה לתשובה, עיבו התובעים את טיעוניהם בחוות דעת של מומחה פסיכיאטר ופסיכותרפיסט באשר לנכות נפשית לכאורה של פלוני.

כאשר אנחנו טוענים שחברת ביטוח צריכה במסגרת הצפיות שלה גם לדעת שאם היא לא משלמת תגמולי ביטוח במועד ומפרה את ההסכם שיש לה עם המבוטחים, היא עלולה למצוא את עצמה במצב של נזקים נוספים שנגרמים למבוטחים כתוצאה מאותה הפרה.

הוראה זו קובעת כי תגמולי הביטוח ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שבו היה בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו [סעיפים 19 – 20 וכן סעיף 22 לכתב התביעה].

אכן, "המשפט הישראלי הכיר באפשרות לפסוק למבוטח פיצויים בגין נזקים תוצאתיים שנגרמו לו עקב עיכוב בתשלום תגמולי הביטוח, בכפוף למבחן הצפיות הקבוע בסעיף 10 לחוק התרופות" [ע"א 7298/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אחד העם מזון והשקעות בע"מ, פסקה 42 בפסק דינו של השופט י' דנציגר (פורסם בנבו, 09.07.2012)].

אולם, סריקת פסיקת בתי המשפט בישראל (לרבות מאמרה של שושנה נתניהו, "חובת תום-הלב של המבטח", הפרקליט, כרך מה 14 (תש"ס-תשס"א), מלמדת כי טרם הוכרה במשפט הישראלי נכות נפשית כנזק תוצאתי בגין אי תשלום תגמולי פוליסת ביטוח על ידי מי שאיננו מבוטח, כבעניינינו.

...

הגם שההכרעה לעיל, באשר לדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה היא פועל יוצא של נוסח תקנה 92 לתקנות 1984 וההלכה הפסוקה שבאה בעקבותיה, אני סבור שראוי לציין גם את נוסח תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – תקנות 2018) אשר מועד תחילתן הוא 05.09.2019.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את התובעים בשכר טרחת ב"כ מנורה בסך 5,000 ₪ לתשלום בתוך 45 יום מהיום.

הפוליסה אינה כוללת כסוי לנזקים תוצאתיים ולפיכך אין כסוי לאובדן רווחים.

כמו כן, על פי סעיף 24(א)(2) לחוק חוזה הביטוח, גם אם המבוטח לא מסר למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח, אין בכך בכדי לפטור את המבטח מחבותו אם לא היה בכך כדי למנוע מהמבטח את בירור חבותו או להכביד על הבירור.

באשר לטענת איילון כי דרישת התובעת נימסרה לה באיחור ובשיהוי ניכרים, טענה זו מקובלת עלי, שכן משלוח דרישה קרוב ל-20 חודש לאחר הארוע אינו מהוה זמן סביר למסירת הודעה ואף לא למסירת דרישה לחברת הביטוח.

התובעת טוענת כי המנוף מהוה חלק מהרכוש המבוטח לפי הפוליסה, ולכן הנזקים שנגרמו למנוף במהלך הארוע מושא התביעה מכוסים לפי פרק זה. פרק ב' – אחריות כלפי צד שלישי, כאשר התובעת טוענת כי חבותה של חברת הביטוח קמה מכוח היותה של אורתם מבוטחת בפוליסה, ואחריותה הנזיקית לנזקים שנגרמו למנוף.

הוצאות תקורת חברה ואתר העבודה במודיעין, במרכז הלוגיסטי ובמשרדיה הראשיים של החברה (220,000 ₪) – מר רוזן טל ציין בחוות דעתו כי קבע בעיניין רכיב זה אומדן בשיעור של 7.5% מהנזק הישיר ומהנזק התוצאתי שנגרמו.

...

בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את אומדן המומחה רוזן טל ועל מנת שהתובעת לא תצא בלא כלום, אני מקבל את אומדן המומחה מימון של 200,000 ₪ בגין הזרוע (50% ממחיר זרוע חדשה), וכן 150,000 ₪ בגין חלקים שונים שנמשכו מהמחסן, ובסך הכל 350,000 ₪.

סך כל הנזקים שנגרמו לתובעת הם כדלקמן: השבת האתר למצב עבודה וחילוץ - 135,000 ₪ צוות טכני מהמרכז הלוגיסטי - 30,000 ₪ עבודות תיקון על ידי צוות במרכז הלוגיסטי - 181,700 ₪ חלקים - 350,000 ₪ בדיקת בודק מוסמך - 3,500 ₪ הוצאות תקורת חברה ואתר העבודה במודיעין, במרכז הלוגיסטי ובמשרדיה הראשיים של החברה - 50,000 ₪ סה"כ 750,200 ₪ סיכום על יסוד כל האמור לעיל נדחית התביעה, ונדחות גם הודעות צד ג'.

התובעת תשלם לכל אחת מהנתבעות שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ (סה"כ 120,000 ₪), וכן הוצאות משפט שהוצאו על ידי כל נתבעת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הוצאתן ועד התשלום בפועל.

סעיף 19 קובע: המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף 18 בכל אחת מאלה: (1) השינוי חדל להתקיים לפני שקרה מקרה הביטוח או שלא השפיע על קרותו או על חבות המבטח או היקפה; (2) השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט על דעת המבטח; (3) השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט לשם מניעת נזק חמור לגוף או לרכוש, ובילבד שהמבוטח הודיע למבטח בכתב על נקיטת האמצעי מיד לאחר שנקט אותו או שנודע לו עליו.

בספרו של המלומד אליאס נסקרו מקרים שבהם בית המשפט נוטה לעשות שימוש בסמכות זו: "... כאשר המבטח נוקט בהליכי סרק, דהיינו מסרב לשלם את תגמולי הביטוח מסיבה בלתי עניינית ושלא בתום לב. ... כאשר חברת הביטוח עשתה שימוש בהליך משפטי כאמצעי לעכב את התשלום ולהתיש את המבוטח. הוא הדין כאשר המבטח השתהה שלא לצורך בבירור חבותו; כאשר המבטח דחה את תביעת הביטוח מבלי לקיים בדיקה יסודית של החבות, כאשר עילת הדחייה לא נומקה, כאשר עילת הדחייה נסמכה על טענות המנוגדות לדין או לפסיקה, כאשר עילת הדחייה לא גובתה בראיות ממשיות ... עם זאת, כי אין די בעצם קבלת התביעה בידי בית המשפט כדי להצדיק את החלתה של הוראות סעיף 28א לחוק, שהרי 'יש לאפשר למבטח לברר את עצם חבותו ואת שיעור החיוב, מבלי לנופף כלפיו בחרב הריבית העונשית'. תחולת ההוראה מותנית איפוא, בכל מקרה נתון, בשאלת קיומה או היעדרה של מחלוקת בתום לב בין הצדדים" (עמ' 586-589).

הכרעה פוליסת הביטוח מושא ענייננו אינה מכסה נזק תוצאתי של הארוע הבטוחי, שכן בעמ' 5 לפרק א לפוליסה נקבע כי המבטח לא יהיה אחראי עבור: "נזק תוצאתי מכל סוג שהוא לרבות קנסות, פיצויים, הפסדים הנגרמים על ידי איחור, על ידי חוסר ביצוע ועל ידי אובדן חוזה". בע"א 7298/10 נפסק, כי חוק חוזה הביטוח שותק ואינו מיפרט מהן התרופות שעומדות למבוטח עקב הפרת חוזה ביטוח.

...

לאור כל האמור לעיל אנו נאלצים לדחות את הכיסוי הביטוחי במקרה זה. ומכאן הוגשה התביעה שלפני.

ומכאן שדין התביעה ביחס לראש נזק זה להידחות.

ומכאן דין טענת התובעת לנזקים עקיפים להידחות.

סוף דבר לאור האמור אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 386,605 ₪.