נזקים שנגרמו למוצרי חשמל בשל הפסקת חשמל ותביעה

בכתב התביעה נטען כי הפסקות החשמל נגרמו בשל ליקויים או תיקונים שביצעה הנתבעת ללא הודעה מראש וכי הם גרמו לפגיעה במוצרים החשמליים.

לא הייתה מחלוקת כי התביעה אינה מתייחסת לנזקים בעקבות הפסקת החשמל ביום 4.10.2013 שאף לא פורטו.

...

מהטעמים שיפורטו להלן יש מקום במקרה הנוכחי לחלק את האחריות לנזק שנגרם לתובע באופן שווה בין שני הצדדים: (1) כפי שטענה הנתבעת, בהתאם לאמת מידה 48 הפסקת חשמל בודדת או שריפת נתיך אינם מזכים בפיצוי.

התוצאה לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) 13,075 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת כתב התביעה, 9.1.2017, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

לפניי תביעה כספית בגין ניזקי מתחי יתר למכשירי חשמל של מבוטחת התובעת.

עוד הוסיף המומחה, כי לאחר שנכח בעצמו במקום ובדק מצא כי נראה שאכן נגרם נזק למוצרי החשמל בגלל נתוק מוליך האפס, כפי שטוענת התובעת, אך עם זאת, נתוק מוליך האפס לא בהכרח מתרחש בחלק הרשת של חברת החשמל.

המומחה מדגיש שכיוון ולא נרשמה כל תקלה באותו איזור באותה יממה, למעט התקלה של המבוטחת, נראה שלא בוצעה שום הפסקת חשמל, בין יזומה ובין בתקלה בתשתית חברת החשמל החיצונית.

...

משכך, אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

על כן תשלם התובעת לנתבעת סך של 2,250 ₪ בצירוף מע"מ וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

התובע מבקש כי יינתן צו לביטול העסקה, וכן העמיד את תביעתו על סך 5000 ₪ בגין אבדן ימי עבודה, הוצאות משפט, אוכל שנהרס בגלל הפסקות חשמל ומים מינראליים שניקנו בזמן שבו היה המכשיר "מושבת". כן תובע התובע סך של 3000 ₪ בגין עגמת הנפש, ופגיעה אפשרית במכשירים אחרים בבית.

אכן, יכולות לקרות תקלות בכל מכשיר ולשם כך – קיימת אחריות למוצר, כאשר הלקוח אשר רוכש אותו, יוצא מנקודת הנחה כי גם אם יארע קילקול במוצר – הרי שהחברה הנותנת שירות במסגרת האחריות תיתן "גב" למוצר, ותתקן אותו בזריזות וביעילות ובאופן בו תיגרם כמה שפחות טירחה ללקוח.

דומה כי אמירות אלה של נציג החברה משקפות את התייחסותה לתובע ואת אופן היתנהלותה בטיפול בתקלות –נציג החברה כלל לא מכיר בטרחה הנגרמת ב"הרמת" פקק החשמל, לנזק שיכול להגרם למכשירי חשמל אחרים ובייחוד לעובדה כי לא ניתן להשתמש בבר המים משום שעה שאינו מחובר לחשמל! לכך יש להוסיף את העובדה כי לנתבעת לקח חודש לתקן את התקלה – תקופת זמן ארוכה ביותר, אשר במהלכה סופק מכשיר חלופי אשר למעשה לא היה חלופי כלל ועיקר שכן לא סיפק מים חמים (אף כי מדובר בחודשי החורף).

...

להלן יובאו הטעמים המובילים למסקנה שלעיל.

נוכח האמור לעיל אני מורה על ביטול עסקת המכר עקב אי התאמה כאמור בסעיף 14 לחוק המכר, תשכ"ח – 1968.

נוכח האמור לעיל, אני מוצאת לקבוע כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 3000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום פסק הדין.

האם חל הכלל הקבוע בהוראת סעיף 39 לפקודה? סעיף 39 לפקודה קובע, כי "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער אש, או שהוא תופש מקרקעין או בעל המטלטלין שמהם יצאה האש-על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה". על מנת שיחול הכלל הקבוע בסעיף 39 לפקודה, על הטוען לו להוכיח כי מתקיימים כל התנאים הבאים: 32.1 קיומו של נזק אצל הטוען (התובעת).

הנזק לא נגרם על ידי דבר מסוכן או "דבר שנמלט", אלא בעקבות הפסקת חשמל ולא מיתקיים התנאי של "הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר". משכך אין מקום גם להחיל את הוראת סעיף 38 לפקודה.

רב רשף טהרני הוסיף בעדותו, כפי שהדבר עולה גם מחוות דעתו, כי נבדקו מוצרי חשמל נוספים ונימצא כי לא היה בהם כשל.

...

ביום 11.1.2023 התקיימה ישיבת ההוכחות וביום 18.1.2023 נשמעו סיכומים בעל פה. דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את הצדדים, ולאחר שעיינתי בכלל החומר המונח לפניי, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.

נוכח האמור, הנתבעת לא הפרה חובה חקוקה וטענה זו נדחית.

נזק למען השלמת התמונה והגם שטענות התובעת ביחס לחבות הנתבעת נדחות בזאת, אני מוצאת לנכון לייחד מספר מלים לסוגיית הנזק.

סיכום בהתחשב במפורט בפסק הדין הרי שאין מנוס מדחיית התביעה וכך אני מורה.

לטענתה, בליל ה – 6.7.2021 ארעה הפסקת חשמל אשר גרמה לכך שבקר באחד המקררים באחר המקררים גלידריה נשרף וכתוצאה מכך, נמסו מוצרים אשר היו במקרר.

הפסיקה העניפה העוסקת בתביעות לפצוי בגין נזקים אשר נגרמו לכאורה כתוצאה מתקלות בזרם החשמל, עמדה על הרף הראייתי הגבוה לו נידרש תובע המבקש פיצוי בגין נזקים אלה.

ועוד נפסק כי: "כיום גם כהגנה מפני ברקים וכיוצ"ב ומכשירים רגישים כמחשבים ודומיהם, ישנם מיתקני שקעים וכן פיתרונות המשהים את תגובת נתוק החשמל, משום שככל שהטכנולוגיה מיתקדמת, הסיכון לניזקי מכשירי חשמל מתקדמים, מכל שינוי רגיל וסביר הקורה תדיר במערכת חשמל מדינתית , חייב לכלול היערכות הגנה מוכרת וסבירה , במסגרת חובת כל ניזוק פוטנציאלי דהיינו " חצי מדינה " להקטין נזקו הצפוי מבעוד מועד , כהגפת תריס מפני גשם ורוח שאלו ואלו קורים וזה פיתרונו הסביר והזול של מישנהו . אין האמור בא לפגוע בזכות ניזוק לעמוד ברף הגבוה החקיקתי של הטלת האחריות על חברת החשמל , אלא בא להבהיר כי יהיו מקרים רבים שלא יעמדו ברף זה , ואין מדובר בחוסר אונים אלא בדרישה להקדים רפואה סבירה למכה רווחת ומסתברת.... הפסקת חשמל הנה ארוע המתרחש מדי פעם, ועל כל אדם לצפות להפסקות כאלה, ולהערך בהתאם למניעת תקלות למכשירים המחוברים לחשמל בשל ההפסקה בזרם וחיבורו מחדש. גם אם היתה תקלה בחשמל, תקלה זו אינה מקימה לתובעת זכות פיצוי, שכן הנתבעת לא חרגה מרמת ההיתנהגות הנדרשת ולא הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה." תק (ת"א) 18534-12-15 אתי אזולאי נ' חברת החשמל לישראל בעמ (9.5.2016).

...

מכל האמור לעיל, מצאתי לדחות את התביעה כנגד הנתבעת במלואה.

אם מסיבה כלשהי נמחקת או נדחית תביעתו של התובע כנגד הנתבע, נופלת עימה גם ההודעה של הנתבע כנגד הצד השלישי.

לסיכום, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת ומחיקת ההודעה לצד שלישי.