נזקים לתחבורה מנועתית תאונת דרכים

הפן המשפטי תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים מורכבת משלושה רבדים: הרובד הראשון עניינו בהגדרה הבסיסית של תאונת הדרכים הקובעת כי תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". רק מאורע שמקיים אחר כל היסודות של ההגדרה הבסיסית יחשב כתאונת דרכים.

...

" עוד מודגש ב ת''א (נצ') 275/84 הנ''ל כי הגעה למסקנה זו נובעת ממטרתו של החוק המחייב פרשנות מצמצמת בנקודה זו והכרה בנזק שאירע כתוצאה מאירוע אחד והפרשנות אינה מאפשרת הכרה בנזק שנגרם מרצף של אירועים קטנים : "אמנם אין בחוק הנ"ל, כל הוראה מפורשת לפיה ניתן ללמוד שיש לקרוא המילה "אירוע" בלשון יחיד דווקא, או כי אינו חל על אירוע מתמשך, שאפשר וניתן לראותו כאירוע אחד ורצוף, אך אין לדידי כל ספק ספיקא, כי יש להשקיף גם לעבר מגמת החוק הנ"ל ומטרתו.

על כן, הגעתי למסקנה כי האירוע נשוא התביעה אינו מהווה תאונת דרכים כמשמעותו בחוק הפיצויים ודין התביעה להדחות.

אני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעת בסך כולל של 5,000 ₪.

העקרון הכללי הפצוי לנפגעי תאונות דרכים לפי חוק הפיצויים אינו העתקה של הנזק הכלכלי, כפי שארע בפועל, מן הניזוק התמים אל המעוול; שהרי הנושא בחבות אינו המעוול כי אם מבטח השמוש ברכב.

לצד צרכיו של הנפגע, מובאת בחשבון גם הבחירה החברתית בקיומה של תחבורה מנועית בעלות נגישה, חרף סיכוניה; וכן בקיומו של הליך פשוט-יחסית, וזול-יחסית, לקביעת הזכאות לפצוי.

...

אולם, סבורני שהם תואמים את גישתו העדכנית של בית-המשפט העליון בעניין ע"א 9946/01 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (29.9.2003).

אני מקבל, אפוא, את חישובה של הנתבעת שלפיו עולים התשלומים התכופים ששילמה לתובעים לסך 544,741 ₪; ובשערוך משלים ממועד הגשת הסיכומים (28.7.2013) לתאריך פסק-הדין – סך 548,988 ₪.

נראה, אפוא, כי לא ייגרם כל נזק למי מן הצדדים אם ישולם לאלתר סך 500,000 ₪ על-חשבון סכום הפיצוי הפסוק, בתוספת שכ"ט עו"ד יחסי על סכום זה, ובתוספת הוצאות המשפט; והיתרה תשולם בעוד שבועות ספורים, לאחר שיוברר וייקבע בפסק-דין משלים כאמור הסכום הנכון והעדכני של ניכוי גמלאות המל"ל. לאור המקובץ אורה כלהלן: הנתבעת תשלם לתובעים, באמצעות בא-כוחם, סך 500,000 ₪ על חשבון הפיצוי, בתוספת שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 76,700 ₪, ובתוספת הוצאות המשפט בסך 60,000 ₪; ובסה"כ 636,700 ₪.

זו היתה המחלוקת בין הצדדים מאז והלאה, ולא התחילה בהחלטה בתום ה-"שימוע". עוד נטען, כי העבודות מבוצעות החל מאוגוסט 2020 ונמצאות על סף סיום עבודות העפר בטרם עונת הגשמים, כך שקיבלת העתירה תביא לסיכון משתמשי הדרך ולגרימת נזקים כלכליים למשלם המסים.

לדבריה, המיקום המוצע של מעגל התנועה אינו בנגוד להנחיית משרד התחבורה שאינה רלוואנטית עוד, ויש צורך בהקמת מעגל התנועה בשל תאונות הדרכים הקשות תוך פגיעה מינימאלית בתחנת התידלוק.

...

אני דוחה את טענת העותרים כאילו יש להם זכות כלשהי בדרך שבה תוסדר התנועה מחוץ למקרקעין שבבעלותם, ומחוץ לתחום תוכנית תחנת התדלוק שאושרה כדין.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

בהתחשב בצו הביניים, ועל פי כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) אני מחייב את העותרים לשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות משפט בסך 14,040 ₪.

כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 1.6.16 שנערך בתיק מ"ת 9385-05-16, כתב האישום תוקן באופן שהוספו להוראות החיקוק עבירות של נהיגה בחוף היום בנגוד לחוק , גרימת תאונת דרכים ונהיגה ללא רישיון נהיגה.

ראו למשל דברי כב' הש' בנג'ו בבפ"מ (חיפה) 2657-08-09 סמנדו יחיאלוב נ. מדינת ישראל: "לגישתי לסעיף 32 לפסד"פ תחולה על עבירות תעבורה בכל הנוגע לתפיסת רכב ומניעת שימוש בו, ואין הוראת סעיף 57א לפקודת התעבורה מהוה הסדר ספציפי השולל את תחולת סעיף 32 לפסד"פ. יחד עם זאת, אציין, כי לגישתי, תחולת סעיף 32 לפסד"פ - באשר לתפיסת כלי רכב בעבירות תחבורתיות - מסוייגת רק לאותם מקרים חמורים במיוחד בהם קיימת תשתית ראייתית לסיכון חיי אדם או פגיעה ברכוש עקב נהיגה פרועה ומסוכנת". (ראו בנוסף: ב"ש (מחוזי באר שבע) 22261/09 אלי ריבוח ואח' נ. מדינת ישראל; ה"ת 5615-06-09 אלקסלסי נ' מדינת ישראל; בבפ"מ 6670-06-11 מסס נ. מדינת ישראל) אף אני בדיעה כי ניתן, במקרים המתאימים, לעשות שימוש בסעיף 32 לחסד"פ, ולהורות על חילוט כלי רכב בעבירות תעבורה.

" מנגד, בנסיבות דומות, במסגרת ב"ש (מחוזי באר שבע) 22261/09 אלי ריבוח ואח' נ. מדינת ישראל תק-מח 2009(4), הורה כב' הש' שפסר על שיחרור הטרקטורונים בתנאים, תוך שקבע: "בנסיבות אלה, לא נראית לי ראויה עמדת המשיבה להמשיך ולהחזיק בטרקטורונים, תוך פגיעה חמורה בקניינם של העוררים וגרימת נזקים כלכליים כבדים להם, הן באי יכולתם לעשות בהם שימוש והן בהשבתתם לפרק זמן בלתי ידוע, תוך הורדת ערכם, ובכל מקרה נראית לי פגיעה זו, כבלתי מידתית וכחריגה לעקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

...

הגם שב"כ המשיבה ציינה כי בכוונתה להגיש בקשה לתיקון כתב האישום, די בתיאור העובדות המפורטות כבר עתה בכתב האישום, כדי להצדיק, לטעמי, את השימוש בסעיף 32 לפסד"פ. על כן, ומכל הנימוקים שלעיל, אני קובעת כי למשטרת ישראל היתה סמכות וקיימת הצדקה לתפוס את הטרקטורונים.

לאחר ששקלתי כל אלו, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן להורות על שחרורם של הטרקטורונים בתנאים, שיהיה בהם למזער את הפגיעה ההכרחית בזכות קניינם של המבקשים ועם זאת יבטיחו אפשרות חילוטם של הטרקטורונים במידה וכך יקבע בגזר הדין.

לאור כל האמור, אני מורה למשטרת ישראל להשיב את הטרקטורונים לידי המבקשים וזאת בכפוף לתנאים הבאים:   א.        הפקדת ערבון או ערבות בנקאית על סך 3,000 ₪ על ידי כל אחד מהמבקשים.

ההגדרה הבסיסית ל"תאונת דרכים" מצויה בסעיף 1 לחוק ולפיה תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". בהתאם להגדרה זו, כדי שארוע נזיקי יוכר כתאונת דרכים, כל ששת רכיבי ההגדרה צריכים להתקיים: מאורע; נזק גוף; עקב (קשר סיבתי); שימוש; ברכב מנועי; למטרות תחבורה.

...

עם זאת, לנוכח כל האמור, אין מנוס מלקבוע כי האירוע שלפנינו אינו נופל בהגדרת המונח "תאונת דרכים" שבחוק הפיצויים כך שאין בכוחו של החוק כדי לסייע להם.

לנוכח המסקנה כי חוק הפיצויים לא חל על התביעה, מתייתר הצורך להידרש ליתר הטענות שהעלו קרנית והמבטחת.

סוף דבר, הערעור נדחה.