נזקים לשכנים עקב עבודות בנייה

מעדותו של מוטהד עולה כי הכרותו עם הנאשמים החלה בעקבות תלונה למוקד העירוני אודות נזקים שגרמו הנאשמים לדירה שכנה בעקבות עבודות שפוץ שבוצעו בדירת הנאשמת, תלונה בעטיה הגיע מוטהד לבניין.

בנסיבות אלה, אני קובע שנפגעה זכותם של הנאשמים להליך הוגן, בכך שלא נגבתה מהם גירסה טרם הגשת כתב האישום, נימנעה מהם הזכות לשטוח טענותיהם במסגרת החקירה, זכות שלו היתה ממומשת, יתכן והיתה מביאה להשלמת חקירה שיכולה היתה לחשוף עובדות מהותיות, כגון: מי ביצע את עבודות השפוץ בפועל; האם חברת עמידת היתה מעורבת בבצוע העבודות ועל כן, האחריות רובצת לפיתחה; מה הקשר של הנאשם לחברת שילוב; מי פיקח על עבודות השפוץ; מה הקשר של חברת גיל מהנדסים בע"מ לעבודות השפוץ והאם הבנייה הנטענת באחריותם; ועוד.

...

בסופו של דבר, לא רק שלא הוצגה לפניי מדיניות אכיפה ברורה מצד המאשימה כלפי עניינים דומים לעניינם של הנאשמים, אלא שהמאשימה נעדרת מדיניות אכיפה ברורה אף בהתנהלותה למול הנאשמת, כפי שמלמד ה"דיבור בשני קולות" מצד העירייה, שעה שלא רק שהצו המנהלי הראשון בוטל חרף פגיעה חמורה בקונסטרוקציה של הבניין, והותנה בתיקון תקרת הדירה השכנה באופן מיידי –תנאי שלא קוים על ידי הנאשמים גם בתום השיפוץ (ת/4; עמ' 45, ש 19-18), אלא שהצו המנהלי השני בוטל אף הוא, חודשיים לאחר מכן, על ידי מהנדס העיר, והפעם – ללא טעם כלל (עמ' 45, ש' 22).

סוף דבר השתכנעתי כי המאשימה נעדרת מתווה ומדיניות ברורים באשר לאכיפת הדין לגבי צנרת בבנייני מגורים ישנים.

לאור האמור לעיל, אני מורה על זיכויים של הנאשמים מהמיוחס להם בכתב האישום.

נטען כי הקבלן חב עבור הנזקים שנגרמו לדירת השכן גוליאק בעקבות בנייתו הרשלנית ושהתובע הגיע עם השכן להסכם פשרה בסך 20,000 ₪.

בעיניין ליקויי הבניה ואי התאמות לתכניות הבצוע של העבודה, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בחוו"ד מומחי הצדדים ונתתי דעתי לחוו"ד המומחה והצילומים שצרף, שאלות ההבהרה ותשובות המומחה, אני קובעת כדלקמן: אני מאמצת את מימצאי חוו"ד המומחה אשר בחן גם את חוו"ד מומחי הצדדים ואת ניזקי ליקויי הבניה המופיעים בחוו"ד התובע המוערכים בסך של 26,506 ₪, וכן את עלות תיקון העבודות הלקויות ע"פ מכתבו של קבלן הגמר מטעם התובע שהועמדה על סך 28,080 ₪.

...

היות שאין חולק כי המהנדס מטעם התובע אישר את מידות הביצוע בטרם תחילת היציקות ע"י הקבלן ולאחר שבחנתי את תכניות הבניה בהתאם להיתר הבניה וצילום החזיתות כפי שבוצעו בפועל, שצירף המומחה, הגעתי למסקנה כי ההיתר חייב בניה בקו אחד עם הקומה התחתונה לפי מידות החזיתות של המבנה, חרף העובדה כי היתר הבניה התיר לכאורה לתובע להרחיב את החדר מעבר לקו הבניין הקיים, שאחרת היתה נוצרת חריגת בניה הבולטת מעבר לקו הבניה, כאמור.

לאור העדר תמיכה לביסוס הטענה כי הקבלן אחראי להעלמות דוד השמש של התובע ובהעדר פירוט וביסוס ראייתי בדבר עלותו, אני דוחה את הטענה כבלתי מוכחת.

בנוסף, בשל הפער הניכר בין סכום התביעה לבין הסכום שהתקבל בפסק הדין, אני קובעת כי הקבלן ישא חלקית בעלות האגרה, רק כגובה האגרה בתביעה בסך 30,000 ש"ח. כן ישא הקבלן בעלות חוו"ד המומחה ששילם התובע, בהתאם לקבלות, וכן בעלות חוו"ד מומחה התובע בסך 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6,500 ₪.

הוועדה המקומית לתיכנון ובניה יוקנעם עילית ע"י ב"כ עו"ד א. לניאדו ואח' פסק דין במוקד הדיון סיכסוך שכנים שנתגלע בעקבות ביצוען של עבודות בנייה שנועדו להרחבת דירת הנתבע הנמצאת מעל לדירת התובעים ברח' האריסים 43, והידועה כתת חלקה 3 בחלקה 181 בגוש 11098 בעיר יוקנעם (להלן: "הדירה" או "המקרקעין").

בתצהיר עדות ראשית אשר הוגש ע"י הנתבע נטען על ידו כי ככל שיוכח ע"י התובעים כי נגרמו נזקים לדירת התובעים הנובעים מבניה לקויה או ביצוע לקוי, הרי שהקבלן אחראי על נזקים אלה והנתבע זכאי לשיפוי ממנו, זאת בשל התרשלותו של הקבלן בבצוע הבניה, או בשל בנייה בנגוד לתכניות העבודה או בשל הפרת החוזה בין הקבלן לנתבע או מכוח התחייבות הקבלן בסעיף 16 להסכם בינו לבין הנתבע – לפיו הקבלן אחראי על כל נזק שיגרם מהבניה.

...

על יסוד האמור לעיל, אני דוחה את ההודעה נגד המהנדס והוועדה (צדדי ג' 2 ו-3, ומחייבת את הנתבע לשלם לכל אחד מהם סך של 3,000 ₪ בגין הוצאות, וכן סכום כולל של 7,000 ₪ כל אחד, בגין שכ"ט עו"ד. סוף דבר אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים את הסכומים המפורטים בסעיף 7 דלעיל.

אני מקבלת את הודעה נגד צד ג' 1 (הקבלן), ומחייבת אותו לשפות את הנתבע כאמור בסעיף 12 דלעיל .

אני דוחה את ההודעה נגד צדדי ג' 2-3 (הקבלן והוועדה), ומחייבת את הנתבע לשלם לצדדים השלישיים הנ"ל את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד כמפורט בסעיף 18 דלעיל.

שכנים מסוימים נאלצו לסבול בשל עבודות הבניה המסיביות, אחרים בשל הגבלות תנועה או מקיום ההפגנות בסמוך לביתם.

זאת, למרות הפגיעה הבלתי מבוטלת שנגרמת עקב כך ליושבי הבתים הסמוכים על לא עוול בכפם – פגיעה עליה יש להצר, ואשר את נזקיה ראוי לצמצם.

...

אשר לטענה, כי המשטרה אינה אוכפת את האיסור על השמעת רעש בלתי-סביר, נטען, כי במתווה נקבע "איסור על גרימת רעש חזק או בלתי סביר כל שעה ובכל דרך שהיא", וכאשר "המשטרה סבורה כי מדובר ברעש בלתי סביר ובווליום גבוה מידי – היא פונה אל המפגינים להנמיך את גובה ההגברה, והתרשמות גורמי המשטרה בשטח היא שהמפגינים, עד כה, נענו באופן כללי לבקשה זו". בהתייחס לטענת העותרים בעתירה הראשונה, כי הרעש בהפגנות חורג מרמת הרעש המותרת על-פי התקנות למניעת רעש בלתי-סביר, צוין כי "מחאה, מעצם טיבה וטבעה היא רועשת [...] [ו]על פניו, דומה כי קשה למדוד את הרעש הנגרם בהפגנה באמצעות אמת מידה דווקנית של רמת דציבלים". אשר לטענה כי המתווה בכללותו לא נאכף כיאות על-ידי המשטרה, נטען כי הדברים אינם עולים בקנה אחד עם 'המצב בשטח', שכן המשטרה פועלת כל העת לאכוף את המתווה, על כל פרטיו ודקדוקיו; ממילא, לא קמה עילה להתערבות שיפוטית, גם לא במישור 'ביצועי' זה. לצד האמור נכתב, כי "כיום לא נעשה שימוש במעון הרשמי בירושלים על ידי ראש הממשלה. מזה תקופה ארוכה, בכוונת משרד ראש הממשלה לבצע במעון הרשמי שיפוצים מטעמים אבטחתיים ומטעמים תחזוקתיים. העבודות עתידות להתחיל בקרוב והן צפויות להימשך לכל הפחות כשישה חודשים". משיבי הממשלה הוסיפו כי דין הבקשות למתן צו ביניים – להידחות גם הן. בראש ובראשונה, נוכח העובדה כי דין העתירות גופן להידחות; מעבר לכך, משום שמדובר בבקשות למתן צו עשה, אשר בית המשפט נוטה, ככלל, שלא לתתו במסגרת בקשת ביניים.

כן מקובל עליי כי את ההוראה הקבועה בסעיף 3(א) למתווה ההפגנות, לפיה אין לאפשר "גרימת רעש חזק או בלתי סביר בכל שעה ובכל דרך שהיא" יש לפרש לאור הוראות תקנה 2 לתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 (פסקה 80(ה) לפסק דינו).

מלאכת איזון זו הביאה את בית משפט זה בעבר למסקנה כי, ככלל, מקום בו קיימת חלופה אפקטיבית, אין לאפשר הפגנה מול מעונו הפרטי של איש ציבור (ראו, למשל, בג"ץ 2481/93 דיין נ' מפקד מחוז ירושלים, פ"ד מח(2) 456 (1994) (להלן: עניין דיין); בג"ץ 1983/17 נפתלי נ' היועץ המשפטי לממשלה (27.4.2017) (להלן: עניין נפתלי)).

לכך יש להוסיף את העובדה שלעת הזו אין המעון הרשמי של ראש הממשלה מתפקד (בשל הצורך בשיפוצים), והמעון ברעננה משמש כ"מעון ראש הממשלה למעשה" או כ"מעון רשמי בלתי-רשמי", ועל כורחך אתה מגיע למסקנה כי אין מנוס, לעת הזו, מלאפשר קיום של הפגנות במקומות שהוצעו במתווה המשטרה, ובהתאם לתנאים שנקבעו על ידה.

לשיטתם ישנם התחייבויות של החברה שהכונס אינו מסכים לשאת בהן והן פורטו בסעיף 11 לתשובתם מיום 9.1.2023 ובהן התחייבות להקמת מחסנים, התחייבות להעתקת מזגנים או החלפתם, נזקים בדירות ודרישת פיצוי מהשכנים, מימון שכר המפקח, מימון חבות המס, בדק ואחריות.

גם נתון זה תומך בעמדת הבנק, כי הערבות נועדה לצורך עבודות הבנייה ולא לצורך נזקים נלווים שהדיירים טוענים להם.

...

בכל זאת, בחר בית המשפט שלא להיעתר לבקשת הוצאת צו המניעה.

מסקנות: לאחר ששקלתי החלטתי להורות על השבת סך של 2,000,000 ₪ מתוך כספי ערבות הביצוע שחולטו לידי הבנק.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מורה על השבת סך של 2,000,000 ₪ שחולטו בגין ערבות הביצוע לידי הבנק לצורך המשך הבנייה.