מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נזקי שכירות בדירה עקב רשלנות בעלי הדירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע 14 הביא לידיעת התובעת כי דירתו, אשר היתה מושכרת משך שנים רבות, עמדה ריקה במשך כ-4 שנים, ונגרם לו נזק מתמשך של אובדן דמי שכירות בשל כך שלא יכול היה להשכיר את הדירה נוכח הרטיבות שהחמירה והנזקים הנלווים לה. נתבעת 6 (גב' כסלו) קיבלה את הסכום מהתובעת כמתנה ולא כהלוואה.
גם העובדה שהתובעת התרשלה, ולדוגמה לא בדקה היטב את התוכניות בערייה לפני כריתת ההסכם, ולאחר מכן התברר כי המצגים שהציגה לבעלי הדירות ביחס לבנייה אינם אפשריים, או לדוגמה הפרת ההסכם על ידה בכך שלא הביאה לפני בעלי הדירות (אלא רק לפני עו"ד נרדי) את השינויים שהיא נאלצה לבצע בתוכניות הבקשה להיתר בנייה, אין בה כדי להקים מחסום כנגד תביעה כאמור לעיל.
...
בפסק הבוררות קבע הבורר בין היתר: "אני נעתר לתביעה ומצהיר על בטלות החוזה ועל בטלות ייפויי הכוח שנתנו התובעים לעו"ד נרדי, וכל פעולה אותה עשה עו"ד נרדי בשם התובעים על פי ייפויי הכוח. אני ער לכך שהסעד שניתן לתובעים פוגע באלו מבעלי הדירות שלא היו צד לבוררות, אולם נראה לי שמאחר וכל בעלי הדירות בבניין היו צד לדיון בבית המשפט, והיו מודעים להסכם להעביר את ההכרעה לבוררות, ולא התנגדו, אף לא ביקשו להיות צד בהליך הבוררות, אין מניעה ליתן את הסעד המבוקש". ביום 6.12.2016 ניתן בהסכמת הצדדים תוקף של פסק דין לפסק הבורר ע"י ביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
שלישית, אינני מקבלת את טענתה של כסלו כי היא לא הייתה במצוקה כספית שאחרת לא הייתה מוסרת שיקים לתשלומים של 300 ₪ בכל חודש לתובעת בגין ההלוואה, אלא לא הייתה לוקחת מהתובעת הלוואה, ואם הייתה מלווה סכום כלשהו, הייתה מחזירה אותו לתובעת במועד מסוים בעתיד ולא בתשלומים.
לפיכך אני מקבלת את התביעה ברכיב זה ומחייבת את הנתבעת 13 בלבד לשלם לתובעת, בנוסף לכל סכום שהיא חויבה בו עפ"י פסק דין זה, סך של 4,710 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
סוף דבר הנתבעים ישלמו את הסכומים שפסקתי לעיל, וכן ישלמו לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין נגדם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

יש היגיון בטוחי בעמדה לפיה הסיכונים הנובעים מבחירה של בעל הדירה המבוטח להכניס אדם כדייר לדירתו לא יהיו מכוסים, שכן בעל הדירה יכול לידרוש מהדייר בטחונות מתאימים.
בהקשר זה יש להדגיש, כי מלכתחילה הסעיף בפוליסה בו אנו דנים מתייחס לנזקים שנגרמו עקב "פעולות זדון". הפוליסה לא תחול מכוחו של סעיף זה במקרה בו שוכר התרשל בשמירה על הדירה, אף אם מדובר ברשלנות רבתי או בחוסר אכפתיות (אם כי במקרים מסוימים עשויים לחול סעיפים אחרים, כגון כאשר פרצה שריפה עקב רשלנות השוכר).
...
המסקנה היא, אפוא, כי הסייג אינו חל מקום בו ניתנה למזיק רשות להתגורר בדירה, אך הנזק נגרם לאחר ביטולה של אותה רשות.
עוד יש לציין, כי מהחומר נראה שמדובר היה בשוכר "בעייתי" (כך לפחות לשיטת התובע), כך שאין לשלול אפריורית אפשרות כי הוא גרם נזקים לדירה תוך כדי מגוריו בה. מן האמור עולה, כי דין התביעה להתקבל רק בנוגע לנזקים שנגרמו לרכוש המשותף, למעט הנזק לדלת הכניסה לבניין.
בהתאם לחוות דעת שמאי הנתבעת, עליה מסתמך התובע, עומדים נזקים אלו על סך של 7,827 ש"ח, כולל מע"מ. הנתבעת תשלם לתובע סך של 7,827 ש"ח, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ש"ח. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 60 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הנו בעל הדירה בקומה 2 של הבניין ("דירת הנתבע"), אותה הוא נוהג להשכיר.
בהודעה שהגיש, מייחס הנתבע לשומרה את החבות לתשלום כל סכום בו יחויב על יסוד פוליסת הביטוח שהפיקה עבורו שומרה, וכאמור, אף מייחס לה אחריות לנזקים השונים עקב רשלנות של בעלי המיקצוע מטעמה בבצוע תיקונים בדירתו.
...
אני מחייב את שומרה לפצות את התובעת בסך של 15,000 ₪.
אני מחייב את שומרה ואת הנתבע, בחלקים שווים, לפצות את התובעת בסך של 50,000 ₪.
אני מחייב את שומרה ואת הנתבע, בחלקים שווים, לשאת באגרת בית משפט ששילמה התובעת ובנוסף לה גם בהוצאות שהיו לה בסך כולל של 40,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

די בכך כדי לגבש נזק לתובעת, שהנתבעת אחראית לו. יתירה מזאת: גם אם שוק השכירות היה רווי (וקשה למשכירים) אזי מצבה הלקוי של הדירה (באחריות הנתבעת) הוא זה שגרם לעזיבת שוכרת אשר מלכתחילה חפצה להמשיך לשכור את הדירה (בהנחה שהיא תקינה - הנחה שלא היתממשה).
רשלנות בוטה של קבלן במסירת דירה ראויה למגורים (וכשל בבצוע התיקונים לאחר שליקויי הרטיבות אותרו בחורף הראשון ואף נעשתה חוות דעת מומחה בעיניין) אינה מוליכה לתוצאה (אליבא דנתבעת) של שימוש בדירה "בחודשים היבשים" בלבד.
בעל דירה אינו יכול ואינו אמור להשכיר דירה שלמעשה לא ניתן להתגורר בה (לטענת הנתבעת - רק בחודשי הסתיו והחורף) לחודשים היבשים ו/או תוך הימור/תקווה שעד החורף הליקויים יתוקנו, והכל תוך אי ודאות לגבי העבודות הצפויות להתבצע בדירה על ידי הקבלן במועדים לא ידועים.
נוכח ניצול הדירה לקיום חוגים בפרק זמן מסויים (כפי העולה מהודעות התובעת האמורות לעיל) וכן דחייה מסויימת בבצוע עבודות "סיום הטיפול" (שלאחר מעשה התברר שלא סיימו דבר) בשל עניין בריאותי של התובעת, מצאתי לפסוק לטובת התובעת פיצוי בגין 5 חודשי שכירות שבהם לא ניתן היה להשכיר את הדירה נוכח מצבה.
...
באשר לפלוגתאות הנוספות נמצא כי אין מנוס מהתקדמות להליך הוכחות.
בסופו של דבר, בהסדר הדיוני שהוגש ביום 1.5.2023 הוסכם כי תיקוני האלומיניום והחשמל יושלמו עד יום 30.5.2023 - והכל בעניין דירה שנמסרה ביום 26.4.2017 (קרי בחלוף יותר משש שנים).
טענת הנתבעת לגבי הרוויה בשוק השכירות בעיר חריש (שהיא, לטענת הנתבעת, הטעם האמיתי לאי השכרת הדירה בתקופה הרלבנטית) - נדחית: סמיכות הזמנים בין סיום העבודות לבין מועד כריתת חוזה השכירות מלמדת על כך שלא היה קושי לבצע את ההשכרה (מחמת שוק רווי) מעת שהדירה נחזתה להיות תקינה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם יש מקום להטיל על התובעים אשם תורם ביחס לנזקים שנגרמו להם ואם כן - באיזה שיעור? בסיכומיהם ביקשו התובעים לאמץ את קביעת המומחה מטעם בית המשפט, מהנדס אנגל, כי יש לחלק את הנזקים מחציתם על בעלי הדירות ומחציתם על מר שהרבני כך שחלקם של התובעים בגין רשלנות תורמת הוא בגובה 1/8 מכל רכיב נזק, כאשר לטענתם אחריותם של התובעים לנזק לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אמורה להיות מכוסה ומשולמת על ידי כלל ביטוח עד לתקרת סכום הביטוח.
סוגיית הנזק בכתב התביעה טענו התובעים כי כתוצאה מקריסת הבניין נגרם להם נזק בסך 800,000 ₪ בגין עלות בניה חדשה ואישורים; נזק בסך 100,000 ₪ בגין עלויות הוצאות פינוי והריסה בהם חויבו על ידי עריית אור יהודה; נזק בסך 150,000 ₪ בגין עלות הוצאות תיכנון ושינוי תב"ע; נזק בסך 216,000 ₪ בגין הפסד הכנסה משכירות מיום הקריסה ועד להגשת התביעה (לפי שכר דירה חודשי בסך 4,000 ₪ למשך 48 חודשים); ונזק בסך 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
...
התביעה נגד הנתבעת 1, כלל ביטוח, נדחית.
אשר על כן תביעתו של התובע 2 נדחית ביחס לשני הנתבעים, אם כי בשים לב לכך שדובר בתובעים שתבעו בצוותא חדא ותביעתם נוהלה בידי אותו בא-כוח וצירופו של התובע 2 לא הסב הוצאות משמעותיות נוספות למי מהצדדים - אינני מחייבת את התובע 2 בהוצאות נוספות כלשהן כלפי הנתבע 2 בשל דחיית תביעתו.
עם דחיית התביעה נגד הנתבעת 1 כלל ביטוח, ממילא נדחות עמה גם ההודעות ששלחה לצדדים השלישיים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו