נזקי רכוש שנגרמו עקב התדרדרות סלע כבד שפגע בבית

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4503/16 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז המערער: חסן אבו שנדי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.5.2016 בת"פ 54345-02-15 (ע"י השופטת ד' סלע) תאריך הישיבה: כ"ה באדר התשע"ז (23.3.2017) בשם המערער: עו"ד ענת חולי בשם המשיבה: עו"ד סיגל בלום בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין

עוד צוין במסגרת התסקיר המשלים כי לאחר סיום הטיפול ב"מלכישוע" מבקש המערער להמשיך בטיפול במסגרת הוסטל כחצי שנה נוספת, ולאחר מכן להעתיק את מקום מגוריו למקום אחר כדי להמנע מהתדרדרות ומחזרה לשימוש בסמים.

המדינה הדגישה את חומרתה של עבירת השוד ואת הפגיעה הקשה במתלונן - נהג משאית הטעון הגנה מצד בית המשפט בהיותו "טרף קל", נוכח היתנהלותו לבד בדרכים בעודו מופקד על רכוש רב ויקר ערך.

באשר למערער טענה המדינה כי חומרת העבירות, אשר בצידן עונש כבד, מצדיקה להעדיף את שקולי ההרתעה והגמול על פני השיקול השיקומי, ולפיכך סברה כי אין לאמץ את המלצת שירות המבחן בעיניינו שנתנה משקל בלעדי לשיקול השקום.

נטען כי מדובר בארוע יחיד וחריג שאינו מאפיין את המערער, שכן עברו הפלילי (עבירות רכוש שעבר עת היה כבן 14-13) אינו מכביד, מה גם שבפועל לא נגרם נזק ממשי למתלונן שכן הרכוש לא נילקח בסופו של דבר והמתלונן לא נפגע.

...

סעיף 40ג לחוק העונשין קובע אמנם כי עונשו של נאשם ייגזר בתוך מתחם העונש ההולם שנקבע, ואולם סעיף 40ד(א) לחוק מבהיר כי אם מצא בית המשפט כי הנאשם "השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם", הוא רשאי לחרוג ממתחם הענישה "ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו". בענייננו אין מחלוקת כי המערער עבר תהליך שיקומי משמעותי ביותר.

בנסיבות אלה, ונוכח גילו הצעיר של המערער והרצון לעודדו להמשיך ולהתמיד בדרך הטיפולית-שיקומית בה החל, הגענו למסקנה כי יש להפחית מעונש המאסר בפועל שהוטל עליו את התקופה בה שהה במסגרת הטיפולית ב"מלכישוע", היינו - הפחתה של 18 חודשים.

סוף דבר: הערעור מתקבל באופן שעונש המאסר שהושת על המערער (36 חודשים) יופחת ויעמוד על 18 חודשי מאסר בפועל.

בית משפט השלום בנצרת תא"מ 5277-04-10 מחאג'נה נ' מחאג'נה ואח' בפני כב' השופט הבכיר שכיב סרחאן התובע בלאל מחאג'נה, ת.ז. 038005112 הנתבעים 1. מוחמד מחאג'נה, ת.ז. 03396852 2. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ פסק דין

הרכב סטה, מנתיב נסיעתו ימינה, הדרדר לתעלה שבצד הכביש, פגע בסלעים שבמקום וניזוק גם בחזיתו.

לדידה, קיימים "חשדות וספיקות כבדים כי התביעה [צ"ל התאונה-ש.ס.] לא אירעה כנטען וכי מדובר בקנוניה בין התובע לבין נתבע מס' 1, כדי להוציא כספים מנתבעת מס' 2, שלא כדין" (סעיף 4 לכתב ההגנה).

על-כן, על הנתבע לפצות את התובע בגין ניזקי הרכוש שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

...

הנה-כי-כן, מסקנתי היא כי הנתבע אחראי, באופן בלעדי, לתאונה.

התוצאה התוצאה היא, אפוא, כי אני נעתר לתביעה ומחייב בזה את הנתבעים לשלם לתובע כדלקמן: א. סך של 32,584 ₪; ב. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 8,500 ₪; הסכומים האמורים ישולמו לתובע, באמצעו בא-כוחו, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל והתובע יהיה רשאי לנקוט בכל ההליכים לביצוע פסק הדין, והכל בכפוף להוראת כל דין שלעניין.

בפניי תביעה כספית על סך 32,800 ₪ בגין ניזקי רכוש שנגרמו לתובע עקב היתדרדרות סלע כבד שפגע בביתו, וזאת במהלך עבודות שבוצעו בסמוך לביתו ע"י מועצה מקומית בענה (להלן-"המועצה") ו/או מי מטעמה.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה לא יישמעו ראיות בתיק, יוגשו סיכומים בכתב ויינתן פסק דין סופי על סמך החומר הקיים בתיק ביהמ"ש. טענות התביעה: במהלך שנת 2006 או בסמוך לכך ביצעה המועצה או מי מטעמה עבודות תשתית אבן במפלס העליון מעל ביתו של התובע; במהלך העבודות נפל סלע כבד המוערך במשקל 3-4 טון, היתדרדר ופגע בעוצמה בביתו של התובע וגרם לו נזקים שונים; התובע פנה למועצה בדרישה לתקן את הנזק שניגרם לביתו אך נדחה, ומכאן תביעתו.

...

עוד אציין כי גם אי פירוט המועד המדויק שבו פנה התובע לטענתו למועצה בדרישה לתיקון הנזקים אין בו כדי לשנות את המסקנה לגבי עצם התרחשות האירוע הנטען שכן המועצה ממילא מכחישה את חבותה (להבדיל ממצב שבו הייתה מודה בחבות אך טוענת שלולא השיהוי של התובע היה הפיצוי נמוך יותר, שאז ישנה רלבנטיות למועד הפניה אליה).

סיכומו של דבר, שוכנעתי ברמה הנדרשת במשפט אזרחי (מאזן הסתברויות) כי בית התובע נפגע במהלך שנת 2006 מפגיעת סלע שהתדרדר במהלך עבודות שבוצעו בסמוך לביתו ע"י המועצה ו/או קבלן שנשכר לשם כך מטעמה.

סיכום: מכל האמור לעיל אני מחליט לקבל את התביעה חלקית ומחייב את המועצה לשלם לתובע באמצעות ב"כ את הסך 12,000 ₪ בצרוף החזר אגרת משפט, יחסית לסכום שנפסק, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% + מע"מ. החיובים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

בחקירה הנגדית גולל את קרות התאונה כדלקמן: " התקשרתי לנתבע מס' 1, שיבוא כדי לפנות את הסלעים מהאדמה וזה היה בסביבות השעה 7.30 בבוקר. אנחנו הגענו לפניו לאדמה ונכנסנו לשטח, החנו את הרכב בסוף הדרך ממערב מצד ימין. נכנסנו לאדמה כ – 10-12 ועצרנו ליד עץ זית, הגיע המחפר וירד בכביש, בדרך, פתאום כשהגיע ליד הרכב הוא היתדרדר ופגע ברכב, תוך כדי ירידה בדרך חלק מהדרך מתחת הגלגל של המחפר התפורר, ואז המחפר היתדרדר ופגע ברכב שלנו. הנתבע מס' 1 נהג במחפר" (עמ' 5, ישיבה מיום 29/11/05, שורות 6-11).

תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע מס' 1 (נ/2) הנתבע מס' 1 הצהיר כי, הגיע עם המחפרון שלו, מסוג JCB מ.ר. 471749 לחלקת האדמה, וכאשר נכנס לשטח החלקה אבד שליטה על המחפר, היתדרדר, החליק ופגע ברכב אשר שייך לתובע, וכתוצאה מכך נגרמו לרכב ניזקי רכוש שונים.

במסגרת חקירתו הראשית, העיד החוקר כי את חקירת הארוע החל במהלך ביקור בבית המבוטח, בהעדרו פגש את אשתו, שלא ידעה דבר ומסרה שבעלה נמצא מחוץ לכפר, בעבודה, המשיך את החקירה ופגש באביו של התובע (הצביע על מר סלמאן שישב באולם), תחקר אותו על המקרה, ומה שספר לו: "שזה היה בשעות הבוקר, הוא הזמין את מר חסן עבאס לפינוי סלעים ממטה הזיתים שלו. (מצביע על הנתבע 1 היושב באולם)..

הא ראיה, כאשר נישאל התובע, מדוע אמר שהמחפרון היתדרדר בגלל ירק שהיה באדמה, בעוד אביו אמר, שסיבת ההתדרדרות היתה שחלק מהאבנים מצד ימין היתדרדרו, השיב: "נכון, זה היתפורר. שניהם ביחד נכונים, יש לך תמונות". (עמ' 9, ישיבה מיום 29/11/2005, שורה 12).

אין גם כל סימן מחשיד בכך שלמחפרון לא נגרם נזק; אין להשוות בין שני כלי הרכב, המחפרון כלי רכב כבד ביותר לעומת מכונית התובע ומצב מעין זה סביר בהחלט.

...

סיכומו של דבר, מעיון בגרסאותיהם של התובע, אביו והנתבע מס' 1, החל מתצהירים וכלה בעדותם בבית-משפט עולה כי, עמדו הם בחובת ההוכחה הקבועה במישור האזרחי, לפחות כדי מאזן ההסתברות וכי האירוע נשוא כתב התביעה, ארע כנטען בכתב התביעה.

סוף דבר 18.

כאשר כל האמור לעיל לנגד עיני, הפצוי הכולל המגיע לתובע הוא 19.500 ₪ בצירוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל הנתבעים ישלמו סכום זה לתובע, ביחד ולחוד, בתוך 30 יום שאילמלא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

התובעת עותרת לפצוי על נזקי הרכוש שנגרמו לה לטענתה, והתובע עותר לפצוי על נזק הגוף שנגרם לו לטענתו.

הנזק הנטען, הנו עקירת שער הכניסה למגרש התובעת, הסגת גבול והעברת כלי רכב כבדים ומשאיות דרך מיגרש התובעת, הריסת גינון ודשא, פיזור עפר ופסולת ביניין ופגיעה במערכת ההשקיה.

הואיל ולא היה קיר שיתמוך באדמה, זו התדרדרה.

בהסכם, אחים גבאי קיבל על עצמו את האחריות לכל נזק שייגרם בעקבות העבודות.

אין פרטים בדבר מיקומו לפני הפגיעה הנטענת ומיקומו לאחר העתקתו, ומה הנזק שניגרם לתובעת כתוצאה מהעתקו אל מחוץ למגרש, אם הועתק.

לדבריו, המורים נדרשו כל הזמן לסלק את האבנים ואולם, בשל פני הקרקע והירידה לכיוון בית הספר, האבנים היו מגיעות לחצר בית הספר שוב ושוב.

בעדותו סיפר, כי היו במקום אבנים, סלעים וחצץ וסימן ב-נ/9 את מקום הנפילה של התובע.

...

לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים יחדיו ולחוד לשלם לתובעת בגין נזק לרכוש סך 5,000 ₪, ולתובע בגין התאונה סך 62,500 ₪, בצרוף הוצאות משפט יחסיות לסכום זה ושכ"ט עו"ד בסך 12,600 ₪ בצירוף מע"מ. ההודעה לצד ג'.

מנגד, אינני מקבלת את גירסתו של גבאי, לפיה כל הפסולת, נותרה רק מבניית קיר האבן, כי הוא ניהל את עבודתו ללא רבב, וכי בתקופת עבודתו לא נגרמו נזקים כלשהם לתובעת, ולא הגיעה לשטחה כל פסולת.

הואיל ועבודות הבנייה הסתיימו זה מכבר, אין עוד רלוונטיות לצווי המניעה שנתבקשו, והתביעה לסעדים אלה נדחית.