מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נזקי רכוש עקב עבודות גינון: תביעת נזיקין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 18876-07-18 חגי ואח' נ' גינון - ע.מ. 36211225 ואח' לפני כבוד הרשם הבכיר אבי כהן התובע: זיו חגי ע"י ב"כ עוה"ד אפרת יהושע גריידי (משרד אסף ורשה) הנתבעים: 1.עריית רמת גן ע"י ב"כ עוה"ד שנהב אור (משרד תומר זמר ואח') 2.יגל יעקב – קבלן גינון 3.הפניקס חברה לביטוח בע"מ שניהם ע"י ב"כ עוה"ד רוית גיא דרור ויוסי בן משה 4.מוקה- גיזום והעתקת עצים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד איתי לנקרי (משרד זיו סימון ואח') פסק דין
לפניי תביעת ניזקי רכוש בגין ארוע של קריסת עץ בתחומה העיר ר"ג על שני רכבים חונים ששייכים לתובע.
עילת התביעה היא נזיקית – נזק שניגרם לשני רכבים של התובע במהלך ארוע מחודש ינואר 2018 (בכתב התביעה צוין תאריך משובש/לא קיים אך ממכלול הראיות עולה שהארוע היתרחש בלילה שבין 18 לבין 19 לינואר 2018) שבו קרס עץ וגרם בקריסתו נזק לשני הרכבים, שחנו אותה שעה בעיר רמת-גן, כשהם בלתי מאוישים (להלן – "הארוע", "קריסת העץ" ו-"הרכבים", בהתאמה).
תמוה שהנתבעת 1 מצאה שלא לבדוק, גם לא בדיעבד, את סיבת קריסת העץ (למשל בבדיקה אגרונומית/מעבדתית) ואת מצב העץ, אותו היא לקחה ופינתה, ומדברי עד הנתבעת 1 עולה שהדבר מודע ומכוון ונובע מהשערת הנתבעת 1 ומהנחת העבודה היחידה של הנתבעת 1, כי סיבת קריסת העץ היא מזג אוויר סוער, ולא כל סיבה אפשרית אחרת.
...
דיון והכרעה ניתוח מכלול טענות וראיות הצדדים מעלה כי אלו הן השאלות העיקריות שיש להכריע בהן בפס"ד זה: האם האירוע התרחש, כלומר האם רכבי התובע ניזוקו מקריסת העץ (קריסת העץ במועד הנטען ובמקום הנטען אינה שנויה במחלוקת)? שאלת משנה – האם הרכבים ניזוקו מהעץ הקורס עצמו או שמא ניזוקו מפעולות שבוצעו מטעם מי מהנתבעים לאחר קריסת העץ לצורך פינוי העץ שקרס מהשטח? בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית, האם מי מטעם הנתבעים אשם בנזיקין בגין הנזק שנגרם לרכבי התובע בשל קריסת העץ או בשל הפעולות שננקטו לצורך פינוי העץ שקרס? האם הוכח האירוע הנטען? לאחר ניתוח מכלול הטענות והראיות באתי למסקנה הבאה: שני רכבי התובע אכן ניזוקו באירוע, אך לא ברור ולא הוכח באופן מספיק, האם הרכבים ניזוקו מהעץ עצמו בעת קריסתו, או שמא הם ניזוקו מפעולות שונות שבוצעו מטעם מי מהנתבעים לאחר קריסת העץ (ניסור גזע העץ ופינוי חלקי העץ המנוסרים מהשטח).
להלן נימוקיי, בתמצית הראויה לפס"ד בסדר דין מהיר: בהיעדר יכולת לקבוע, כאמור לעיל, ממה ומתי בדיוק ניזוקו רכבי התובע (האם מהעץ הקורס עצמו או מהפעולות שנעשו בשטח לאחר הקריסה), ומאחר שהמידע והשליטה והראיות הרלוונטיים הם בידי הנתבעים באופן בלעדי, אני סבור שראוי ששלושת הנתבעים יחובו בנזיקין כלפי התובע.
סיכום התביעה מתקבלת נגד כל הנתבעים.
בנסיבות ונוכח תוצאת פסה"ד (חבות יחד ולחוד של הנתבעים 2+1), ההודעה לצד שלישי ששלחה הנתבעת 1 לנתבע 2 נדחית, ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקים שלטענת התובע נגרמו לרכושו בעקבות עבודות בנייה שביצעה הנתבעת, במסגרת תמ"א 38, בבניין הנמצא בסמיכות לבניין בו הוא מתגורר.
במצב דברים זה, ולאור עדותה של נציגת הנתבעת בנוגע לכך שרשת אשר ניצפתה מונחת על גבי הגינון בחצר ביתו של התובע באחת התמונות שייכת לה, וכן לאור עדותה בנוגע לכך שהנתבעת נדרשה לבצע נקיון בגינות של בתים אחרים הגובלים במיגרש שבו ניהלה את אתר הבניה, אני קובעת כי סביר יותר להניח שחומרי הבניה שנמצאו בחצר ביתו של התובע, כמו גם הנזקים שנגרמו לגדר הנוי הממוקמת בין המגרשים, מקורם בעבודות הנתבעת דוקא.
לאחר ששקלתי את הדברים מצאתי לקבל את גירסתה של הנתבעת לעניין גדר הנוי אשר הקימה מחדש יש בה כדי להוות השבה למצב קודם לפי דיני הנזיקין.
...
במצב דברים זה אני קובעת כי התובע זכאי לנקיון חצריו.
בנסיבות אלו אני קובעת, על דרך האומדנא (ובהתאמה על דרך ההמעטה) כי עלות ביצוע הנקיון על ידי איש מקצוע מטעם התובע – ובשים לב להיקף החלק המרוצף, כעולה מהתמונות שהוצגו לפניי, עומדת על סך של כ- 600 ₪.
לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו המוכחים, כך שהנתבעת תשלם לתובע סך של 1,200 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים ותמצית הטענות הצריכות לעניין כפי שאלה עולות מכתבי הטענות לפניי תביעת תיחלוף בגדרה התובעת, מנורה חברה לביטוח בע''מ, מבקשת להפרע מאת הנתבעות מס' 1-2, עריית "רמת השרון" וחברת "פיתוח בגן בע''מ" בהתאמה, את תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחתה, חברת "ר.מ.ש הפקות בע''מ", בגין ניזקי הרכוש שהוסבו לאולפן הקלטות של הזמר "רמי קלינטשיין", וזאת בעקבות ארוע הצפה שניגרם בימים שבין 5/4/17 עד 9/4/17 (להלן- "מנורה", "הערייה", "חברת הגינון", "חברת ההפקות", "מר קלינשטיין" ו"ארוע ההצפה", בהתאמה).
הערייה הוסיפה וטענה כי חברת הגינון זכתה במיכרז לטפול ואחזקת כלל הגנים הערוניים שבשטחה המוניציפלי, וכי בגדרי ההסכם מיום 01/01/14 שתוקפו הוארך מעת לעת, חברת הגינון נטלה על עצמה שורה של התחייבויות חוזיות לרבות התחייבות להיות אחראית בגין כל נזק שקשור בעבודתה כחברת הגינון, לפצות את הערייה בגין כל תביעה או דרישה, ואף לערוך ביטוח מתאים שיכלול את הערייה כמבוטחת נוספת.
מים כדבר נימלט ותחולת סעיף 38 לפקודת הנזיקין בלא שאני נוטע מסמרות בעיניין, סבורני כי בנסיבות הנדון דידן יש צדק בטענת מנורה כי חלה לכאורה בעניינינו, הוראת סעיף 38 לפקודת הנזיקין המורה בזו הלשון: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה." ודוק, נקבע בלא מעט פסקי דין כי מים הם בגדר "דבר נימלט", העלול לגרום נזק בהימלטו, משכך סבור אני בנסיבות העניין, חל לכאורה הכלל בדבר העברת נטל הראיה, כך שמוטלת על חברת הגינון, חובת הראיה להוכיח כי לא התרשלה בתחזוקת או בטיפול בצנור המים הימנו נמלטו המים, כאמור, וחדרו לאולפן ההקלטות של מר רמי קלינשטיין, בעיקר אמורים הדברים משהעד מטעמה הודה כי הצנור מושא התביעה, שבו היתהווה הקרע והימנו נמלטו המים, הוא של חברת הגינון כפי שגם הודה כי הגן הצבורי לרבות מערכת ההשקיה מצויים תחת האחריות, הטיפול והאחזקה של חברת הגינון.
...
ער אני לטענה כי משמפלס המים עלה ממילא לגובה של 40-50 ס''מ, הרי אף אם הציוד היה מונח בגובה הנדרש, הנזק היה נגרם בכל מקרה, ואולם, אין בידי לקבל טיעון זה. היה על מר קליינשטיין לדאוג לכך ולוודא שמלוא הציוד שבמקלט יונח בגובה המתאים.
במאמר מוסגר יוער כי אין בידי לקבל את הטענה כי הפרת התנאי הנ''ל מפקיעה את הכיסוי הביטוחי, משל זה לא היה קיים, וכי מנורה לא הייתה אמורה לשלם את תגמולי הביטוח.
גם מיצוי זכות דיונית ראוי שייעשה בדרך ארץ, בתום לב ומתוך ראייה כוללת של התמונה הנגלית לעיני בית המשפט, וסבורני כי בנסיבות הנידון דידן, חברת הגינון כשלה בהתנהלותה הדיונית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות בנתניה ת"ק 48747-06-21 חשאי נ' עריית נתניה תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה אפרת רחלי מאירי תובע שגיא חשאי נתבעת עריית נתניה מקבל אחמד מסעוד, עבודות גינון בע"מ פסק דין
זאת, משבין הצדדים נחתם חוזה לפיו הקבלן נוטל על עצמו את מלוא האחריות לכל נזק שייגרם עקב עבודותיו והתחייב לשפות את הערייה בשל כל תשלום אשר תיאלץ לשאת.
סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כדלקמן: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שארוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה". מדובר בשלושה תנאים מצטברים.
סעיף 235 (2) לפקודת העיריות [נוסח חדש] מטיל על הנתבעת אחריות לדאוג לתחזוקת הרחובות ואחזקתם שבתחום שיפוטה שאינו רכוש פרטי ובכלל זה החובה להסיר מכשולים העלולים להסב נזק לרכוש או לגוף.
...
למעשה, הנתבעת שבדיה המידע היא שאמרה כי העץ נפל בשל רקבון ולא ניתן היה להבחין בו (דבר שלא מתיישב על הגיון השכל הבריא מבלי להיות מומחה בתחום האגרונומיה) אולם למעט אמירה בדיון שלא גובתה באסמכתא (אם כי רקבון לא נוצר בין רגע אלא אורך גם במשך שנים ויכול ומזיק תקף את העץ אולם כך או כך ניתן היה לאתר זאת מבעוד מועד ולמנוע את המפגע) ולמעשה עד היום לא ברור מדוע העץ נפל ובנסיבות אלו העירייה עדיין אחראית הן מכוח חובתה המוגברת לפי פקודת העיריות והן מכוח היותה בעלים ביחד עם הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין דלעיל הקובעת כאמור כי במצב דברים שבו לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק והנזק נגרם על ידי נכס שלנתבעת הייתה שליטה מלאה עליו ואירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה אמצעי זהירות סבירה יותר מאשר המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה, החבה לפצות על הנזק היא של הנתבעת העירייה – בעליו של אותו העץ ואת החובה הזו לא ניתן לגלגל לפתחו של הקבלן בהתאם לחוזה עמו אלא על העירייה להוכיח שהוא לא ביצע את חובותיו לפי החוזה - מה שלא הוכח (ראו והשוו תק 24778-04-10 רונן כהן נ' עיריית חדרה (15.3.2011)).
הנתבעת אישרה שהמתינה עם תשובתה הואיל והיה "חל"ת ובידודים" אולם אין בידי לקבל תשובה זו משלא על אדם אחד בעירייה יקום וייפול דבר ולא הוכח כי בשל חל"ת בדיוק באותה התקופה ובידוד בדיוק באותה התקופה לא ניתן היה לפצות אותו בסמוך למועד פנייתו.
סך הכל תשלם הנתבעת לתובע סך של 20811 ₪ תוך 30 יום מהיום.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

עסקנן בתביעה לפצוי כספי בגין ניזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מעבודת גינון.
התובע טעון כי תחילה ניסה לנקות את הרכב אולם הבחין בשריטות ופגיעות ברכב שנגרמו כתוצאה מאבנים שעפו לעבר הרכב בעקבות עבודת הגינון.
הנתבע אינו עובד של הנתבעת או שלוח ולכן הנתבעת אינה צריכה לשאת באחריות לעוולה שצמחה כתוצאה ממעשה הנתבע כפי שיפורט בהמשך, לפי סעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
...
התובע למעשה ניסה להקטין נזקים לפיכך גם אם תיקון הנזקים כשל, איני סבור כי הנתבע פטור מתשלום זה. סיכומו של דבר, הוכח כי לתובע נגרמו נזקים כתוצאה מעבודות הגינון.
סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה כנגד הנתבעת נדחית.
הנתבע ישלם לתובע סך של 22,885 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו