נזקי רכוש עקב נפילת עץ בחצר בית משותף

לפני תביעה כספית שהוגשה בסך של 31,527 ₪ לפצוי התובע בגין נזק רכוש שניגרם לו בארוע שריפה מיום 13.8.20.

התובע העיד כי מדובר בשני עצי ברוש הנטועים בשטח הבית המשותף (בעמ' 5 לפרוט').

מסקנת חוו"ד נגרין הנה, כדלקמן: "לאור העובדות, העדויות והממצאים, סבור אני בסבירות גבוהה מאד כי השריפה פרצה ככל הנראה בשל כבל חשמל (הממוקם מעל מוקד האש) אשר השתחרר/נקרע ונפל על העצים בסמוך למחסן וגרם להדלקתם". לטענת התובע המחסן נדלק בשריפה והשריפה כילתה את כל ציוד העבודה שאוחסן בו. אין חולק כי לאחר שצוותי הכבוי של מכבי האש כיבו את הדליקה, הגיע למקום צוות של הנתבעת, אשר ניסרו את ענפי העץ שנשרפו בסמוך לכבל החשמל והחליפו מקטע כבל חשמל פגוע.

מר גרסיאני קבע בחוות דעתו, כי: "תבנית הבעירה בדליקה... מצביעה על דליקה שפרצה בחצר המחסן... האש התפשטה בחצר המחסן, היתעצמה והתחזקה, חדרה לתוך המחסן וגרמה נזקים במחסן, כמו כן האש התפשטה לגזע העץ הגבוה, שצמרתו מגיעה סמוך לכבלי החשמל... האש, שפשטה בענפי העץ, פגעה בכבל החשמל של חברת החשמל שנותר מחובר לעמודי החשמל ולא התנתק מהם". באשר לסיבה לפרוץ הדליקה נכתב בחוו"ד גרסיאני, כך: "בסבירות גבוהה ניתן לקבוע כי, השריפה פרצה עקב השלכת חומר בוער כגון גפרור או בדל סיגריה לא כבוי לחצר המחסן מה שהצית את הציוד שאוחסן בחצר באי סדר מוחלט ומאחר והקרקע בחצר היתה מלאה זרדים וענפים יבשים ודליקים האש התפשטה מכיוון עץ הברוש ולגובה אל כבל החשמל... במחסן ובחצר לא היו כלל אמצעי הגנה וכיבוי ואפילו לא מטפים בעזרתם ניתן היה לכבות את האש. במחסן לא היו אמצעי גילוי אש, הן המחסן והן החצר שלו היו נעולים כך, שכאשר מתפתחת אש צריך היה להיתקשר למר אבשלומוב בתקווה שיגיע מהר לפני שהדליקה תתפשט לבניין". בהמשך קבע המומחה כי: "לא נמצא פגם בתשתית חברת החשמל". בחקירה הנגדית העיד מר גרסיאני: "יש תבנית בעירה מסודרת בעיניין. מוקד הדליקה זה המקום בו החלה הדליקה הוא שחור יותר ושרוף יותר, ולא תמיד יודעים ממה זה נגרם. לא ידעתי ממה אבל את המוקד מצאתי" (עמ' 15 לפרוט').

בשים לב לכך כי מדובר בחצר של בית משותף ולאור הנחתו של מר גרסיאני, המומחה מטעם הנתבעת, כי השריפה פרצה עקב השלכת חומר בוער כלשהוא לחצר המחסן, הרי שלא הובאו ראיות באשר לגורם אשר השליך את אותו חומר בוער, כנטען, לחצר המחסן.

...

משכך, אני מקבלת את עדות המומחה מר גרסיאני ועדות מר לוי, בעניין זה. מר נגרין אישר בחקירה הנגדית: "אני לא עובד בחברת חשמל ואני לא יודע מה גורם לניצוצות, האם הקצה של הכבל או באמצע" (עמ' 21 לפרוט').

אעיר כי אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי מר נגרין ביקר בזירה רק 10 ימים לאחר מועד השריפה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

ביחס לעובדות המקרה לא התגלעה מחלוקת בין הצדדים- רכב התובעים עמד כשהוא חונה בסמוך למדרכה ובזמן עמידתו, נפל עליו ענף מעץ המצוי בחצר הנתבעת 1 ומהוה חלק מן הרכוש המשותף.

ענפי עצים אינם צפויים ליפול סתם כך, ונפילתם אמורה לנבוע מגורם כלשהו, חצוני או פנימי; רוצה לומר- ארוע של נפילת עץ או ענף מרכזי ממנו הנו חריג ויוצא מן הכלל.

אין חולק כי אחריותו של מחזיק העץ אינה אחריות מוחלטת ולא בכל מקרה בו יגרם נזק מנפילת ענף יחוייב מחזיק העץ לשאת בנזקיו – וראו תא"מ (י-ם) 56720-05-14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' טי.אף.ג'י. בית השקעות בע"מ (22.5.15) אולם לעניין הרמת הנטל הראשוני כאמור לעיל- אני סבורה כי התובעת עמדה בנטל זה ולפיכך עובר הנטל לכתפי הנתבעת 1 להוכיח כי לא התרשלה.

תצהיר מטעמו של הגנן שנטען כי מטפל בגינה באופן שוטף- לא צורף; קבלות המעידות על תשלום לגנן- לא צורפו; תמונות מהן ניתן ללמוד כי מצבו החצוני של העץ הנו תקין- לא צורפו; תצהיר מטעמו של מי מועד הבית של הבית המשותף ברחוב לסקוב 18- לא צורף ולמעשה, כל טענות הנתבעת בעיניין זה נטענו בעלמא.

...

כאמור לעיל, אני סבורה כי התובעת הרימה הנטל הראייתי המוטל עליה לעניין הוכחת עוולת הרשלנות ומשכך איני נדרשת להכרעה בשאלה האם קמה חזקת הדבר מדבר בעד עצמו בענייננו.

באשר להוצאות הנתבעת 2 אני סבורה כי יש להטיל ההוצאות בעניין זה בחלקים שווים על התובעת ועל הנתבעת 1.

סיכומם של דברים- אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעת 1 ודוחה את התביעה כנגד הנתבעת 2.

לפניי תביעה שעניינה נזק רכוש שניגרם כתוצאה מנפילת עץ על רכב התובעים עת חנה בחניית בית משותף ברחוב פרשני 10 רחובות.

הגנן העיד עוד כי במקרה זה העץ נעקר מהשורש ונפל בשל צמיחה לקויה וחוסר בשורשים בשילוב עם הרוחות שנשבו במועד הארוע, כשלדבריו לא ניתן היה לצפות ולאבחן את הדבר לפני הנפילה.

במקרה זה אין מחלוקת כי לנתבעים חובת זהירות מושגית כלפי דיירי הבית מעצם היותם אחראים על הרכוש המשותף ועל הטיפול בחצר, ואולם לא הוכחה הפרת חובת הזהירות הקונקרטית המתבטאת בכך שהנתבעים יכולים היו לצפות את נפילת העץ המסוים בטרם ארעה.

...

מאחר שלא נעשה כל בירור ואין בידי התובעים נתונים בדבר נסיבות הנפילה, לא הצליחו התובעים לעמוד גם בתנאי השלישי ולהוכיח כי נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה כי הנתבעים לא נקטו זהירות סבירה מאשר עם המסקנה ההפוכה.

משלא נטען או הוכח כי הגורם לנפילת העץ נוגע לנתבעים וכי באפשרותם היה לצפות הדבר מראש, לא עמדו התובעים בנטל המוטל עליהם להוכחת התרשלות הנתבעים ומטעם זה בלבד יש לדחות את התביעה.

סוף דבר, התביעה נדחית.

טענות הגנן הייעודי צד ג' : הגם שהוזמן לבצוע עבודות גיזום בחצר הנתבעת הרי שכלל לא התבקש ו/או לא נידרש לגזום ו/או לטפל בעץ שקרס, אין בגיזום עצים אחרים בחצר הנתבעת, 8 חודשים טרם קרות הארוע כדי להקים חבות כלפיו בגין קריסת עץ והנזק שניגרם, בדיון טען כי הזהיר בדבר קריסת העץ, עצם העובדה כי הפנייה אליו ביחס לארוע נעשתה שלא בזמן אמת, אלא שעה שהוזמן לטפול נוסף בחצר הנתבעת מלמדת על כך, שאין מי שסבר שקיימת חבות ו/או אחריות כלפיו- כך לטענתו .

ע"א 176/62 צן ציון לב, ואח' נ' זהרה (זוהרה) טורדז'מן (תורג'מן) ואח', פ"ד טז 2625, 2631, 2630 "אדם היוצר סיכון לעובר אורח ברשות הרבים חייב לנקוט אמצעים למניעת פגיעה בזולת... או אם יצרו באמצעותו של אחר, אפילו יהא זה קבלן עצמאי" ע"א 635/74 יעקב מזי נ' "קוקה קולה" חברה מרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ: "לא די במסירת התפקיד לאלמוני כל עוד זה לא בוצע בפועל. לא נתמלאה חובת הזהירות המוטלת עליך על-ידי אלמוני נמצא, שאתה הפרת את חובתך" תא"מ 14274-04-13 החנות הזולה עפולה (1990) בע"מ נ' מרדכי הנדלר: "עצם העובדה שהזהרתי אותו, הורדתי מעצמי את האחריות לעניין הנזק..." ובהמשך "...כשראיתי שלא טיפל בזה אחרי שיידעתי אותו מס' פעמיים, המשכתי בעבודה" "עצם הטענה של הנתבע כי התריע בפני מנהל הנתבעת, ולא אחת, על בעיית הפיתוח, מעידה על כך שראה בסוגיה זו...חלק מתפקידו ומחובתו". תא"מ 22637-04-16 פאולה לואיז נ' קבוץ גע"ש: "לא הוגש תעוד של עבודות הגיזום. לא הוגש נוהל עבודה. לא הוגש מיסמך כלשהוא שיש בו כדי ללמד כיצד הוחלט מהו ההקף הראוי של פעולות הגיזום, איזה בדיקות וביקורות נעשו ומהו שיקול הדעת שהופעל". דיון והכרעה אין מחלוקת בין הצדדים שהעץ קרס וכתוצאה מהקריסה הסב נזק לרכב מבוטח התובעת (ש 2,4,6, עמ' 2 לפרוטוקול) כן אין מחלוקת שהעץ נמצא במקרקעין בבעלות של בעלי הדירות בבית המשותף שהנציגות שלוחתם כשרה לחובות וזכויות לתבוע ולהיתבע .

חובת הנציגות לתחזוקת הרכוש המשותף לפעול לגיזום העצים המצויים בשטחה נלמדת מחוק המקרקעין ועקרונות בדיני הנזיקין .

גם מצד " הדבר מדבר בעד עצמו" וגם מצד סוג העץ ונפילת ענף אחר קודם לכן , נראה כי הכול יכלו להעריך בסיכונו הפוטנציאלי של העץ ובחרו לדחות את הקץ.

...

בהתאם להסכמת הצדדים כאמור בפרוטוקול הדיון ולסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בכל הנוגע לתובעת והנתבעת , ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במובא בפניי, ולנוכח, גרסאות הצדדים, הסתברות במאזן בדין האזרחי, היבטים ראייתיים, ובהתייחס לגישתם המכובדת של הצדדים לסיום המחלוקת ובמכלול הטענות והשיקולים, אני קובע כי לסילוק סופי ומוחלט של המחלוקות שבין התובעת " כלל חברה לביטוח בע"מ" לנתבעת נציגות הבית המשותף ומעבר לכל ששולם עד כה, תשלם נציגות הבית המשותף ( דהיינו בעלי הדירות) לתובעת סך כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד של 36,000 ש"ח. הסכום ישולם ב 36 תשלומים שווים ורצופים בסך של 1,000 ש"ח כל תשלום, החל מ 10.2.22 ובכל 10 בחודש העוקב.

פסק דין משלים- הודעת צד ג' לעניין הודעת צד ג' הגעתי למסקנה כי דין ההודעה להתקבל בחלקה ומתוך הסכום בו חויבה הנתבעת ישלם צד ג' לנתבעת סך של 7,200 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנתבעת בסך כולל של 2,772 ₪ התשלום הכולל ישולם באותם 36 תשלומים בסך של 277 ₪ כל תשלום החל מ10.2.22 ובכל 10 בחודש העוקב .

הדין כמצוות סדר הדין ינומק חלק זה בתמצית : לא נאריך בעקרונות הרשלנות בדין הנזיקי האחריות של בעלי המקרקעין , היבטים באומד דעת הצדדים בהיבט החוזי והתנהלות הצדדים , כמו גם עקרונות האשם התורם בדין הנזיקי והחוזי כדי להביא לתוצאה של קביעת אשם תורם בסכום שקבעתי לגנן הייעודי, אלא שראשית ובאין מנוס עליי מעט להבהיר גם האחריות של הנציגות ביחסי הצדדים כדי קביעת האשם התורם גם אם הקטן יחסית של צד ג' .

הגעתי למסקנה כי גם לנהגת רכב מבוטח התובעת אשם תורם וגם לצד ג' אשם תורם כשהנתבעת היא האחראית העיקרית – דהיינו כלל בעלי הדירות : אין מחלוקת שקיים גנן נוסף לבניין אך הגנן צד ג' מטפל בעצים ואינו מגיע תדיר.

בפניי תביעה לקבלת פיצויים בגין ניזקי גוף, מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), עקב תקיפת התובע על ידי הנתבע, וכן תביעת המוסד לביטוח לאומי, לשיפויו בגין התגמולים ששולמו על ידו לתובע בעקבות מעשה התקיפה.

רקע וטענות הצדדים התובע יליד דצמבר 1971, בעל עסק לגיזום וכריתת עצים, הוזמן לבצע, ביום 6.3.2016, עבודה של גיזום וכריתת עץ שנפל ברחוב יותם 32 בחיפה, וקרס אל עבר ביניין סמוך ברחוב יותם 30א', מקום מגורי הנתבע.

עובדיו של התובע עשו שימוש בסולם שהביאו עמם, וטיפסו, מתוך חצר הבית המשותף בו עבדו מעל הגדר המקיפה את החצר הפרטית של הנתבע.

הנתבע טען, כי היתנהלות התובע ועובדיו מצביעה על אשם תורם משמעותי מצד התובע, אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, כמפורט להלן: בעצם ההחלטה להשליך את הגזם על גג ביתו וחצרו הפרטית של הנתבע; בטיפוס על הגדר ובחדירה אל החצר, טיפוס על גג הבית, פתיחת שער החצר מבפנים, הזמנת "האחר" להצטרף אליהם לפגישה "עסקית" בחצר הנתבע ובהתנהלותם בחצר הנתבע כאילו הייתה רכושם; בקיום שיחה עם בנו (בן ה- 12) של הנתבע בהיותו לבד בבית; בהתעלמותו של בנימין מדרישת הנתבע לעזוב את החצר; בהחלטת התובע להצטרף אל עובדו על מנת לתגבר אותו בעימות עם הנתבע; בהחלטת התובע, לאחר שהנתבע דחף אותו ארצה, לקום ולהחזיר לנתבע דחיפה תוך הפלתו ארצה, במקום לעזוב את המקום; בהחלטת התובע להשאר באופן מתריס בחצר, גם לאחר שהפיל את הנתבע ארצה, במקום לעזוב את המקום; בהחלטת התובע, לאחר שהנתבע השליך לעברו בול עץ אשר פגע ברגלו, להרים את בול העץ ולהתקדם לעבר הנתבע כשהוא אוחז בידו את בול העץ, בעוד שני העובדים האחרים נמצאים לצידו.

...

שנית - סבורני כי ההשוואה בין הוראת סעיף 18 לחוק המקרקעין לבין העניין דנן, היא מוטעית ומטעה.

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין יש להשית על התובע אשם תורם כלשהו.

לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע 1 פיצויים בסך של 111,319 ₪ בצירוף 23.4% בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של ₪ בגין הוצאות משפט.