לגופם של הדברים, טענה הנתבעת 3 כי מדובר בטיסת שכר, שהמארגן שלה הוא השטיח המעופף, שבינו לבין הנתבעת 3 קיים הסכם ובו תנאי מתלה, ולפיו טיסת השכר מבוצעת עם קבלת אישורי מנהל התעופה בשתי המדינות, ומשנאסרו הטיסות בשל מבצע "צוק איתן", יש לראות בנתבעת 3 כמי שמילאה את היתחייבותה ההסכמית מול מארגן הטיסה, והחבות מתקיימת רק במישור היחסים שבין המארגן לתובעים, שגם הוא מילא אחר חובתו כלפיהם עם מתן הפצוי בהליך הקודם.
לחילופין, טען הצד השלישי כי יש להשית את האחריות בגין ניזקי התובעים על כתפיה של הנתבעת 2, ששמשה במקרה דנן כמארגנת טיסה עבור נוסעיה שלה, עת חכרה קיבולת של מקומות בטיסה ומכרה אותם ברווח לקבוצת נוסעים מטעמה, וביניהם התובעים, ואילו הצד השלישי ארגן חלק מהטיסה שאינו קשור לתובעים, ועבור חלק זה של הנוסעים הוא שימש כמארגן טיסה, ברם בינו לבין התובעים לא קיימת יריבות.
...
בשים לב לכך, שנתור פעלה במקרה הנדון בשני כובעים, כמארגנת וכסיטונאית שירותי תיירות, היא תחוב יחד עם המארגן הנוסף -השטיח המעופף- ואונור, מפעילת הטיסה, בגין הפרת החובה הנ"ל.
לסיכום פרק האחריות והחלוקה - לאור כל המקובץ לעיל, על יסוד הנתונים העובדתיים שהובאו בתיק דנן והמסקנות הנגזרות מנתונים אלה שפורטו בהרחבה דלעיל, לרבות האמור לעניין התנהלות הנתבעים והצד השלישי, אשר בשליטתם מצוי מלוא המידע הרלוונטי; בהינתן החיוב של מארגן ומפעיל הטיסה (כאשר בעניין מארגן ייתכנו מספר מארגנים לטיסה מסוימת), ובשים לכלל החובות המוטלות עפ"י החוק שהופרו ע"י הנתבעים, אני מוצאת לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בפיצוי התובעים שנקבע.
אשר לחלוקה הפנימית ביניהם, לאור הקביעה בדבר חלקו הנמוך יחסית של הנתבע 1; בהתחשב הקביעה כי הנתבעת 2 פעלה בנסיבות המקרה דנן ביותר מכובע אחד (מארגנת טיסה ונותנת שירותי תיירות); בהינתן זהות הנתבעת 3 כמפעילת טיסה, כהגדרת החוק, על כל החובות הכרוכות בכך, אני קובעת כי חלוקת האחריות בין הנתבעים 1-3 תהא באופן הבא: 10%, 60% ו- 30%, בהתאמה.
סוף דבר
אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי.
