מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נזקי רכוש עקב מיכל מחזור מעופף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יובהר, כי לאחר שהוסר מיכל האמוניה, בכל זאת עוף והוד פעלה במשחטה באותו שבוע שבו החליטה להפעיל את המשחטה לפני החגים זאת למרות טענת עוזרי ולפיה, לא ניתן להפעיל משחטה ללא מיכל האמוניה.
פגיעה לאדם ו/או לטובין וסחורות או רכוש או מבנה מכל סוג שהוא לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, למשחטה ו/או לרכוש עוף העמק, לרכוש ו/או אורחי המפעיל ולפגיעה שנגרמו לכל אדם, בשטח משחטה".
(13.10) מכל מקום, לא הוכח כי אכן עוף והוד סירבה לרכוש מדגרים לפי סעיף 11 להסכם ואינני מקבלת רכיב תביעה זה. נזק בגין תשלום ביטוח לחודש דצמבר 2010: (14.1) בכתב התביעה נתבע רכיב זה בגין תשלום ביטוח לחודש דצמבר 2010, שכן לפי סעיף 15.1 להסכם, היתה צריכה עוף והוד לשאת בעלויות הפרמיות של כלל פוליסות הביטוח הקיימות שערכה עוף העמק לכסוי פעילותה במשחטה.
...
לפיכך, נדחית התביעה גם בגין רכיב זה. רכיבי תביעה נוספים: בכתב התביעה שכנגד נדרשו סכומים נוספים בגין שימוש במחסן ושירותי הנהלת חשבונות.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התביעה הראשית להתקבל בחלקה, כך שעל הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים אשר פורטו בסעיף 16 לפסק הדין.
ב) דין התביעה שכנגד להידחות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מבוא: עניינה של התביעה שלפניי נסוב סביב ניזקי רכוש, על סך 14,962 ₪, שנגרמו לרכב התובע מסוג סוזוקי בלנו מ.ר. 66-884-28 ביום 7/1/13 על ידי מיכל מחזור בבעלות הנתבעת עת שעמד במקום חנייה מוסדר ברחוב בסמוך לביתו בישוב מעלה עמוס.
...
נוכח האמור סבורני, כי עלה בידי התובע להוכיח תביעתו הן בשאלת האחריות והן בשאלת שיעור הנזקים.
אומנם, השמאי בדק את הרכב כחצי שנה לאחר קרות האירוע ואולם, התובע תיעד את הנזקים בתמונות רבות שהוצגו לבית המשפט מיד בסמוך לאחר האירוע (ביום 17/1/13) משכך, סבורני, כי לא ניתן לקבוע כי נותק הקשר הסיבתי בין האירוע לנזקים הנטענים.
סוף דבר- הנני מחייב הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,712 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 4/7/13 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

טיעוני הצדדים לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד שלי היאט ומיכל בן דוד, הנאשם יליד 1977, לחובתו 9 הרשעות קודמות בתחום הרכוש וכן ריצה בעבר מאסרים ממושכים.
יש לתת את הדעת לנזק שגרם הנאשם וכן לסכנה הטמונה במעשיו של הנאשם אשר ביצע עבירות רכוש כשברשותו סכין.
...
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לצד הפעלת עונשי המאסר על תנאי ועונשים נלווים.
סבורני כי את המאסר על תנאי בן 6 חודשים מת"פ (רמ') 20500-09-09 מדינת ישראל נ' שללאשוילי (4.9.12) יש להפעיל במצטבר כעתירת המאשימה, וזאת בשים לב להוראת סעיף 58 לחוק העונשין אשר קובעת כי ככלל יש להפעיל עונש מאסר על תנאי במצטבר.
סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום מעצרו 22.3.15.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לגופם של הדברים, טענה הנתבעת 3 כי מדובר בטיסת שכר, שהמארגן שלה הוא השטיח המעופף, שבינו לבין הנתבעת 3 קיים הסכם ובו תנאי מתלה, ולפיו טיסת השכר מבוצעת עם קבלת אישורי מנהל התעופה בשתי המדינות, ומשנאסרו הטיסות בשל מבצע "צוק איתן", יש לראות בנתבעת 3 כמי שמילאה את היתחייבותה ההסכמית מול מארגן הטיסה, והחבות מתקיימת רק במישור היחסים שבין המארגן לתובעים, שגם הוא מילא אחר חובתו כלפיהם עם מתן הפצוי בהליך הקודם.
לחילופין, טען הצד השלישי כי יש להשית את האחריות בגין ניזקי התובעים על כתפיה של הנתבעת 2, ששמשה במקרה דנן כמארגנת טיסה עבור נוסעיה שלה, עת חכרה קיבולת של מקומות בטיסה ומכרה אותם ברווח לקבוצת נוסעים מטעמה, וביניהם התובעים, ואילו הצד השלישי ארגן חלק מהטיסה שאינו קשור לתובעים, ועבור חלק זה של הנוסעים הוא שימש כמארגן טיסה, ברם בינו לבין התובעים לא קיימת יריבות.
...
בשים לב לכך, שנתור פעלה במקרה הנדון בשני כובעים, כמארגנת וכסיטונאית שירותי תיירות, היא תחוב יחד עם המארגן הנוסף -השטיח המעופף- ואונור, מפעילת הטיסה, בגין הפרת החובה הנ"ל. לסיכום פרק האחריות והחלוקה - לאור כל המקובץ לעיל, על יסוד הנתונים העובדתיים שהובאו בתיק דנן והמסקנות הנגזרות מנתונים אלה שפורטו בהרחבה דלעיל, לרבות האמור לעניין התנהלות הנתבעים והצד השלישי, אשר בשליטתם מצוי מלוא המידע הרלוונטי; בהינתן החיוב של מארגן ומפעיל הטיסה (כאשר בעניין מארגן ייתכנו מספר מארגנים לטיסה מסוימת), ובשים לכלל החובות המוטלות עפ"י החוק שהופרו ע"י הנתבעים, אני מוצאת לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בפיצוי התובעים שנקבע.
אשר לחלוקה הפנימית ביניהם, לאור הקביעה בדבר חלקו הנמוך יחסית של הנתבע 1; בהתחשב הקביעה כי הנתבעת 2 פעלה בנסיבות המקרה דנן ביותר מכובע אחד (מארגנת טיסה ונותנת שירותי תיירות); בהינתן זהות הנתבעת 3 כמפעילת טיסה, כהגדרת החוק, על כל החובות הכרוכות בכך, אני קובעת כי חלוקת האחריות בין הנתבעים 1-3 תהא באופן הבא: 10%, 60% ו- 30%, בהתאמה.
סוף דבר אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בית המשפט העליון עומד על שישה כללי פרשנות של חוזה הביטוח המטים את הכף נגד פרשנותה זו של המערערת בעומדו על התכלית הצרכנית וקובע כי הציפייה הסבירה של המבוטח הסביר היא שבקרות תאונה עם רכב אחר המבוטח יהיה מכוסה בגין ניזקי הרכוש גם אם מדובר ברכב של אחד מבני ביתו, וכאן אוסיף – ברכב של אחד מרכביו שלו, בו נוהג עובדו.
...
השאלה המשפטית העומדת לדיון מתמקדת בשאלה האם יש לפרש את סעיף 62 (ד) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה ביטוח") באופן השולל ממבטחו של הניזוק זכות תביעה לתביעת שיבוב נגד מבטח המזיק כאשר הניזוק והמזיק הם עובדים המשתייכים לאותו מעסיק והרכבים שניהם בבעלות אותו מעסיק? לאמור; המחלוקת היא בנוגע להעדר כיסוי ביטוחי לפי סעיף 62 (ד) לחוק חוזה הביטוח וזאת בשל זהות מוחלטת בין מבוטח התובעת למבוטח הנתבעת , כאשר הוראות הסעיף לא יחולו "אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם". הואיל ובמקרה דנן קיימת זהות מוחלטת בין מבוטח התובעת למבוטח הנתבעת, הרי הנזק שנגרם הוא נזק בבעלות המבוטח ובנוסף הנהגים ברכב הפוגע וברכב הנפגע עונים על הגדרת עובד מעביד ומקום התאונה היה במקום העבודה המשותף של הנהגים ולכן הנתבעת פטורה מכיסוי בגין הנזק ודין התביעה כנגדה להידחות.
כן התייחס בית המשפט בעניין ביטוח ישיר לטענת הנתבעת שנטענה גם כאן בדבר דאגתה למבוטח שישלם פעמיים השתתפות עצמית, וכך קבע: "טענת הנתבעת לפיה קבלת התביעה תוביל למצב בו המבוטחת תשלם השתתפות עצמית בגין שתי הפוליסות (פעם אחת כאשר הפעילה את פוליסת הביטוח של רכב התובעת, ופעם שניה לאור הפעלת פוליסת הביטוח של רכב הנתבעת) אכן נכונה, אך אין בה כדי להוביל למסקנה אחרת. יצויין, בהקשר זה, כי המבוטחת יכולה הייתה להימנע מכך, אם הייתה תובעת את הנזקים שנגרמו לרכב התובעת ישירות מהנתבעת, מבלי להפעיל את פוליסת הביטוח אצל התובעת". כך או כך, קבע שהנתבעת אינה יכולה להסתמך על הסייג המפורט בסעיף אליו הפנתה הנתבעת בפוליסה.
כן ראו לעניין זה תא"מ 8353-03-18 כלמוביל פתרונות מימון בע"מ נ' אבן דרך מעוף לחינוך בע"מ (29.5.21, כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס), שם נקבע כי "בפסק הדין בעניין בסט קאר נקבע ברורות, כי סעיף 62(ד) לחוק אינו שולל ממבטחת הניזוק (ובענייננו, התובעת, חברת ההשכרה, הבאה בנעליה) זכות תחלוף כלפי מבטחת המזיק, שהוא קרוב משפחה או נמצא עמו ביחסי עבודה. במבחן המבוטח הסביר ברור בענייננו, כי הנתבעת 1 בכובעה כשוכרת המשאית הנפגעת, לא הייתה נמנעת מלהגיש תביעה כנגד המבטחת שלה, בכובעה כבעלים של המשאית הפוגעת. הצפייה הסבירה של הנתבעת 1 היא שבקרות תאונה עם רכב אחר, היא תהיה מכוסה בגין נזקי הרכוש גם אם מדובר ברכב אחר בו היא מחזיקה (ראו הנטען בסעיפים 11-12 לכתב ההגנה של הנתבעת 1 מיום 13.8.19). אם כך הוא הדבר, ברור שאין למנוע זאת מחברת ההשכרה, היא התובעת, הבאה בנעלי הנתבעת 1, בכובעה כשוכרת המשאית הנפגעת". אשר על כן, ולנוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 14838 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו