מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נזקי רכוש לרכב שפגע במעקה מקום שיפוץ

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

נהג המחפרון אישר כי הרכב עמד במקום שצולם וכאשר נישאל האם מוקד הנזק הנו בחלקו האחורי בלבד השיב שהרכב גם פגע במעקה, אך כי לא ראה מה קרה לו שכן "הרכב היה צמוד" (עמוד 19 לפרוטוקול הדיון).
התובע כאמור צרף לתביעתו חות דעת שמאית של מר עאוני ג. זועבי, אשר נחקר על ידי ב"כ חברת הביטוח אשר טוענת כנגד אופן עריכת השמאות והאמור בה. בתיקי רכוש- רכב, חוות הדעת השמאית הנה הראיה הבסיסית והעיקרית להוכחת הנזקים, הן באשר לסוג ואופי הנזק והן באשר לשומתו והערכתו הכספית, שהנו חלק בלתי נפרד ממנה.
להלן רשימת הסוגיות: כל הפרטים הנדרשים לזיהוי הרכב, פרטים על המבוטח/ בעל הרכב/ נהג הרכב, פרטים על המבטחת, מועד היתרחשות התאונה וכן מקום ומועד בדיקת השמאי, תאור הנזק והסבר מילולי אודות הנזק לחלקים הנדרשים להחלפה או תיקון בצרוף צילומים, פירוט מלא של החלפים הדרושים וסיווגם כמקורי, או תואם, תחליפי או משופץ ומחיר קטלוגי, כמות שעות העבודה המעורכות של ידי השמאי, קביעה האם כתוצאה מהפגיעה יש לבצע בדיקת תקינות לרכב, קביעת אחוז הנזק הגולמי ליום הארוע, קביעת שווי הרכב נשוא חוות הדעת על פי המשתנים המשפיעים על שוויו, סיכום עלות הנזק, וכן פירוט ירידת הערך, כל מידע עובדתי נוסף עליו מתבססת השומה ובסיום הצהרה תוך ציון פרטיו המלאים.
...
במענה לשאלה כיצד חושבו חלקי החילוף השיב: "לפי נסיון, שוק". כאשר נשאל לפי מה נקבעו החלפים, חליפי חדש או משומש השיב: "מעורב". לשאלה מה זה מעורב השיב: "תחליפי ומשומש זה כמעט אותו דבר". כאשר ביקש ב"כ הנתבעת לברר שוב את גרסתו ונשאל על בסיס מה מחשב את המחיר, הלה השיב: "אני מעודכן". כמו כן טען כי הוא מחשב את העלות שכן הוא "לוקח מידע", "מסתובב בין המוסכים". כאשר נשאל האם ביכולתו להציג אסמכתא התומכת בעמדתו לפיה שווי חלקי חילוף משומשים ותחליפיים הינו זהה, השיב "יכול להיות". יוצא איפוא כי התובע הגיש כראיה מרכזית להוכחת נזקו חוות דעת אשר עורכה לא תיאר מהם מוקדי הנזק כתוצאה מהתאונה או לכל הפחות באלו חלקים מצויות הפגיעות ברכב, לא הפריד בין מוקדי הנזק, לא הסביר כיצד חישב את שווי הרכב ומדוע הגיע למסקנה כי מדובר ברכב שיש להשביתו.
ככל שהמערערת רצתה לשכנע את בית המשפט על פי סברות כלשהן בחוות הדעת, היה עליה להביא חוות דעת המעלה סברות אלה, ומסבירה כיצד הגיע המומחה למסקנה זו. אין המערערת רשאית להמתין עד שהמומחה יישאל בחקירה נגדית איך הגיע למסקנה זו, אלא על המומחה להסביר בחוות דעתו כיצד הגיע למסקנה זו. כאמור במקרה זה, חוות הדעת חסרה פרטים חיוניים והכרחיים ואף לא כללה את הפרטים הנדרשים, ובשל כל האמור אינני מקבלה בפרט נוכח תשובות המומחה בחקירתו אשר אף חיזקו את עננת חוסר הבהירות העולה בפני המעיין בה. העדר המצאת מסמכים רלוונטיים אם לא די בכל האמור , כפי שפורט מעלה, התובע על אף מספר הזדמנויות, לא המציא מסכים רלוונטיים אשר הנתבעת עמדה על קבלתם כבסיס לחיובה בפיצוי התובע.
בהתאם לתוצאה אליה הגעתי מורה כי התובע ישלם לחברת הביטוח, הוצאות שכ"ט בסך של 1,800 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לטענתם בתום השפוץ פנו התובעים לקבלן והתלוננו על נזקים שגרם לרכושם במהלך צביעה מבחוץ כולל מספר טיפות צבע שניתז על הריצוף בחצר החיצונית בקומת הקרקע שהנה רכוש משותף ועל מעקה בלתי חוקי.
המומחה העיד כי אינו מתעסק בשמאות רכב אלא בשמאות רכוש בלבד משך 30 שנה עבור חברות ביטוח, מדינת ישראל, צה"ל והמגזר הפרטי.
איני מאשר את הסעיפים שהיה צורך להוכיח את הקשר הסיבתי בין השפוץ לנזק ובהם -3,4,5,8,2 כמו כן איני מאשר את רכיב 14 באשר הונח בחצר וספק אם היה מקום להניחו שם במסגרת "השמוש הסביר" בחצר.
לעניין קביעת פיצוי על דרך האומדנא כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שניגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפצוי.
...
מכל המקובץ הריני קובע כי הנתבעים ישלמו לתובעים סכום בסך 16,029 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,813 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.
מאחר והמצב בחצר התקיים שנים קודם הגעת התובעים שכנגד להתגורר בנכס לא מצאתי לקבוע פיצוי על עצם נקיטת ההליכים המשפטיים ועוגמת נפש מלבד פסיקת ההוצאות להליך זה. גניבת המים לא הוכחה ולפיכך הינה נדחית.
מכל המקובץ הנתבעים שכנגד ישלמו לתובע שכנגד סכום בסך 14,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,457 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית ותביעת צד ג' בגין ניזקי רכב-רכוש שנגרמו עקב תאונת דרכים.
התובע טען בכתב התביעה כי הנתבע 1 אחראי לניזקו בעקבות התאונה אשר אירעה עת נסע בנתיב השמאלי בכביש מס' 1, כאשר הנתבע 1 הגיח מן הנתיב הימני, פגע ברכב התובע, הדפו אל עבר מעקה הבטיחות וגרם להתהפכותו.
צד ג' בלמה ואז הגיע מאחור, בחוסר זהירות ובמהירות מופרזת רכב הנתבעים, אשר לא שמר מרחק כנדרש ופגע ברכב צד ג' אשר נהדף לעבר גדר ההפרדה שבמקום.
הנתבע לא זכר מה אירע לרכב התובע אך אישר הפגיעה בו. לטענותו לא נותרה בידו ברירה אלא לסטות לנתיב השמאלי שכן מימינו הייתה גדר הפרדה בשל שפוץ בכביש.
...
דיון והכרעה לאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזקים וביתר הראיות, אני סבורה כי האחריות לתאונה מושא הדיון היא של הנתבעים.
אשר על כן, הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים הבאים: סך של 5,740 ₪ שהינו סכום התביעה ללא פיצוי בגין טרדה ובטלה, אותו לא מצאתי לפסוק, ואשר לא נהוג לפסוק במסגרת תביעות מסוג זה. יצויים גם שלא הוכחה בפני הטרדה והבטלה הנטענת.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה קטנה, לתשלום סכום של 16,672 ₪, שעילתה ניזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לקטנוע התובע, בעטיה של תאונת דרכים מיום 9.3.16 (להלן: "התאונה").
הנתבעת ציינה שלאחר התאונה התובע הגיע למקום, וכשהבין שאחיו נריה דבקרוב מעורב בתאונה, התניע את האופנוע ונסע אתו משם.
בדו"ח נאמר כדלקמן: "היתקבל הארוע הנ"ל הגענו לכביש 1 ....ת"ד בין חזית אחור בין קטנוע לרכב פרטי פרטי מאזדה 3620613 נהוג ע"י רותם סימונה ....איבדה שליטה על הרכב בעיקול פגעה במעקות בטון וקטנוע ... נהוג ע"י נריה דברקוב ... פגע ברכב מאחור". במסגרת דו"ח המישטרה נגבתה הודעת הנתבעת כדלקמן: "נסעתי בכביש ירושלים ת"א. חלק מהדרך היו שיפוצים בנתיב הימני של הכביש ולכן נאלצתי ל[נ]סוע בנתיב השמאלי. הבחנתי במראה מצד ימין בנהג אופנוע שנוסע קרוב אליי ולא שומר מרחק, אך המשכתי לנסוע. לפתע הרגשתי בגוף זר שפוגע בי וגרם לי בבהלה להסיט את הרכב לצד שמאל עד שפגעתי בחומת הבטון והפגיעה גרמה לי לאבד שליטה ונזרקתי עם הרכב לצד ימין עד שניפתחו כריות האויר. ברגע שהצלחתי להחלץ מהרכב ולצאת הבחנתי ברוכב האופנוע שרוע על הריצפה, איך שהגעתי אליו ושאלתי לשלומו הוא היתנצל על כך שפגע בי והודה שלא שמר מרחק וכמו כן שאין עליו רישיונות וכי אין לו ביטוח כיוון שהוא רוכב על אופנוע לא שלו. לאחר שהגיעו מד"א ומשטרה הגיע גם בעל האופנוע (אחיו של הרוכב) והניע את האופנוע ונסע משם. בשנתיים האחרונות אני עוברת תהליך גירושין קשה ואבי ניכנס לבתי חולים ולכן לא יכולתי לטפל בנזקים שנגרמו לי וספגתי את אובדן הרכב ע"ס 20,000 ₪ וכן טראומה ולכן כעת אני מעוניינת להגיש תלונה וכוונתי להגיש תביעה כנגד התובע בגין הנזקים שנגרמו לי". הצדדים צרפו תמונות שצולמו מיד לאחר התאונה.
...
לאור האמור, אני סבור שדין התביעה להתקבל בחלקה בלבד.
ממחיר זה יש לקזז ערך של שרידים, אשר על דרך אומדנה, אני סבור שיש לאמוד את מחירם בסך של 1,500 ₪.
התוצאה היא שהנתבעת תשלם לתובע סך של 8,000 ₪ תוך 30 יום, אחרת יישא הסכום בהפרשי ריבית והצמדה כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

התובעים טוענים בכתב התביעה כי מאחר והגישה לגג המשותף היתה דרך הגג, ובשל הפצרותיו, דרישותיו ואיומיו של נאורי, הפקידו בידיו את מפתח דלת הכניסה לגג, תוך הדגשה כי מסירת המפתח הנה אך רק על מנת לאפשר מעבר לגג המשותף לצורך ביצוע אחזקה ותיקונים של אנטנות, כבלים וכיו"ב. עם זאת, במהלך שיפוץ הבניין, התחוור לתובעים מטענות שוכרי הנכס, כי דלת הגג פתוחה לכל, וכי רכושם הופקר.
בחקירתו הנגדית 3 אישר המומחה כי הוא שמאי רכב ורכוש בהכשרתו, אינו שמאי מקרקעין ואין לו השכלה בהנדסת בניין.
עוד טוען רוידר, כי למיטב זכרונו, כלים וצבעים לשפוץ אופסנו בחדר המעלית וקטע הגג המשותף מעל הדירות הצפוניות 25 ו-26 (דירותיהם של העד ושל בולדו) ולא מעל דירה 28 כדי למנוע אפשרות פגיעה ונזק לרכוש הפרטי.
מפרוטוקול מסירת הדירה לברק, שאותו אני מקבלת כמהימן, ושהינו המסמך היחיד ממנו ניתן ללמוד אובייקטיבית על מצבה עובר לשפוץ, עולה כי כבר בחודש אוגוסט 2003, כעשרה חודשים בטרם השפוץ, היתה רטיבות במספר מקומות בדירת התובע, בין השאר במרפסת ובחדר השינה כאשר באמבטיה היתה רטיבות קשה במיוחד.
בנוגע לצבע שנותר על מעקה המרפסת ותריסי הרפפה אני קובעת כי לאור העובדה שאין מחלוקת בין הצדדים לכך שהבניין נצבע,כאשר גם מעדות הקבלן עולה כי צביעה זו יכולה היתה להשאיר ליכלוך, למרות שכביכול ובפועל היו אמורים הפועלים לנקות אחריהם, ולאור התמונות הברורות בחוות דעתו של מומחה התביעה, אני קובעת כי אכן נפגעו התריסים והמעקה כתוצאה ישירה של השפוץ.
...
סבורני כי הצדק עם הנתבע בעניין זה. בע"א 98/80 קדמת לוד שאוזכר לעיל, קבע כב' השופט (כתארו אז) ברק: "חוק המקרקעין מעניק מספר כוחות לנציגות הבית המשותף. מכאן שנציגות זו היא אישיות משפטית. אישיות זו פועלת באמצעות האורגן שלה, דהיינו בעלי הדירות שנבחרו לשמש כחברי הנציגות. הכוחות שחוק המקרקעין העניק לנציגות מוגבלים הם, ועל כן, אישיותה המשפטית וכשרותה המשפטית של הנציגות מוגבלת היא. פעולת האורגנים בתחום שיועד לנציגות על ידי חוק המקרקעין, היא בעלת נפקות משפטית כפעולת הנציגות..
לאור האמור לעיל, אני קובעת כי אין כל אחריות אישית של הנתבע לנזקיו של התובע.
אני מקבלת, אפוא, חלקית את התביעה נגד הנתבעים 1 ו-3, ומחייבת אותם, יחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסכום של 1,600 ש"ח בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, ודוחה את התביעה נגד הנתבע 3.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו