בבחינת מידת הפגיעה בערך המוגן יש להבחין בין מדרגי ביניים של חומרה בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בהיתחשב בין היתר בפרמטרים הבאים: המניע והרקע לבריחה מהשוטרים (נהיגה ברכב גנוב, בשיכרות, בפסילה או ללא רישיון); אורך ומשך המרדף; האם הנאשם היתנגש בכלי רכב אחרים או פגע בהולכי רגל ומה הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה (לגוף או לרכוש); פוטנציאל הסיכון שניגרם, והאם נימנעה פגיעה רק בשל פעולה של נהגי כלי רכב אחרים (סטייה מהמסלול או בלימת חרום) או בשל כך ששוטרים והולכי רגל נסו כדי להמנע מפגיעה; הפרת חוקי התעבורה במהלך ההמלטות (נהיגה באור אדום, נגד כיוון התנועה, מעבר בין נתיבים, קו חציית הפרדה לבן, נהיגה במהירות מופרזת).
עם זאת, לא בוצעו עבירות פליליות נילוות, הנאשם לא היה בפסילה או ללא רישיון נהיגה, לא נגרמה תאונת דרכים, לא נגרמו נזקים לגוף או לרכוש, ואין המדובר במקרה שבו נימנעה תאונת דרכים רק בשל פעולה של נהגי כלי רכב אחרים, כגון סטייה או בלימת חרום (ראו והשוו סעיף 14 בהנחיית פרקליט המדינה מס' 2.17).
במסגרת הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם נהג ברכב ובו שני נוסעים, הגיע למחסום משטרתי שיגרתי, וכאשר התבקש להזדהות, סטה בפתאומיות עם רכבו והחל בנסיעה כאשר ניידת מישטרה רודפת אחריו וכורזת לו לעצור.
הנזק הפוטנציאלי בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הוא רב וכולל סיכון משמעותי לפגיעה בחיי משתמשי הדרך וברכושם.
...
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו המרכזי של מתחם העונש, נמוך במידת מה ממחצית המתחם.
הניסוח הנוכחי של הסעיף – ספק אם הוא מתאים למקרים הטיפוסיים של הימלטות משוטרים בכלי רכב תוך סיכון הציבור, אשר באים בפני בתי המשפט כדוגמת תיק זה. בנסיבות אלה, סבורני כי ראוי שהמחוקק ישקול ניסוח מחדש של העבירה.
לפיכך, סבורני כי ראוי לשקול ניסוח מחדש של העבירה לפי סעיף 332(2) בחוק העונשין, וכן יצירת מדרג מתאים בהתאם לרמות החומרה השונות.
סוף דבר
אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
32 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 18.2.20 ועד ליום 13.5.20.
