הנתבעת טענה בעיניין זה כי התובע טען כי לאחר התאונה, הובהל על ידי אחיו וגיסו לחצר הבית, "לא ניכנסו לתוך הבית, אחא הגיעו למרפסת השחורה" וכי ".. אז מיד גיסו הניע את הרכב ולקח אותו למוקד הרפואי חיאן" (סעיף 18 לסיכומי הנתבעת).
באותו מיסמך צויין כי סיבת ההפנייה "תאונת אופניים" וצויין כי "ההורים במיון". בסיכום אישפוז במרכז הרפואי הנ"ל צויין : "בן 17, היתקבל מחדר ניתוח לאחר תאונת דרכים, וכררת טחול בגישה לפרוטימית" עוד צויין כי : "בן 17, שולל מחלקות כרוניות, לדבריו בזמן נסיעה באופניים עף מהאופניים, ניחבל ברחוב וקצה של מדרגה, ניחבל בבטן וכתף שמאלי, מתלומן על כאי בטן חזקים". כאן אציין כי שעת הקבלה במיון (18:10 ובאותו מיסמך צוין גם 18:16) מתיישבת עם טענות התובע בדבר פגיעתו בשעה 17:30, פנייתו למרכז חיאן ולאחר מכן פנייתו למיון במרכז הרפואי לגליל.
אחריות הנתבעת:
הפסיקה קובעת כי על רשות מקומית, ובכלל זה מועצה אזורית, כמי שאמונה על תקינות המדרכות בתחום שיפוטה וטפול בהן בצורה מיומנת וזהירה, מוטלת חובת זהירות מושגית כלפי תושבי העיר ומבקריה (ראו: ע"א 73/86 שטרנברג נ' עריית בני ברק (26.9.89) (להלן: "עניין שטרנברג")).
שיעור הנזק
התובע – יליד 26.10.1997
מועד התאונה – 01.10.2014
במועד התאונה – התובע היה בן 16 שנים ו- 11 חודשים
מועד מתן פסק הדין – התובע הוא בן 22 ו- 7 חודשים.
...
בשים לב למהות הפגיעה ממנה סבל התובע ותוצאותיה ולמגבלות שהותירה הפגיעה בתובע, שיעור הנכות הרפואית המשוקללת (23%), וגילו של התובע; ולאור הטיפולים הרפואיים שהוא עבר – אני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזק לא ממוני על סך של 100,000 ₪.
סוף דבר:
לסיכום - נזקי התובע הם כדלקמן:
הפסד שכר בעבר 20,000 ₪
אובדן כושר ההשתכרות לעתיד 587,650 ₪
הפסד פנסיה 75,956 ₪
עזרה צד ג' (עבר ועתיד) 20,000 ₪
הוצאות רפואיות ונסיעה (עבר ועתיד) 10,000 ₪
כאב וסבל 100,000 ₪
סה"כ 813,606 ₪
לאחר הניכוי בגין האשם התורם הפיצוי יועמד על סך 569,525 ₪.
הנתבעת תשלם לתובע באמצעות בא כוחו סך של 569,525 ₪ נכון למועד מתן פסק הדין, בצירוף שכר טרחת עו"ד כולל על סך 130,000 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט ושכר המומחה מטעם התובע (כנגד הצגת חשבוניות) כשסכומים אלה משוערכים למועד מתן פסק הדין.
