לפניי תביעה כספית מיום 11.9.16 ע"ס 19,632 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים עצמית (נטענת) מיום 11.8.15, שבה ניזוק רכב מבוטח התובעת מבור בכביש הנמצא באחריות הנתבעת.
להלן נימוקיי, בתמצית המצופה מפס"ד בסדר דין מהיר בתביעה נטולת עניין מיוחד:
· קיימת סתירה מביכה ובלתי מוסברת בין נסיבות התאונה הנטענות בטופס ההודעה הנ"ל (שהוא הדיווח הראשון בזמן על התאונה) לבין אלו המובאות בגוף כתב התביעה ובהמשך אף בתצהיר העדות הראשית: בטופס ההודעה צוין במפורש כי מדובר בבור מים, ועל רקע זה אף ברור מדוע נרשם באותו טופס כי "הרכב נכבה" (מן הסתם בשל מגע המים במערכות הרכב הרלוואנטיות), אך דבר המים נעלם לחלוטין מהגרסות המאוחרות הנ"ל של התאונה, מבלי להסביר שינוי משמעותי וחשוד זה. מנסח כתב התביעה אף מצא להעלים את דבר כיבוי מנוע הרכב, שחזר מאוחר יותר בתצהיר הנהג הנ"ל.
· בכל הגרסאות הכתובות הנ"ל, לא מספקים התובעת והנהג מטעמה מיקום ספציפי מדויק של מקום היתרחשות התאונה הנטענת, באופן מעורר חשד ומעורר קושי להתייחס ברצינות לגירסתם.
...
אך מאחר שלטעמי מדובר במקרה פשוט ומובהק שבו התובעת לא הוכיחה את העובדה הבסיסית הנטענת בכתב התביעה, בדבר התרחשות התאונה הנטענת, על נסיבותיה הנטענות, הרי שדין התביעה להידחות אך בשל כך, ומתייתר הצורך לבחון את שלל העניינים האחרים, מה גם שהצדדים (ובעיקר התובעת) ממילא נמנעו מלהציג טיעונים מסודרים ורציניים בסיכומיהם לגבי שאר העניינים (התובעת לא הפנתה ולו לדבר חקיקה או פסיקה אחד בכל סיכומיה, משל הייתה לפנינו מחלוקת עובדתית טהורה בלבד).
· האירוע והמפגע הנטענים לא דווחו לנתבעת בזמן אמת או בסמוך למועד ההתרחשות הנטענת של האירוע (וגם לא מוכרים לה ממקורות מידע אחרים), ועובדה זו מחזקת גם היא את המסקנה שהאירוע והמפגע הנטענים לא היו קיימים במציאות, שאחרת יש להניח שהם היו מובאים לידיעתה, בדרך ובזמן כאלו ואחרים.
סיכום
התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.
