בפני תביעה שהוגדרה כתביעה כספית ונזיקית, בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת באירוע שאירע בין התאריכים 26/9/10 – 28/9/10, בו נפל ענף של עץ על רכבה של התובעת שחנה כדין בחניה מותרת ומוסדרת.
כפי שנפסק במקרה דומה בו קיבל בית המשפט המחוזי ערעור על פסק דין בית משפט שלום שהטיל חבות על מועצה מקומית מקום שנפל עץ על רכב חונה –
"למעשה, קבלת התביעה על ידי בית משפט קמא יש בה כדי להטיל על המועצה חבות כימעט מוחלטת לכל נזק עקב נפילת עץ, ולשחרר את המשיבה מחובת ההוכחה המוטלת עליה מעצם מעמדה כתובע, כל זאת על אף שמדובר בעילת רשלנות".
עא (חי') 15084-02-11 המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (30/11/11).
אכן דו"ח ועדת ששון אינו האורים והתומים בלעדיו אין על מנת להוכיח נזק של ירידת ערך ובית המשפט אינו כבול להמלצות הוועדה, אך הוא בהחלט מהוה אינדיקאציה לקביעת נזק כזה.
...
על כן, אני קובעת כי בענייננו, לא הוצבה, תשתית ראייתית, המלמדת, כי ההסתברות לגרימת הנזק, כתוצאה מהתרשלות, עולה על ההסתברות להעדרה, לפיכך דין הטענה, בדבר תחולת הכלל הראייתי, "הדבר מדבר בעדו", להידחות (השווה: תא (כ"ס) 5455/05 ביטוח ישיר נ' פשטיין מרים ועמי (11/9/2005))
משכך, חובת הראייה הייתה ונותרה על כתפי התובעת.
מקובלת עלי עדות העד, כי עצם העובדה שמדובר היה בענף הנמוך ביותר בעץ, לא מצדיקה גיזומו רק בשל כך, ככל שלא נשקפה הימנו סכנה.
העולה מן המקובץ, כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה משלא הוכח קשר סיבתי בין מעשי או מחדלי הנתבעת-1 לבין נפילת ענף העץ, כאשר למול טענת התובעת בנוגע למחדלי העירייה קיימת אפשרות ממשית של התערבות גורם זר משאית שפגעה בעץ ושל התרחשות שהיא בבחינת אירוע בלתי צפוי (השווה: תאמ 176444/09 גלי ליסינג בע"מ נ' ועד הבית רחוב מגיד 10 (תל-אביב-יפו), (02/11/2010))
נוכח כל האמור לעיל, דינה של התביעה להדחות.
