לטענת המבקשים, כתוצאה מהתנהלות המשיבים ובטול ההסכם להעברת המניות, נגרמו להם הנזקים נשוא כתב התביעה:
· סך של 3,686,252 ₪ בגין אובדן השקעה במרלו"ג בטירה וברכוש הקבוע ששמש את מור לבצוע פעילותה העסקית.
כך, שלמעשה טענת דרור ו-וורקר כי הם חשופים לתביעות בגין ערבויותיהם למוסדות המדינה (מע"מ, מס הכנסה והמוסד לבטוח לאומי), בנקים וחברות שספקו שירותים למור – חברת טן (אספקת דלק), חברת איסוזו (השכרת משאיות), הנה נכונה ובסכון גבוה יותר בנסיבות אלו.
"הדגש במתן צו העיקול עבר מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו לרעה עד למועד פסק הדין" (הילכת מרגליות, עמ' 800).
...
לסוגייה זו השלכה לטענת המשיבים, שהועלתה לראשונה בדיון בבקשה לביטול עיקולים, לכך שדין התביעה להידחות, בהיותה תביעה נגזרת, אשר הוגשה בהעדר הרשאה ומבלי שקויימו התנאים הקבועים בסעיף 194 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק").
לשלב זה של הדיון ולצורך הכרעה בבקשה להטלת עיקולים, אני קובעת כי די בהחלטת דירקטוריון החברה מיום 30.1.2022, כדי להוות ראיה לנקיטת ההליכים בהתאם לחוק.
לסיכום, בהינתן שיקולי מאזן הנוחות וההכבדה, לאור הדרישה להוכחת עילת התביעה והצגת ראיות לכאורה להוכחתה, החלטתי לקבל את הבקשה להטלת עיקולים עד לסכום של 2,500,000 ₪ בלבד.
בנסיבות, אי מורה על ביטולו של העיקול נשוא סעיף א' לבקשה על מחזיקים נוספים ומעבר לסכום זה. בנוסף, אני מקבלת את הבקשה להטלת עיקול זמני על יתרת הסכום על דירתו של שלמה – נשוא סעיף ה' לבקשה להטלת עיקולים ומותירה על כנו את העיקול נשוא סעיף ז' לבקשה.
בנסיבות אלו, החלטתי שכל צד ישא בהוצאותיו.