נזקי מים בדירה עקב רשלנות בעלי הדירה שמעל

זמן קצר לאחר סיום אותן עבודות, שוב הבחינה התובעת בסימני רטיבות בחלקים שונים של דירתה וביום 18.11.19 הוגשה תובענה זו. תמצית טענות הצדדים לטענת התובעת חייבים הנתבעים יחדיו בתשלום פיצויים על הנזקים שנגרמו לדירת התובעת ובביצוע תיקון הליקויים שנגרמו עקב אותה נזילת מים מדירת הנתבע.

בהודעה שהגיש, מייחס הנתבע לשומרה את החבות לתשלום כל סכום בו יחויב על יסוד פוליסת הביטוח שהפיקה עבורו שומרה, וכאמור, אף מייחס לה אחריות לנזקים השונים עקב רשלנות של בעלי המיקצוע מטעמה בבצוע תיקונים בדירתו.

וכך גם קובע המומחה (עמ' 5 בחוות דעת המומחה): "הנזקים בדירת התובעת הנם מקורם אך ורק מהדירה מעל השייכת לנתבע 1" ממשיך המומחה ומציין את מקור אותן נזילות לפי חוות דעתו: איטום לקוי בחדר הרחצה של דירת הנתבע, איטום לקוי במשטח השיש וסביב הכיור במטבח של דירת הנתבע, ונזילות משירותי האורחים בדירת הנתבע (עמ' 4 – 5 בחוות דעת המומחה).

...

אני מחייב את שומרה לפצות את התובעת בסך של 15,000 ₪.

אני מחייב את שומרה ואת הנתבע, בחלקים שווים, לפצות את התובעת בסך של 50,000 ₪.

אני מחייב את שומרה ואת הנתבע, בחלקים שווים, לשאת באגרת בית משפט ששילמה התובעת ובנוסף לה גם בהוצאות שהיו לה בסך כולל של 40,000 ₪.

רקע וטענות הצדדים התובעים, בעלי זכויות בדירת מגורים מספר 923 בקומה שנייה ברחוב הנמל 13, סמוך למרינה באשקלון, הגישו תביעה כספית וסעד לצוו עשה לבצוע תיקונים בדירה מעל, בגין ניזקי מים לדירתם.

מכל האמור לעיל עולה כי הנתבעים התרשלו בתחזוקת דירתם ואחראים ביחד ולחוד בגין הנזקים שנגרמו באופן ישיר מהנזילה משך הנזילות ואופן טיפולו של רונן בתלונות התובעים מהראיות עולה כי הדירה של הנתבעים הייתה בעבר בבעלותו של גיל ואדם אחר, ורונן ניכנס בה כשותף ביום 23.6.11.

הפצוי בגין נזק לא ממוני, עגמת נפש, נאמד לפי טיב הנכס בו נפלו הליקויים, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, היתנהגות הצדדים לפני ובמהלך ההליך המשפטי, עלות התיקונים לרבות הצורך בפנוי מהדירה לצורך ביצועם.

...

סוף דבר עקב נזילה ובעיית איטום בדירת הנתבעים סבלו התובעים מרטיבות בדירתם.

אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים בגין הנזק הישיר למבנה ולתכולה והוצאות, סך של 17,672 ₪.

בנוסף אני מחייב את רונן, הנתבע 1, לשלם לתובעים סך של 22,000 ₪ בגין אבדן דמי שכירות ועגמת נפש.

הנתבע הנו בעלים של הדירה הממוקמת מעל הדירה המבוטחת.

המסגרת הנורמאטיבית סעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), אשר כותרתו "חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים", קובע כך: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה". לגבי נזק מים נפסק כי "אין חולק על כך שמים שנמלטו עשויים להזיק", וכי גם כאשר אדם עושה שימוש רגיל וטבעי במים ברכושו, הוא מחויב להזהר כלפי שכנו ומחויב לנקוט אמצעי זהירות, כך שאותם מים לא יגרמו נזק לשכנו.

מאחר שהשמאי ביקר בדירת הנתבע מספר ימים בודדים לאחר כשל הצנור, הרי שיש בסמיכות שבין מועד הנזילה לבין מועד הביקור בו ראה השמאי את הנזקים בדירה המבוטחת כדי לבסס במידה איתנה את הקשר הסיבתי בין כשל הצנור בדירת הנתבע לבין ניזקי המים בדירה שבוטחה על ידי התובעת.

הוא טען כי דירת מבוטח התובעת היא בעלת גג מתחת לכיפת השמיים והיו בה ניזקי רטיבות קודמים שנבעו בין היתר מחדירת מי גשמים וכי חודש אוקטובר 2016 היה גשום במיוחד בעיר אילת (צורף תדפיס השרות המטאורולוגי המעיד כי כמות של 34.6 מ"מ גשם באותו חודש).

...

ההלכה היא שאין לאפשר למזיק לפשפש בנבכי ההסדר בין חברת הביטוח למבוטח, ויש לבחון רק את סבירות השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה לשלם את תגמולי הביטוח (ע"א 7148/94 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ. חברת השמירה בע"מ; ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ).

לאור מכלול האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבע בתשלום 11,464 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 3,000 ₪.

מהות התביעה בפניי תביעה כספית בגין ניזקי רטיבות שנגרמו לדירת התובע, לטענתו, בשל רשלנות הנתבעים.

הנתבעים הנם בעלי דירת מגורים בקומה רביעית בכתובת הנ"ל, הממוקמת מעל דירת התובע.

תחילה פנה התובע עם גילוי הרטיבות לשוכר דירת הנתבעים ובקש ממנו כי ידאג ליידע את הנתבעים על דבר הרטיבות ועל הנזקים לדירתו, אולם להפתעתו מיאן השוכר לשתף עמו פעולה ואף סרב למסור לו את פרטי בעלי הדירה ומספר הטלפון שלהם.

כן העיד כי התובע דיווח לו בחודש 01/15 על רטיבות שהתגלתה במקלחת דירתו, כשלגרסתו "היה טיפטוף של ברז חצוני" אשר טופל על ידו כבר באותו חודש (פ' עמ' 16 ש' 3-16): "ש. מתי נודע לך שלתובע יש נזקים של רטיבות ומים בדירה?

...

חרף האמור, לאחר שבחנתי את חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, את התייחסותו לממצאי חוות דעת המומחה מטעם התובע, את שאלות ההבהרה והמענה להן, ואת פרוטוקול חקירתו הנגדית בביהמ"ש, לא שוכנעתי כי ישנה הצדקה עניינית לסטייה ממצאי חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, והעדפת ממצאי חוות דעת המומחה מטעם התובע על פניה, כנטען.

סיכום אשר על כן אני מקבל את התביעה, חלקית, ומחייב את הנתבעים, הדדית, לשלם לתובע את הסך 6,946 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע החזר אגרת משפט, יחסית לסכום שנפסק, וכן יישאו בשכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.

הנתבע, לפי הנטען, הוא הבעלים של הדירה שמעל לדירתו של התובע (דירה מספר 14, הממוקמת בקומה השלישית בבניין שברחוב סוקולוב 19, חיפה, להלן: "דירת הנתבע").

בתביעתו טען התובע, כי נגרמו לדירתו נזקים עקב נזילת מים שמקורם, כך נטען, בדירת הנתבע המצויה מעל דירתו.

התובע התרשל בכך שהעסיק פועלים או שלוחים שרמת מקצועיותם נמוכה, הוא לא נקט באמצעים הדרושים לבצוע תקין של עבודות השפוץ בדירתו, ולא תיקן את הליקויים בדירתו על אף פניות התובע.

...

באשר להוצאות המשפט, לאחר שעיינתי בטענות התובע בעניין ובחשבוניות שצורפו (אציין, כי לא צורפה חשבונית בדבר שכר המתורגמן), אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסכום כולל של 12,500 ₪ (סכום זה מורכב מ: 1,170 ₪ עלות חוות דעת המומחה מטעם התובע; 7,368 ₪ בגין התשלום עבור חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ומאתר הנזילות אלעד שאול; 874 ₪ בגין אגרת התביעה; 1,804 ₪ בגין התמלול שצורף לתצהיר התובע (ת/2); 800 ₪ שכר העדים מטעם התובע; 484 ₪ בגין הוצאות נוספות).

הנתבע ישלם לתובע את הסכומים עליהם הוריתי (סכום פסק הדין, הוצאות המשפט ושכר טרחת ב"כ התובע) בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

באשר לפיקדון בסך 800 ₪ שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט לפי ההחלטה מיום 6.6.2021, אני מורה למזכירות בית המשפט להשיבו לידי ב"כ הנתבע, עו"ד מורן אילני, עבור הנתבע.