נטען כי מדובר בנזקים שמקורם בחדירת מי גשמים עקב איטום לקוי ושקיעת לוחות מבודדים שמקורם בהתקנה לקויה.
וכך העידה בעיניין זה "התקשרתי לשאול והוא (הסוכן – הערה שלי מ.ח.נ) אמר שאני יכולה לקבל 6,000 ₪ בלי שמאי. אחרי דין ודברים עם החברה אמרו שלא ושצריך להגיע שמאי. אכן הגיע שמאי שאמר לי שאת שלו הוא עשה. נתן לי מיסמך ונתן לי את מספר הטלפון דלו הנייד. הוא ביקש שאביא הצעת מחיר ואמר לי להתחיל לשפץ כדי למזער את הנזק וכך היה. מה שאמרו לי עשיתי. איך שהוא הלך לקחתי את הצעת המחיר הכי זולה, בסך של 8,300 ₪. התקשרתי אליו והוא אמר לי לסרוק ולשלוח אליו את הצעת המחיר, היו עשרות טלפונים, מיילים וכל הזמן גלית המזכירה אמרה לי שהיא רואה שאישרו לי כ-6,000 ₪ אבל אני צריכה להביא קבלה מהקבלן, הלכתי וגם את זה עשיתי. היום אנו בתקופה לא פשוטה ואומרים לעשות כך וכך וישלמו לי. לא יכול להיות שחברה גדולה תעשה כאלה דברים לאזרח הקטן. אם ידעתי שלא אקבל שום דבר, הייתי נוהגת אחרת, לא הייתי לוקחת את הצעת המחיר הייתי עושה דברים ללא קבלות וזול יותר. השמאי אמר לי שזה מכוסה. שרק אשלח לו את מה שצריך. הם אמרו לי שלפחות 8,000 ש"ח אני אקבל. ...אם היה אומר לי שאין מה לעשות, לא הייתי עושה את הדברים כמו שעשיתי, אולי זה היה עולה לי 5,000 ₪ ולא 10,000 ש"ח. בעלי לא עובד. אני משלמת כל השנים ופניתי אליהם אולי שלוש פעמים".
יש לציין כי השמאי מר מוטי מרדכי העיד כי הסביר בדק את הנזקים במבנה ובדק מה הקף הנזק ולטענתו "הסביר להם שמבחינתי אני רק מעריך נזק ולא מעבר לזה. אני לא קובע אחריות.." וביחס להעברת המסמכים טען "אמרתי לך להעביר את הדברים כדי שאעביר את זה. אני לא חייבתי אותך לעשות כלום. אני תמיד מסביר לאנשים שאני לא קובע אחריות" (עמ' 2 ש' 31-33 ועמ' 3 ש' 19-20).
...
משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות אשר היה בהן לייתר הכרעה שיפוטית, ניתן פסק דין זה.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו ולאחר ששמעתי את עדויות העדים מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
האמנתי לתובעת כי נציגי הנתבעת ובהם השמאי מטעמה נתן לה, אולי מבלי להתכוון, ההרגשה כי תביעתה תתקבל ובמובן, זה מקובלת עליי טענתה כי בשל כך פעלה על מנת לבצע תיקון של כלל הנזקים תוך הצגת חשבוניות וקבלות של כלל המוצרים שרכשה וכי לו הייתה יודעת כי מדובר בנזק שאינו מכוסה בפוליסת הביטוח הייתה נוהגת אחרת.
סוף דבר
לאור המקובץ, אני סבורה כי על אף שהנזק הישיר אינו מכוסה במסגרת פוליסת הביטוח, יש מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 1,000 ₪.
משכך, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 4,110 ₪ לתשלום תוך 30 יום.