נזקי גוף והתדרדרות רפואית לאחר תאונה

עסקינן בתביעה בגין נזק גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

עוד טוען התובע, כי לפני התאונה עבד באופן מלא וללא מיגבלות כלשהן, אולם לאחר התאונה מצבו הבריאותי היתדרדר והוא המשיך להיתדרדר לאחר שניפגע בשתי תאונות נוספות שארעו בשנת 2011 ובשנת 2013 ובעטיין נקבעה לו נכות בשיעור של 5% עקב פגיעה בברך, ונכות נוספת בשיעור של 19% עקב פגיעה ביד.

...

סיכומו של דבר, אני פוסקת לתובע פיצוי בגין הפסד שכר לעבר בסך של 5,500 ₪.

מאחר שחובת ההפרשה לקרן פנסיה הפכה לכללית וחלה על כל עובדי המשק, ישנה הצדקה לפסיקת פיצוי בראש נזק זה גם אם בעבר לא הופרשו לטובת התובע תשלומים מסוג זה. בשים לב לפיצוי שאושר לעתיד בגין אובדן כושר השתכרות, אני מאשרת לתובע פיצוי בגין הפסדי פנסיה בסך של 8,500 ₪ (במעוגל).

טענה זו דינה להידחות.

מעצמת התאונה רכבה של התובעת הפך ל"אובדן מוחלט", ולתובעת נגרמו ניזקי גוף (להלן – "התאונה").

כך, בעדותה נרשמו הדברים הבאים "גם כואב לי שמאל וגם ימין וגם כאב לי, אבל אחרי התאונה המצב שלי היתדרדר מאוד שיניתי את החיים שלי לגמרי." (ראו עמ' 7 לפרוט' ש' 1 - 3).

יוזכר, כי התובעת, על-פי עדותה, סובלת שנים רבות מכאבי ברכיים אותם הגדירה כ"בלתי נסבלים", אין בתעוד הרפואי שלאחר התאונה או בחוות דעת המומחה כל מימצא אובייקטיבי ביחס לברך שמאל הקשור בתאונה; ולכך יוסף כי התובעת עברה לאחר התאונה ניתוח להסרת גידול בראשה שבעקבותיו היתה מרותקת לביתה במשך כחודשיים, שגם לאחריהם לא חזרה לפעילות רגילה בעבודתה (ראו עמ' 5 לפרוט').

...

יחד עם זאת, הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור, מטעם המל"ל, ולפיה "דמי פגיעה בשיעור של 75% הועברו ישירות למעביד". לאור האמור לעיל, אני קובע, כי אכן נגרע סך של 25% משכרה של התובעת בתקופת היעדרותה עקב התאונה.

לאור כל האמור לעיל, אני פוסק לתובעת על דרך האומדן, בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, סכום כולל של 3,500 ₪, כערכם ביום מתן פסק הדין.

סיכום אני מקבל את התביעה וקובע, כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצויים בסך של 15,040 ₪, ובניכוי כל סכום ששולם או ישולם לתובעת על-ידי המל"ל בגין התאונה.

חוות דעת המומחה בעיניין הקשר הסיבתי העובדתי-רפואי השאלה הראשונית המרכזית שבמחלוקת בעניינינו היא: האם כתוצאה מהתאונה נגרם לתובע נזק למערכת הנשימה אשר גם הותיר אותו עם פיום קנה קבוע? קרי, האם קיים קשר סיבתי בין התאונה והחבלה שספג בה לבין ההתדרדרות הכוללת ביכולת הנשימה של התובע (התפתחות בעיות בתחום הנשימה ותוצאותיהן)? במסגרת ניהול תיק פלת"ד זה מונה פרופיסור אורן פרוכטר, מומחה למחלות ריאה ולרפואה פנימית, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה") - לבדיקת התובע ולמתן הערכתו לגבי שיעור הנכות שנגרמה בתאונה, וזו שהיתה לו טרם התאונה; בין היתר, היה על המומחה להדרש לשאלת קיומו של הקשר בין החבלה הגופנית שספג בתאונה לבין נכות שנגרמה לו בגינה.

לענייננו, מתוך שאיפה להשוות את זכותו הבסיסית של התובע לפעול להוכחת "סיפור חייו" - כתשתית לקביעת הנזק שבגינו הוא זכאי לפצוי בתיק פלת"ד זה - לזכותו של "אדם בריא", אני מוצא כי יהיה נכון להסתכל על ההתדרדרות במצבו הבריאותי של התובע בסמוך לאחר התאונה כהתדרדרות שהופעתה הוקדמה למול המועד שבו היתה צפויה להיות בהיתחשב "במהלך הטבעי" מחלת הרקע שלו, ולנסות ליצוק תוכן לסיפור המשוער של חייו – במשקפיים שמאפשר יישומה של דוקטרינת אובדן סכויי החלמה.

על בית-המשפט לבחון את הנזק האינדיוידואלי שניגרם לניזוק במעשה הנזיקי, ובעניינינו – בתאונה, כדי להחזיר, בקביעת הפצוי, ככל הניתן, את מצבו של הניזוק לקדמותו [ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, בעמ' 772 (15.7.82); ע"א 2934/93 סורוקה נ' הבאבו, בעמ' 688-687 (9.6.96); א' ברק, "הערכת הפיצויים בנזקי גוף: דין הנזיקין המצוי והרצוי", בעמ' 255-249].

...

סכום זה כולל את סך הפיצויים בראשי הנזק הבאים, כדלקמן: הפסד שכר לעבר 200,000 ₪ עזרת הזולת 20,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות 5,000 ₪ כאב וסבל 25,000 ₪ סך הכל: 250,000 ₪ סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי: התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שישולם לתובע סכום של 250,000 ₪.

בהתאם: הנתבעת תשלם לתובע סך של 250,000 ₪.

עוד תשלם הנתבעת לתובע – החזר שכר טרחת עורך דין בסך 38,025 ₪, וכן תישא הנתבעת בהחזר האגרה ששילם התובע בנדון.

בפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1995, עת היותו בן 9 שנים ביום 27.6.04, שיחק לטענתו עם בן דודו כדורגל ליד ביתו בכפר נחף בחלקה הידועה כחלקה 10 גוש 19125.

עוד מתבקש בית המשפט לאמץ את גרסת עדי התובע לתאונה ולקבוע את אחריות המדינה כבעלי וכמחזיקת המקרקעין מהם הדרדרה האבן, ולקבוע כי המדינה לא הוכיחה את העידר החזקתה באותם מקרקעין.

המדינה, לעומת זאת, טוענת כי התביעה הוגשה בשיהוי שגרם למדינה נזק ראייתי, כי הארוע לא הוכח שכן אינו מוזכר במסמכים הרפואיים שלאחר התאונה הנטענת.

...

מסקנה זו נסמכת לא על טענת המדינה כי האירוע הנטען על ידי התובע לא קרה כלל, אלא על כך, שהתובע לא הצליח להוכיח כי הידרדרות האבן הינה מחלקה 70 ולא מחלקה 10 עצמה.

משכך, נגזר גורלה של התביעה כנגד המדינה להידחות, שכן הטענה היחידה נגדה מתבססת על בעלותה בחלקה 70 שהינה בבעלותה של המדינה.

אשר על כן, ובהתאם להסכמת המועצה לשאת בהוצאות המשפט, ככל ותדחה התביעה כנגד המדינה, אני מחייב את המועצה לשלם למדינה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪.

לפניי תביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע במהלך תאונת דרכים.

על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה ארעה בעת שהתובע שהה בחצר ביתו ורכב שהיה במקום היתדרדר ופגע בתובע (להלן: התאונה).

נזק לא ממוני לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומכלול נסיבות העניין (גילו ומצבו הרפואי של התובע לאחר התאונה, לרבות העובדה כי סבל משבר בגולגולת לצד חבלות נוספות), סבורני כי במקרה הנידון יש לפסוק לתובע פיצוי בשיעור 17,000 ₪,מכוח תקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו 1976 (להלן:" התקנות").

...

בנסיבות אלה שוכנעתי כי לא נגרם לתובע שבר באף במהלך התאונה, כפי שקבע המומחה השני.

נזק לא ממוני לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומכלול נסיבות העניין (גילו ומצבו הרפואי של התובע לאחר התאונה, לרבות העובדה כי סבל משבר בגולגולת לצד חבלות נוספות), סבורני כי במקרה הנדון יש לפסוק לתובע פיצוי בשיעור 17,000 ₪,מכוח תקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו 1976 (להלן:" התקנות").

סוף דבר התביעה מתקבלת.

אחר כל האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע, סכום של 23,500 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ בשיעור 15.21% מן הסכום שנפסק וכן החזר אגרה כפי ששולמה ובתוספת הצמדה מיום התשלום.