נזקי בעל דירה ממושכרים במשך 5 שנים

מתואר כי הנאשם ניגש לדלת דירת המתלוננים שהייתה סגורה, אך לא נעולה, דפק על הדלת, פתח אותה בזמן שבעלי הדירה נכחו בה. בעל הדירה הבחין בנאשם שעמד להכנס, ולכן רץ לעברו וטרק את הדלת ומנע ממנו להכנס לדירה.

בתיק הראשון נגרם נזק מעצם המפגש עם בעלי הדירה, ובאשום הראשון בתיק השני נגרם נזק חומרי וכן נזק נפשי הנוגע לבהלת אשת המתלונן.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 40 חודשי מאסר בפועל לריצוי בנכוי ימי מעצרו של הנאשם בתיקים שבכותרות ע"פ חישוב שב"ס שיכריע; מפעיל את המאסר המותנה בתיק התנאי של 5 חודשים, וזאת 3 חודשים במצטבר וחודשיים בחופף למאסרו הנוכחי.

בסה"כ ירצה הנאשם 43 חודשי מאסר בנכוי ימי מעצרו במכלול התיקים שלפניי ע"פ חישוב שב"ס שיכריע; 4 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת רכוש מסוג עוון בתוך שלוש שנים משחרורו; 9 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת רכוש מסוג פשע בתוך שלוש שנים משחרורו; קנס בסך 2,000 ₪, או 8 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם.

...

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 40 חודשי מאסר בפועל לריצוי בניכוי ימי מעצרו של הנאשם בתיקים שבכותרות ע"פ חישוב שב"ס שיכריע; מפעיל את המאסר המותנה בתיק התנאי של 5 חודשים, וזאת 3 חודשים במצטבר וחודשיים בחופף למאסרו הנוכחי.

בעת שנאשם 2 חבר לאירגון בשנת 2002 הוא כבר היה עבריין בעל מוניטין בעצמו, ראש קבוצה עבריינית משלו.

נקבע מיתחם ענישה בין 5 ו-9 שנות מאסר; בתפ"ח (ב"ש) 1086/09 מדינת ישראל נ' זיקרי (29.6.10) נדון הנאשם למאסר בפועל למשך 5 שנים, בגין עבירה של סיוע לניסיון רצח.

עוד ביקשה עו"ד תוהמי לתת משקל לנזק הרפואי, הנפשי והתפקודי שנגרמו ל-י.מ. בשל פגיעת הנאשם 17 בו. באת כוח המאשימה ייחסה חומרה מיוחדת לנזק הקטלני שעלול היה להגרם מפגיעת הסכין בצוארו של עד המדינה י.מ. עוד הדגישה, עו"ד תוהמי, כי העבירה בוצעה כחלק אינטגראלי מפעילות ארגון הפשיעה ולכן יש להביא את מכלול העובדות לעיל בחשבון בעת קביעת מיתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם 17.

בע"פ 098675/ דיגנקוב נ' מדינת ישראל (12.1.2011) אושר עונש של 13 שנות מאסר על נאשם שתקף את שותפו לדירה באמצעות סכין וגרם לו חתכים עמוקים בצואר ובידיים.

...

בדומה, יש לדחות את בקשת הסנגור הנסמכת על סעיף 11 לחוק העונשין, לנכות את התקופה שבה שהה הנאשם במעצר בבלגיה בגין מעורבותו בעבירות שבוצעו שם. סעיף 11 לחוק העונשין קובע: "נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה". את הדגש בענייננו יש לשים על התיבה "בשל אותה עבירה". אין חולק כי הנאשם היה עצור בבלגיה בגין עבירה שעניינה סם מסוכן מסוג חשיש (שאין בינה לבין אישום 11) וכן בגין עבירה של "חברות בארגון פשיעה" (עבירה שקיימת על פי החוק בבלגיה).

10.7 לסיכום עונשו של נאשם 17 לאור כל האמור לעיל ולעונשים שיש לגזור על הנאשם בהתאם למתחמי הענישה שנקבעו ומיקומו בתוכם, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, אנו גוזרים על נאשם 17, יעקב בן שטרית, מאסר בפועל למשך 10 שנים.

סוף דבר לסיום, אנו מבקשים להביע את תנחומינו לבני משפחות הקורבנות.

הדירה מושכרת תמורת סך חודשי של 8,100 ש"ח ומוטל עליה שעבוד המובטח במשכנתא בתשלום הלוואה חודשי בסך של 5,000 ₪ (ר' ס' 14 לכתב התביעה במזונות וסעיף 37 לתצהיר האם).

האב נשא בכל החובות הנ"ל לבדו בלית ברירה ומאחר ופוטנציאל הנזק עבורו גדול לאין שיעור מאשר פוטנציאל הנזק לאם בהסתבכות כלכלית מול הבנק, לא כל שכן, כאשר האם מונעת משקולי נקם בלבד.

הוצאות המדור של האם והקטינה אינן יכולות להוותר בסך של 10,000 ₪ לחודש כפי שהיו בתקופת החיים המשותפים ועל האם לתור אחר דירה בעלות חודשית מופחתת או לשאת בעצמה בשכר דירה גבוה כפי יכולתה.

לצערי הרב, לא מצאתי לתת כל אמון בעדותה של האם בעיניין זה. לכן במסגרת הערכת יכולותיה הכלכליות של האם יש להביא בחשבון את הדירה שבבעלות אזכיר כי האב טען ששווי הדירה הוא כ-ארבעה מיליון ₪ בעוד שהאם היתנגדה להערכת מאחר ובית המשפט יושב בתוך עמו ומאחר ומדובר בדירה בת 3 חדרים המצויה בצפון תל אביב בקירבת הים, וששכר הדירה בעבורה הוא כ 8,000- ₪ לחודש הרי שהערכת האב, אינה מופרכת בעיניי, לא כל שכן, כאשר לאם הייתה אפשרות להביא ראיות לסתור והיא לא עשתה באשר לפוטנציאל ההישתכרות של האם: האם היא עורכת דין משנת 2014 שהתמחתה בפרקליטות המדינה ועבדה כעורכת דין שכירה במשרד פרטי (ר' עמ' 22 , ש' 1-16 לחקירת האם).

...

באשר לעתירת האם לחיוב האב במזונות הקטינה ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך – 14.5.19 ולא ממועד הגשת התביעה שבכותרת (אוגוסט 2019 ), שהוא המועד שהחל ממנו חויב האב בהחלטה למזונות זמניים: בשים לב כי דמי המזונות הזמניים עולים על דמי המזונות שנקבעו בסופו של יום ומאחר ובחודש יולי 2019 העביר האב לידי בעלי הדירה בה התגוררו הקטינה והאם סכום של 20,000 ₪, איני מוצא לחייב האב במזונות הקטינה החל ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ולכן עתירת האם בעניין זה נדחית.

אשר על כן, התביעה למזונות אישה נדחית בזאת, והסכומים ששילם האב למזונות האישה בהתאם להחלטה למזונות זמניים ( 1,000 ₪ לחודש) ייחשבו בגדר מזונות עודפים שעל האם להשיב לידי האב.

התביעה למזונות אישה נדחית בכפוף לאמור בסעיף 68 לעיל.

אופן חלוקת הסמים בשקיות מחזק את התובנה כי אלו נועדו להפצה, והפיזור ברחבי הדירה מעיד כי הנאשם ניסה, ככל הנראה, למזער נזקים למצב בו ייערך חפוש בדירה.

החזקת הרואין במשקל כ-65 גרם, קאנביס 1.28 גרם, כסף מזומן, טלפונים, 5 משקלים דיגיטאליים.

החזקת 50 גרם קוקאין, נאשם בעל עבר פלילי מכביד, 42 חודשי מאסר בפועל בתוספת 10 חודשים מאסר על-תנאי שהופעל במצטבר; (-) ע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל (9.1.13).

מדובר במי שבמשך שנים רבות נטוע עמוק בעולם הפשע, ריצה עונשי מאסר, חלקם ממושכים, וברי כי היה מודע לחומרת מעשיו, לנזק שהוא מסב לחברה, ובהתאמה לעונש לו יהיה צפוי ככל שייתפס ויורשע בדין.

...

נקבע כי גזר הדין מקל, והערעור נדחה; (-) ת"פ (שלום ב"ש) 17317-05-20 מדינת ישראל נ' לוי (6.2.22).

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו מיום 20.2.20 עד 6.4.20.

בהמשך להכרזה על הנאשם כסוחר סמים, אני מורה על חילוט הכספים והטלפון שנתפסו בדירה, ואשר מפורטים בסיפא לכתב האישום המתוקן.

וכך, נקבע בסעיף 5א לחוק המכר (דירות), שכותרתו 'פיצוי בגין איחור במסירה', ההסדר כדלקמן, המתייחס הן לשעור הפצוי והן לנסיבות בגינן ניתן לקבוע כי הקבלן יהיה פטור מתשלום הפצוי: "5א. (א) לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:

לאור האמור והמנומק לעיל, כאשר אין חולק כי הדירות בכלל התביעות נימסרו באיחור ניכר ביחס למועד המסירה החוזי, וכאשר מצאתי, כי לא מיתקיים החריג הקבוע בסעיף 5א(ג) לחוק המכר (דירות) גם בנוסחו בעת חתימת ההסכמים, הרי יש לקבוע כי הנתבעת היא האחראית כלפי התובעים לאיחור במסירת הדירות, ולפיכך, ובהתאם לחוק המכר (דירות), עליה מוטל הנטל לפצות את התובעים בגין האיחור במסירה.

ר', לדוגמא, תקנה 16(2)(ו) לתוספת השניה: "(ו) המהנדס רשאי, בהודעה בכתב שתמסר אישית או תישלח בדואר רשום לבעל ההיתר ולאחראי לבקורת, לפני מתן ההיתר או אחריו, לחייב אחראי לבקורת לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיקבע בהודעה, לאחר שנתן לבעל ההיתר היזדמנות נאותה להביא בפניו את טענותיו.

כמו כן, מדובר בתביעות אשר הסעדים בגינן נולדו לפני כ-6 שנים, כאשר הנתבעת לא כפרה בטענה כי הדירות נימסרו באיחור, ואף על פי כן, הנתבעת לא שילמה סכום פיצוי כלשהוא לתובעים, אלא גררה אותם להליך משפטי ארוך ויקר במשך מספר שנים.

...

כמו כן, העירייה תשלם הוצאות משפט (עבור השתתפות באגרות, שכר מומחים, נסיעות וכיוצ"ב) בסכום כולל של 25,000 ש"ח. אשר להודעות לצדדים שלישיים כנגד המהנדסים והאדריכלים, אני סבור כי אין לפסוק הוצאות למי הצדדים.

מכאן, אני סבור כי העתירה לשיפוי כנגדם הייתה מוגזמת.

עם זאת, אני קובע כי אין מקום גם לפסוק הוצאות לטובתם, שכן התברר כי יש להם אחריות מסוימת לאיחור במסירה, כך שההודעות לצד שלישי כנגדם לא היו הודעות סרק.