בהתאם לנספח 3 כתב התביעה - הוראת תשלום מיום 24.2.2021, התובעת פיצתה את המבוטח בגין ניזקי רכוש לרכבו בעקבות התאונה, בסך של 4,473.49 ₪ (להלן: "הוראת התשלום").
למותר לציין את חובת הזהירות המושגית של רשות מקומית; לא יכולה להיות מחלוקת, שאם יוכח כי התאונה אירעה במועד ובאופן הנטען ע"י התובעת, דהיינו – פתח ביוב לא מכוסה, במסלול נסיעה של כלי רכב, הרי שמדובר במפגע, המקים אחריות על הנתבעת (להלן "המפגע").
נזק וקשר סיבתי למפגע: הוכח נזק לרכב התובעת, בחוו"ד שמאי שלא נסתרה; שוכנעתי כי הוכח, במידה הנדרשת במשפט האזרחי, ובשים לב לתמונות והסרטון מזמן אמת שהוצגו, שהרכב נפגע עקב כניסה ויציאה מבור הביוב.
מהתמונות מן הזירה ומהסרטון, עולה שגם מכסה הביוב, שלא מכסה את הבור, מצוי במסלול הנסיעה של הרכב, כשהוא בולט גבוה מעל גובה פני בור הביוב ומעל תואי הכביש.
...
חזקה על מבטחת שאינה מתנדבת לשלם כספים, ובמקרה זה שוכנעתי שהתובעת פעלה באופן סביר, וכי בדקה את פרטי הנזק הרלבנטי לתאונה מושא תביעת שיבוב זו, לאור העובדה ששילמה למבוטח סכום הנופל מאומדן הנזק הכולל על פי בחוו"ד השמאי (ראו את הסכום הנקוב בהוראת התשלום הנ"ל).
עוד אני דוחה את טענות הנתבעת בכל הנוגע לחוו"ד השמאי עצמה; כפי שהובהר, הנתבעת לא עמדה על חקירתו, ואף לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעמה.
סוף דבר
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן:
סך של 4,552 ₪ כשסכום זה משוערך מיום הגשת התביעה (6.5.2021) ועד התשלום בפועל; סך כולל מע"מ של 2,000 ₪, כתשלום עבור שכ"ט עו"ד של התובעת, כשסכום זה נכון למועד פסק הדין; תשלום כהשתתפות בהוצאות משפט של התובעת בגין אגרת משפט בסך 377 ₪ ששולמה בעת הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן - בגין שכר העדים מטעם התובעת, בסך כולל של 800 ₪ לשניהם, כשסכום זה נכון למועד פסק הדין.