לפניי תביעה לפצוי בגין נזק גוף אשר נגרם, על פי הנטען, במסגרת "תאונת דרכים".
על פי האמור בכתב התביעה, ביום 19.11.15 נפגע התובע בתאונת דרכים במהלך טפול ברכב.
וכך נאמר בתחשיב:
"התאונה אירעה שעה שהתובע ביקש לצאת עם דודו לנסיעה בירכא. לצורך הנסיעה דודו של התובע התניע את הרכב על מנת שהמנוע יתחמם ביום קר. התובע אשר שמע רעש מהרדיאטור ביקש לבדוק את המקור של הרעש. התובע לבש כפפות, פתח את מכסה המנוע ובמהלך הניסיון לתיקון אצבעו נלכדה ברצועה נעה ברכב וגליל מרוחק נקטע".
בתעודה הרפואית שצורפה לתחשיב נאמר שהתובע נקלט במיון ביום 19.11.15 בשעה 10:45.
הגרסה העולה מהתצהיר ולפיה תחילה בדק התובע שמן ומים ללא כפפות, ולאחר מכן שמע רעש מכיוון הרדיאטור ודוקא אז החליט ללבוש את הכפפות - שכאמור, לא היו כפפות עבודה - על מנת לנסות ולפתוח את מכסה הפלסטיק של המנוע, אינה מתקבלת על דעתי.
דודו של התובע מסר איפוא תצהיר, ובו נאמר כך:
"אני זוכר שביום המקרה התובע הגיע, אני התנעתי את הרכב כדי שיתחמם לפני הנסיעה, עליתי לבית להחליף בגדים למשהו חם יותר ואמרתי לתובע שיבדוק שמן ומים לפני שנתחיל לנסוע. לאחר כמה דקות, כאשר התחלתי לרדת במדריגות של הבית לכיוון היציאה שמעתי צעקות מבחוץ. יצאתי מהבית מיד לכיוון הרכב וראיתי את התובע אוחז ביד שמאל. הוא אמר לי שהוא נחתך מרצועה של המנוע כאשר רצה לבדוק רעש שהוא שמע מהמנוע".
כזכור, התובע העיד שהפגיעה אירעה כתוצאה מפגיעה של חגורת המאוורר ולא מרצועה של המנוע, כדברי הדוד בתצהיר.
על התובע להוכיח בראש ובראשונה את הנסיבות שאפפו את הפגיעה, קרי, שהמדובר היה בתיקון או בטיפול שבוצע בדרך, אגב הנסיעה ולצורך המשכתה המיידית, שלא במסגרת עבודתו של מבצע התיקון (כשלא מדובר במשתמש ברכב).
...
סיכומו של דבר, מהראיות שהובאו לפניי לא הוברר לי די הצורך מה היו הנסיבות שהובילו לפגיעת התובע.
אף אם אקבל שפגיעת התובע ארעה עקב מגע כלשהו בין אצבעו לבין חלק מאוורר של רכב – נתון הנתמך לכאורה בתעודה רפואית מזמן אמת, אני סבורה כי לאור ריבוי התמיהות בעדויות התובע ודודו, אין בראיות שהובאו לפניי די על מנת לקבוע על בסיסן ממצאים עובדתיים באופן שיוביל לקבלת התביעה.
אני דוחה אפוא את התביעה באשר התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי האירוע במהלכו נפגע היווה "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק.
