לפניי תביעת עזבון, אשר הוגשה לפי סעיף 12(א)(1) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות-דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), לפצוי בגין ניזקי גוף, אשר כנטען בכתב-התביעה, נגרמו למנוחה ז"ל (להלן: "המנוחה") ביום 13.6.18, כתוצאה מתאונת-דרכים בה הייתה מעורבת (להלן: "התאונה").
התביעה הוגשה בתחילה על-ידי המנוחה בעצמה ומונה בעיניינה מומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורתופדיה, אולם לאחר הגשת התביעה ובטרם היא נבדקה על-ידי המומחה וממילא בטרם פעלה להגשת תצהיר עדות ראשית ונחקרה בחקירה נגדית, נפטרה המנוחה ללא קשר לתאונה.
...
מכאן ובהינתן תקופת האשפוז והשיקום בסמוך לאחר התאונה; מצבה הרפואי של המנוחה כתוצאה מהתאונה, הכולל, בין היתר, שברים באגן, בכנף הסקרום מימין, ברמוס פוביס תחתון ועליון מימין, בברך ימין, בפיבולה ובפטלה ורגל שקובעה בגבס גבוה מעל הברך; ההנחה הסבירה שהן בתקופת האשפוז והן בתקופה מאז שחרורה לביתה ועד לפטירתה, נדרשה המנוחה במצבה כאמור לעזרה מוגברת של בני-משפחה ובפרט בשים לב לגילה המתקדם במועדים הרלוונטיים; בשים לב לתקופה שחלפה ממועד התאונה ועד למועד פטירתה, אני סבורה כי בנסיבות העניין יהא זה נכון וראוי לפסוק בראש נזק זה פיצוי על דרך האומדנה בסך של 10,000 ₪.
בשים לב לכך שהפיצוי שמצאתי לפסוק בראש נזק של עזרת הזולת אינו אלא בגין עזרה מוגברת של בני-המשפחה, להבדיל מעזרת מטפלת סיעודית, אני סבורה, כי אין מקום לניכוי ההפרש בין תמיכת הסיעוד בגין מטפלת סיעודית בתקופה עובר לתאונה לתמיכת הסיעוד בגין מטפלת סיעודית בתקופה לאחר התאונה וכך אני מורה.
סוף דבר
מכאן שנזקי המנוחה כתוצאה מהתאונה עומדים על סך כולל של 41,810 ₪ כמפורט לעיל ולהלן:
הוצאות בגין אביזרי שיקום - 5,000 ₪
עזרת הזולת - 10,000 ₪
כאב וסבל - 26,810 ₪
______________
41,810 ₪
הנתבעת תשלם לתובע, על-פי צו קיום צוואה או צו ירושה כדין, פיצוי בסך כולל של 41,810 ₪, כמפורט לעיל, בתוספת שכ"ט עו"ד, אגרה ויתרת האגרה השנייה וכן תישא בהוצאות שנגרמו לתובע בפועל בסכום הנאמד על ידי ביהמ"ש בסך של 500 ₪.
