כמו כן, נטען כי תופעות של נחשולי מתח אינן אמורות לגרום נזק למכשירים חשמליים תקינים ומוגנים ולכרטיסים אלקטרוניים ככלל, והעובדה כי לא נגרם נזק למכשירים אחרים של התובע ו/או לצרכני חשמל אחרים הניזונים מאותו קו או רשת מחזקת את ההתכנות שהנזק נגרם למכשיר החשמל, אם בכלל, עקב בלאי טבעי או כשל נקודתי ברשת החשמל הפרטית של התובע.
בהקשר זה יפים דברים שנאמרו הת"ק(כ"ס) 38142-03-16 נציגות הדיירים, רוטשילד 1 כפר סבא נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פרוסם ב"נבו"):
"אמות המידה הן דבר חקיקה מחייב, בעל תכליות רבות, וזו הנוגעת לענייננו היא וידוא, כי בד בבד עם חובת פיצוי ניזוקים בעבור נזק שניגרם כתוצאה ממחדל כזה או אחר בפעילות הנתבעת, לא תהיה הנתבעת חשופה לפצוי בעבור נזקים שאין בהתרחשותם משום התרשלות, לאמור: שבפעילותה הרלבנטית פעלה הנתבעת כפי שמצופה מגוף שכמותה, העוסק בתחום מורכב ורגיש זה של אספקת חשמל, לפעול. סטאנדרטים כאלה הם הנקבעים באמות המידה, ואין כל הצדקה לסטות מהאמור בהם."
וגם דברים שנאמרו בת"ק 18534-23-15 אזולאי נ' חברת החשמל לישראל (פורסם ב"נבו"):
"אכן, האמנתי לתובעת, וברי בעיניי, כי אין המדובר בתביעת סרק אלא בנזק אמיתי שארע לה. אולם, אין ביכולתי לשנות מן הקביעה המשפטית. יתרה מכך, שינוי קביעה זו יפתח פתח לזרם תביעות נזיקיות בהקשר דומה. במקביל, יוביל זרם זה ל"גילגול" הוצאות הנתבעת על כתפי הציבור בדמות הגדלה (ולו מינימאלית) בתשלומי החשמל.
אין המדובר בפיתרון רצוי, רק משום שיתכן שיש בידה של התובעת נזק, עדיין מהותית הקשר הסיבתי והסטנדרטים הציבוריים לקביעת אמות מידה מחייבים, ולא הותקנו בכדי, שכן, אין לך חורף ללא הפסקות חשמל ואין לך מישפחה שאין חפצה בהחלפת מכשירים ושדרוגם, וכל פתח שאינו כדין יאותת לשיטת "אם נצליח". בסופו של יום יוצף בית המשפט בתביעות השיטה ויגולם הנזק הצפוי בעלות החשמל השוטפת.
...
מסקנה זו מתחזקת גם לאור העובדה כי אף צרכן חשמל אחר המחובר לאותו קו מתח לא הגיש לנתבעת תלונות בגין תקלות במכשירי חשמל בקשר לאירוע, ואף מכשירי החשמל האחרים בביתו של התובע לא נפגעו.
סוף דבר - התביעה נדחית.