מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נזק לכבלים של בזק בעת עבודות חפירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בכתב ההגנה מטעם הנתבעת נטען, כי ביום 01.01.13 היא ביצעה בשטחה הפרטי עבודות חפירה לשם הקמת חומה ולא לקידוח בורות, ולפתע הגיעו עובדי התובעת וטענו כי בעת ביצוע עבודות החפירה נפגעו צנרת וכבל של התובעת.
לטענת הנתבעת, התובעת היא אשר גרמה ברשלנותה לנזק ,עת בחרה להעביר את הצנרת או הכבלים שלה לשטחה הפרטי של הנתבעת, תוך פגיעה בקניין הנתבעת וללא אישור מגורם כלשהוא.
במקרה שלפנינו טוענת התובעת כי הנטל מוטל על הנתבעת וכי היא לא עמדה בנטל המוטל עליה לפי הוראותיו של ס' 38(ב) לחוק התיקשורת לעיל מורות כדלקמן: (ב) מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במתקן בזק של בעל רשיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שניגרם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה.
הנתבעת העידה שוב ושוב כי קיבלה היתר בניה, כי החפירה בוצעה לצורך בניית חומה ולא לחפירת בורות וזה מחזק את טענתה בדבר עומק החפירה כי לא היה צורך בהיתר חפירה כטענת התובעת וכי אף אם היה צורך בהיתר כאמור הרי שהנזק לא היה נימנע מקום שהכבל היה טמון שלא במקומו על המפה וללא סרט סימון מעליו ואם אכן היה מוצב כבל בשטח שהנו פרטי הרי שלפחות היו אנשי בזק מעירים על כך במסגרת היתר הבניה שניתן.
...
לעניין זה שוכנעתי מגרסת הנתבעת כי היא אינה נדרשת לקבל היתר בענייננו מקום שעומק החפירה שביצעה אינו עולה על הגובה הנדרש וכן מקום שהתובעת לא הביאה כל ראיה לסתור בעניין עומק החפירהה שבוצעה וכן את מרחקה מהדרך ובכך אין כל הוכחה שהסעיף חל במקרה דנן במיוחד מקום שהתובעת היא זו שהניחה את הכבל הנפגע במקום האירוע ומשכך ברור הוא שבידיה מסמכים כלשהם המעידים על המיקום והעומק בו הונח הכבל אך לא צירפה אותן ועניין זה פועל לרעתה.
בנקודה זו אעיר עוד כי יש להניח שאילו אנשי בזק היו משוכנעים כי מוטמן כבל במקרקעין פרטיים שלא בסמוך לדרך, בהיות מצב זה היוצא מן הכלל, הם היו מעירים על העניין במסגרת קבלת ההיתר שניתן לאור כל האמור מצאתי שיש לדחות את התביעה.
סוף דבר לאור כל האמור דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 37997-04-19 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח' נ' דוידוביץ ואח' תיק חצוני: לפני כב' הרשם הבכיר אבי כהן התובעת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עמוס תיבי ואח' הנתבעים 1. דורון דוידוביץ 2. אלון קסל 3. ד.א. דוראל נדל"ן יזום (2005) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אייל אקוניס ואח' הצד השלישי 1. סוהא הנדסה וניהול 2014 בע"מ 2. ברוכים עופר החלטה
בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי במהלך עבודות חפירה שביצעו הנתבעים, או מי מטעמם, ברחוב כנסת הגדולה 3 בת"א-יפו נגרם נזק לתשתית צנרת וכבלים השייכת לתובעת.
...
· בהחלטתי מיום 10.10.19 הוריתי לתייק את ההודעה ונספחיה ולשלוח החלטתי לצדדים.
הכרעה לפנים משורת הדין ולמרות הסחבת הדיונית שנוצרה בתיק, אני מחליט כך: מבוטל בזאת פסה"ד מיום 23.9.19 שמחק ההודעה לצד שלישי מחוסר מעש.
על הצדדים השלישיים להגיש כתב הגנה בתוך 5 ימים מיום קבלת החלטתי זו (שתימסר להם בהקדם במסירה אישית כדין ע"י ב"כ הנתבעים), שאחרת יהיו הנתבעים זכאים לקבל פס"ד (מותנה) בהיעדר הגנה נגדם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

בתביעה זו עותרת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "התובעת") לחייב את חב' שלמה אזולאי ובניו בע"מ (להלן: "הנתבעת") בגין סך של 29,500 ₪ המשקף לטענת התובעת את סכום הנזקים שגרמה הנתבעת לתשתיות שבבעלותה, וזאת בעת שהנתבעת ביצעה עבודות חפירה במקרקעין המצויים בפינת הרחובות "דרך הרים" ו"עין נטפים" שבתחומי העיר אילת.
בעקבות קבלת דיווח על הנזק שניגרם לתשתיות, שלחה התובעת למקרקעין עובד מטעמה, אשר נוכח לגלות כי נגרם נזק לתשתית אופטית שבבעלות התובעת - שני כבלים 144 סיב, כבל צבאי 36 סיב וכבל צבאי 72 סיב.
...
אינני מקבל טענה זו מן הטעם שעניין זה לא הוכח על ידי הנתבעת.
יחד עם זאת, אני דוחה את הטענה, בעיקר לנוכח העובדה שלאור האמור בסעיף 36 לחוק הבזק, אין לעניין זה חשיבות, שכן אין חולק כי החפירה בוצעה על גבול המגרש ובסמוך לדרך העירונית העוברת במקום.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה והנתבעת תשלם לתובעת סך של 29,500 ₪ אשר יישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה נטען כי ביום 15.7.18 היתקבל דיווח אצל התובעת אודות נזק שניגרם לכבלים אופטיים המותקנים ברחוב יוספטל בקרית ים. עובד התובעת שהגיע למקום מצא כי בשל עבודות חפירה, קדוח או הקמת גדר ברזל שבוצעו במקום, באמצעות כלי מכאני, נגרם נזק לתשתית ולכבלים אופטיים שבבעלות התובעת.
כך למשל נטען על ידי הנתבעת 5 (סעיפים 12-14 לכתב הגנתה) כי: "נתבעת 5 אכן הזמינה את ביצוע העבודות מנתבעים 1-4 והם אלו שיעבדו וגרמו את הנזק בפועל. בעת גרימת הנזק ע"י נתבע 2, נתבע 3 חתם על כתב שיפוי כלפי התובעת ולקח את האחריות על הנזק. בהתאם לכך, הנתבעים 1-4 ידעו והודו כי הם גרמו את הנזק לתובעת בפועל". כעולה מנספח 9 לכתב התביעה, הנתבעת 5 היא בעלת ההיתר לבצוע עבודות החפירה ברחוב יוספטל בעת הרלבנטית.
על כך נוסיף כי סעיף 38 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) קובע כדלהלן: "(ב) מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במתקן בזק של ספק מורשה, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לספק המורשה את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שניגרם לספק המורשה כתוצאה מהפגיעה.
...
כפועל יוצא – הנתבעת 4 לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את התקיימות שלושת הסייגים המנויים ברשימה לפוליסה, ואשר לשיטת הנתבעת 4 – מצדיקים פטור מכיסוי ביטוחי בגין האירועים מושא תובענה זו. סוף דבר: אחריות הנתבעות 4 ו- 5 הוכחה בפני, והתביעה נגדן מתקבלת לפיכך.
אני מחייב את הנתבעות 4 ו- 5, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך 47,428 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (24.5.2020) ועד התשלום המלא בפועל.
עוד אני מחייב את כל אחת מהנתבעות לשלם לתובעת הוצאות (לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ) בסכום כולל של 4,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מנגד טוענת המגן כי הפוליסה שלה כפי שנרכשה ע"י דניה מחריגה באופן מפורש מקרים בהם נגרמו נזקים לכבלים תת קרקעיים, כאשר המבוטח לא ביצע בדיקה ברשויות המתאימות ולא קיבל אישורי חפירה מהרשויות המתאימות בטרם ביצוע עבודות החפירה, כאשר נטל הראיה להוכיח כי בדיקה כזו בוצעה מוטל על המבוטח.
דוחובני כקבלן משנה, אשר הפעיל את הציוד ההנדסי בשטח, אחראי לנזק הנגרם לאור סע' 38(ב), כך: "מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של בעל רישיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרישיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שניגרם לבעל הרישיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה." בניהול התובענה שבפניי, לא הייתה מחלוקת בדבר התקיימם של הסעיפים הנ"ל אשר הובאו בכתב התביעה.
כך למשל, ביום ביצוע החפירה בה ארעה הפגיעה הוא כלל לא היה בשטח וחרף העובדה שהוא ידע על קיומה של תשתית בזק, ככל הנראה הוא לא טרח לבצע בדיקה מקיפה יותר, לא טרח לוודא שמפקח של בזק נמצא במקום בעת ביצוע הקידוחים (עפ"י הנחיותיה הכלליות של בזק לפיהן בתיאום עבודה הסמוכה לכבלי בזק יש לקבל היתר ולתאם הגעת מפקח מטעמה (ראה למשל: ת"א 11866/99 בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ נ' צנרת הגליל ח.ר. בע"מ, דינים שלום, כרך כח, 336) וככל הנראה לא דאג ליידע את העובד שלו בשטח, מפעיל הטרקטור, בדבר קיום תשתית בזק במקום בו נפגעה.
...
סיכומו של דבר 27.
לאור כל האמור: ניתן פס"ד כנגד שתי הנתבעות, "יחד ולחוד", לתשלום סך של 100,000 ₪, כולל הוצאות משפט בתוספת הפרישי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה 21.9.03 ועד לתשלום בפועל.
מתקבלת ההודעה לצד ג' 1 מטעם דניה כנגד דוחובני ג. נדחית ההודעה לצד ג' 2 מטעם דניה כנגד המגן ד. מתקבלת ההודעה לצד ד' 1 מטעם דוחובני כנגד הפניקס ה. נדחית ההודעה לצד ד' 2 מטעם דוחובני כנגד המגן ו. נדחית ההודעה לצד ד' 3 מטעם דוחובני כנגד דניה ז. נדחית ההודעה לצד ה' מטעם הפניקס כנגד המגן 28.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו