נזיפה פיטורין ופסילה לשירות המדינה

הבעל הודה במעשים המיוחסים לו, הורשע בדין משמעתי, והושתו עליו אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, פיטורין מתפקידו כעובד הוראה, וכן פסילה מכל תפקיד בשירות המדינה לפרק זמן של שלוש שנים.

...

דין הערעור להידחות על כל חלקיו.

גם בהתייחס לנסיבות המקילות ביחס למערערת, אין מנוס, בנסיבות הענין, מהטלת אמצעי משמעת עליה אשר יחדירו מסר ברור לה ולכלל עובדי הציבור בדבר החובה לבער את גילויי המרמה והשחיתות מנוף השירות הציבורי.

הערעור נדחה, איפוא, על כל חלקיו.

בגזר הדין המשמעתי שקל בית הדין למשמעת לחומרה את היות המערערת עובדת מערכת בתי המשפט, אך הביא בחשבון גם את נסיבותיה האישיות הקשות, ובסופו של יום גזר עליה נזיפה חמורה, פיטורין, פסילה משירות המדינה לפרק זמן של שלוש שנים מיום גזר הדין ופסילה למילוי תפקיד בהנהלת בתי המשפט לפרק זמן של עשר שנים.

...

בשקלול החלטתי כי ביסודו של דבר מטה את הכף בבירור לאינטרס הציבורי, ויש לקיים את גזר הדין קמא, הן באשר לפיטורין ובאשר לפסילה לשירות המדינה (לשלוש שנים מיום גזר הדין).

באשר לפסילה לשירות בהנהלת בתי המשפט, החלטתי להקל עם המערערת במידת מה ולקבוע את ראשיתו של מועד עשר השנים מיום 5.2.06, היום בו הושעתה המערערת.

(10) איני נעתר איפוא לערעור, למעט קביעת הפסילה לשירות בהנהלת בתי המשפט לעשור שנים מיום 5.2.06.

במובחן מכך, בעב"י (מחוזי חיפה) 46824-06-19 שיך עבד נ' נציבות שירות המדינה (27.10.19) (להלן: "עניין שיך עבד"), בוטל אמצעי המשמעת של פיטורים לאלתר ופסילת המורה ממשרד החינוך למשך חודשיים, ובמקום זאת נקבע שבנוסף לנזיפה חמורה יורד המורה בדרגה אחת לתקופה של שנתיים ותיפסל למשך חמש שנים אפשרות קדומו לתפקיד מנהל בית ספר או סגן מנהל בית ספר.

...

באשר לסעיף 17(3) של החוק טען התובע, שנסיבות המקרה מצביעות על התנהגות בלתי הולמת של המערערת, וזאת תוך כדי מילוי תפקידה, ונוכח כל האמור ביקש לדחות את טענותיו של הסנגור.

בשים לב לכל המפורט לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, לפיה יש לקבל את ערעור המערערת על גזר הדין, לבטל את אמצעי המשמעת של פיטורים ופסילת המערערת משירות המדינה (לרבות משרד החינוך) למשך שנתיים, ולתקן את גזר הדין של בית הדין כפי שאורה להלן.

לסיכום: אני דוחה את הערעור על הכרעת הדין כך שהרשעת המערערת בעבירות לפי סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו-17(6) של החוק – בעינה עומדת.

אני מקבל את הערעור על גזר הדין, ובמקום אמצעי המשמעת שקבע בית הדין, יבואו אמצעי המשמעת הבאים: (1) נזיפה חמורה.

] בפניי ערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מיום 2.12.03, אשר הרשיע את המערער בעבירות על סעיפים 17(1), (2) ו – (3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 (להלן: חוק המשמעת) ואשר גזר עליו ביום 2.12.03 אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, פיטורין, פסילה משירות המדינה למשך 3 שנים מיום גזר הדין ופסילה ממילוי תפקיד חוקר בשירות המדינה לתקופה של 5 שנים מאותו יום.

...

זה מכבר זנחה שיטת המשפט שלנו את עיקרון הבטלות המוחלטת לטובת עיקרון הבטלות היחסית: "כיום הפסיקה מבחינה בין הכלל המחייב רשות מינהלית לנהוג בדרך מסוימת, לבין התוצאה הנובעת מהפרת הכלל. התוצאה הנובעת מהפרת הכלל תלויה בנסיבות המקרה: מהות הכלל שהופר; הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת הכלל והנזק שייגרם כתוצאה מביטול ההחלטה המינהלית; השאלה מי תוקף את ההחלטה המינהלית, באיזה מועד ובאיזו דרך; ועוד. זוהי, על רגל אחת, תורת הבטלות היחסית. תורה זאת מבקשת לשקלל את הגורמים הנוגעים לעניין, כדי להגיע לתוצאה שיש בה איזון ראוי של גורמים אלה. לעתים התוצאה היא שההחלטה המינהלית בטלה מעיקרה; לעתים ההחלטה תהא בטלה רק כלפי אדם מסוים, בהליכים מסוימים, ולא תהא בטלה כלפי אנשים אחרים; לעתים ההחלטה תהא ניתנת לביטול ממועד מסוים; לעתים היא תעמוד בתוקפה על-אף הפגם שנפל בה; ועוד, לפי נסיבות העניין". (בג"צ 3081/95 ד"ר ג'ובראן רומיאו נ' המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל ואח', פ"ד נ(2) 177, 194).

בשוקלי את חומרת אמצעי המשמעת שהושתו על המערער, נתתי דעתי גם לדעת המיעוט לעניין העונש ובאתי לידי מסקנה שאין בה כדי להצדיק התערבות לביטול פיטוריו של המערער.

אשר על כן, דין הערעור על הכרעת הדין להידחות ואילו דין הערעור על גזר הדין להידחות בכפוף לביטול הסייג של פסילה לשירות המדינה, ולשמש כחוקר.

בבקשה צוין כי מבוקשת השמטת המילים "תוך תשלום מלוא פצויי הפיטורים המגיעים לנאשם". בעקבות הבקשה ניתן גזר-דין מתוקן ב-17/7/22 אשר בו נקבע כי אמצעי המשמעת שיוטלו על המערער הנם: נזיפה חמורה, פיטורים לאלתר, פסילה לשירות המדינה (לרבות למשרד הפנים) עד הגיעו של המערער לגיל 67, הורדה בדרגה אחת למשך שנה וחצי, והפקעת 75% ממשכורת קובעת.

...

הנני סבורה כי אכן מצבור הטעויות שנפלו בעניינו של המערער מצדיק את החזרת עניינו לבית-הדין למשמעת על-מנת שישמע טיעונים לעונש, יקבל את המידע המדויק בנוגע לפנסיה לה זכאי המערער על בסיס גילו, מספר שנות עבודתו, אחוזי הפנסיה שצבר, והיותו מבוטח בפנסיה תקציבית ולא בפנסיה צוברת, יקבל את המידע המדויק בנוגע למספר הימים המדויק שלגביהם ביצע המערער דיווח כוזב, ישקול את נסיבותיו האישיות של המערער, כמו גם את עמדת המשיבה ועמדת המשרד שהמערער עבד בו, ויחליט מה הם אמצעי המשמעת הראויים שיש לגזור על המערער לאור מכלול כל האמור לעיל.

לאור האמור לעיל, ובהינתן הטעויות שנפלו במידע שנמסר לבית-הדין למשמעת עובר למתן גזר-הדין, הנני מורה על החזרת עניינו של המערער לבית-הדין למשמעת על-מנת שישוב וישמע את טיעוני הצדדים לעניין אמצעי המשמעת שיש לנקוט כלפי המערער בהינתן הכרעת-הדין לגביו, שעומדת בעינה, ויתן גזר-דין חדש לאחר שישמע הטיעונים ויבחן העובדות הנכונות לאשורן.