נזילת זמן ואיבוד מים ברכב במוסך

צד ג' 2 טענה כי ברכב "אין שעון חום אבל יש נורת התראה שנדלקת מיד כאשר יש חוסר במים ולכן על נהג הרכב לעצור מיד". עוד נטען כי הנזק שניגרם בשל כך היה התכת סעפת היניקה "וקיים סיכוי שיש נזק לאטם ראש המנוע". עוד טענה צד ג' 2 "שכאשר יש העברה של דחיסה למערכת הקרור כתוצאה מנזק לאטם ראש המנוע הדבר גורם לעליית לחצים במערכת הקרור. דבר זה גורם לנזקים למשאבת המים וזה אכן מה שקרה. לאחר שהרכב יצא מהמוסך ללא תיקון אטם ראש המנוע החל המנוע לאבד מים ונגרם נזק למשאבות המים. וזו הסיבה שבהמשך הוחלפו עוד כשתי משאבות מים שגם הם הוחלפו באחריות היצרן". קודם לדיון הגישה התובעת חוות דעת של מומחה מטעמה, מר דוד ברזילי, אשר קבע כי הסיבה לתקלה החוזרת במשאבת המים היא כי במערכת הקרור של המנוע היה לחץ מעל למותר שגרם להזזת האטם של משאבת המים וברגע הזזתו החלה נזילה במשאבת המים.

תחשיב הימים הנו סביר ותואם את פרקי הזמן שבהם שהה הרכב אצל צדדי ג' אך בהיעדר מלוא ראיות ביחס לעלויות ששולמו בפועל לא מצאתי לנכון לפסוק לטובת התובעת את מלוא הסכום הנתבע וסבורני כי די בפצוי של 2,500 ₪ בגין ראש נזק זה. התובעת צירפה דוגמאות לקבלות אך אלו אינן משקפות כמובן את כל הנסיעות שביצעה לטענתה.

...

תביעתה של התובעת לביטול העסקה והשבת התמורה במלואה נדחית.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מקבל את התובענה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 920 בגין ירידת הערך שנגרמה לרכב.

כמו כן אני מחייב את צד ג' 1 לשלם לנתבעת 80% מהסכומים בהם חויבה הנתבעת כאמור ואת צד ג' 2 לשלם לנתבעת 20% מהסכומים בהם חויבה הנתבעת כאמור.

אין מחלוקת כי לפני שיחרור הרכב ממוסך הנתבע, הסביר הנתבע לתובע כי עליו לבדוק מים 3 פעמים בשבוע כדי לראות שאין נזילות מים נוספות.

עדות זו אינה מתיישבת עם רישום מד המרחק (קילומטרז') בביקור הראשון של התובע במוסך הנתבע ביום 19.6.12 שהיה 205,000 ק"מ לעומת רישום מד המרחק ביום 24.7.12 במוסך רווה שחאדה שהיה 207,644 ק"מ. הכפלת 12 ק"מ ליום כפול 35 ימים מוליכה לתוצאה של 420 ק"מ ואילו לפי נתוני מד המרחק הרכב עבר באותם 35 ימים 2,644 ק"מ. גם אם אניח, כפי שטוען התובע, שהרישום הידני של מספר הקילומטרים שעבר הרכב ביום 19.6.12 במוסך הנתבע לא היה מדויק, עדיין מדובר בפער גדול מדי שלא מאפשר לקבל את התאור של התובע לשימוש הטיפוסי שנעשה ברכב.

במכתב מיום 19.8.12 העריך מוטי כי סימני התחממות היתר שהביאו לצורך בהחלפת מנוע הם תוצאה של מכסה (פקק) מצנן לא תקין שגרם לאבוד מים.

שנית, הניסיון של התובע לטעון כי בפרק הזמן שחלף בין שני הביקורים שלו במוסך הנתבע, מרבית נסיעותיו היו נסיעות קצרות , לא עלה יפה מאחר שהתברר כי המרחק שעבר בין שני הביקורים לא מתיישב עם דפוס הנסיעות שנטען על ידו , שעיקרו מעבר של 12 ק"מ ביום.

...

עם זאת, אני קובע כי התובע לא הצליח להוכיח שההסבר שלו לגורם הנזק במנוע בדמות פקק מצנן לא תקין , הינו סביר יותר מההסבר שהציג הנתבע בדבר נזק שנגרם למנוע עוד לפני הביקור הראשון של התובע במוסך הנתבע.

כל זאת, משני הטעמים שיפורטו להלן.

אשר על כן, התביעה נדחית.

בנוסף התובעת ביקשה פיצוי בגין עוגמת נפש, ביזבוז והשחתת זמן, טירחה מיותרת, הוצאות כספיות מיותרות בגין נסיעות, והשבתת הרכב ואי מסירת רכב חילופי בסך של 20,000 ₪, ומכאן סכום התביעה על סך של 32,000 ש"ח. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם בעלה.

בנוסף, הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם מר אנרי לוי, מפקח של הנתבעת במסגרתו ציין כי בעת שהרכב הגיע למוסך לא היו מים במיכל העיבוי, ובדיקה שערך העלתה שקיימים סימנים של נזילה מפלאנש מים על כן נגרם נזק למנוע עקב המשך עבודה עם חימום יתר.

מר שקיר העיד כי הפגיעה במנוע נגרמה כתוצאה מחום לאחר שהרכב איבד מים (שורות 1-6 בעמ' 21 לפרוטוקול).

...

איני מקבלת את מסקנת השמאי מטעם התובעת בעניין הסתירות במסמכים שנתקבלו מהנתבעת, בכך שבנספח התיקונים הנתבעת הוציאה הזמנת עבודה בהתאם לתקלות אשר צוינו בבדיקת "הטסט בירכא בע"מ", ולא מצאתי בכך סתירות.

לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי להעדיף את מסקנות השמאי מטעם הנתבעת בעניין הגורם לנזק למנוע הרכב, ואני קובעת כי ממסקנות חוות הדעת ועדויות, כתב האחריות אינו מכסה את הנזק אשר נגרם לרכב.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע פנה למוסך בו טופל הרכב ונמסר לו כי ברכב קיימת בעיה קשה של איבוד מים והתחממות מנוע ולצורך פתרון התקלה יש לשפץ את המנוע.

לגישתו הבהיר לנתבע-אשר באותם זמנים היה בעל הרכב-כי יש לבצע החלפה של כל חלקי מערכת הקירור אשר נחשפו לשמן, יתרה מכך הבהיר כי השמן אשר מצוי במערכת הקרור יגרום לנזק בסופו של דבר למנוע הרכב.

אתה מומחה בתחום המכונאות? ת. לא." מחקירתו של התובע עולה כי על אף העובדה כי אין הוא מעיד על עצמו כמומחה בתחום המכונאות בחר לרכוש את הרכב לאחר בדיקה ויזואלית ומבלי שנבדק הרכב במכון מורשה ומבלי שפנה למוסך המטפל בטרם הקנייה על מנת לערוך בירור באשר למצבו של הרכב וזאת על אף חששו באשר לתקלת ההתחממות ונזילת המים.

...

לגישתו הבהיר לנתבע-אשר באותם זמנים היה בעל הרכב-כי יש לבצע החלפה של כל חלקי מערכת הקרור אשר נחשפו לשמן, יתרה מכך הבהיר כי השמן אשר מצוי במערכת הקירור יגרום לנזק בסופו של דבר למנוע הרכב.

דיון לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל בחלקה את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

סוף דבר אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני מקבל בחלקה את התביעה ומחייב אתה נתבע לשלם לתובע סך של 9,391 ₪ צמודים ונושאי ריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

בתביעה העיקרית נתבע המוסך לשלם לתובע סך 31,050 ₪ בחלוקה כלהלן: השבת 10,450 ₪ ששילם התובע לנתבע בגין טיפולים ותיקונים ברכב שלא צלחו; פיצוי בסך 12,600 ₪ בגין עלות תיקון הרכב במוסך אחר, כולל מחיר רכישתו והתקנתו של מנוע חלופי; תשלום סך של 8,000 ₪ בגין נזק עקיף שביטויו בבזבוז זמן ואובדן ימי עבודה.

במקטע הזמן השני הובא הרכב למוסך לשם פירוק והרכבה של משאבת מים ורדיאטור ובדיקת הגיר.

בהמשך אותו טפול נבדקה נזילת שמן בשל התחממות הרכב, נבדקה העברת הילוכים והוחלף כבל "קיק דאון" [נספחים ה'-ו' ל-נ/1 שתאריכם 15.1.2010].

...

במכלול נסיבות העניין שהיית הרכב במוסך רכסים פרק זמן כה ממושך מתיישבת יותר עם המסקנה שהתיקון שבוצע שם נבע מתקלות עצמאיות ברכב ולא מטיפול לקוי שניתן לו במוסך הנתבע.

לפיכך אין מנוס מדחיית התביעה העיקרית במלוא סכומה.

התביעות ההדדיות נדחות.