התובעים, משיקולים שונים, ובהם שכנות טובה, החליטו לתקן את תוצאות הנזילה בדירתם באופן עצמאי.
הנתבעים סירבו לפצות את התובעים לפי דרישתם ועמדו על כך שישאו בעלויות שפוץ בסיסי בלבד, לפי קביעתם הם.
התובעים טוענים איפוא כי הנתבעים התרשלו כלפיהם וכי חלות בנסיבות הוראות סעיפים 41 ו-38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; בדבר חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו ובדבר חובת הראיה ברשלנות לגבי דבר שנמלט.
לטענת הנתבעים, עסקינן בתביעה מנופחת מעל לכל פרופורציה, שכן מדובר בנזקי נזילה קלים שעלות תקונם מסתכמת לכדי סך של 3,400 ₪ בלבד, ומשכם אינו עולה על יום יומיים עבודה, ללא כל מניעת עשיית שימוש סביר בדירה מהלכם וללא כל צורך בפנוי התובעים מהדירה בגינם, ובודאי שאין בהם כדי להביא לירידת ערך הדירה, בכל היבט שהוא.
משסברו הנתבעים שמדובר בכשל בדוד המים, ביצעו בחודש ספטמבר 2019 החלפה של הדוד וצנרת הדוד, אולם התברר שאף על פי כן הנזילה לא פסקה ועל כן, פנו הנתבעים למומחה לאיתור ותיקון נזילות, שאיתר את הנזילה בחדר האמבטיה ותיקן אותה, בחודש אוקטובר 2019.
...
בשים לב לכך שמדובר בתיקונים שהיקפם קטן, הן במובן הטיפול הנדרש - עבודות שפכטל וצבע בלבד ללא שיקום בטון - והן במובן היקפם הפיזי ומיקומם המצומצם, בתקרת שלושה חדרים קטנים יחסית שאינם חדרי מגורים - חדרי שירותים ומקלחת וחדר שירות - אכן שוכנעתי, כדעת המהנדס דמארי, שאין כל צורך או הצדקה לצביעה גורפת של כל הדירה וניתן לבצע את התיקונים הנקודתיים וצביעתם ודי בכך לשם השבת המצב לקדמותו.
בנסיבות אלה, משהמסקנה המתקבלת היא שהנתבעים פעלו ללא דיחוי לביצוע התיקונים הנדרשים ושהתוצאה הזניחה מצביעה על קלות היחסית של האירועים, ומשבחרו התובעים להימנע ממתן אפשרות לתיקון, לא מצאתי אף מקום לפסיקת פיצוי בגין עגמת הנפש, כזו שנגרמה בעטיים של הנתבעים.
לאור כל האמור לעיל, ישלמו הנתבעים לתובעים סך של 3,393 ₪, כעמדת המומחה המהנדס מר דמארי, שהיא חוות הדעת שמסקנותיה מתקבלות.
