נושה מובטח הכרה במנהל חשבונות בגין עיכבון על מסמכי חברה

הפסיקה הכירה בזכות העכבון של רואה חשבון ביחס למסמכי לקוחו, מכוח הזכות הקבועה בסעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות") הקובע כי: "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לבצוע מלאכתו או למתן שרותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות". ראו גם: בש"א (י-ם) 8360/09 דילעם פיתוח ועבודות עפר (1999) בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (13.1.10) (להלן: "פס"ד דילעם"); ת"א (נצ') 3172/07 רפאל כמוס נ' עו"ד פורת אהוד הנאמן לתקופת הקפאת ההליכים של חב' ציוני ממן בית וגן בע"מ (18.12.07); בר"ע (ב"ש) 698/00 אזולאי, רו"ח נ' ר.א.ם ד.ר. בע"מ, פ"מ תש"ס (2) 876 (2000) ((להלן: "פס"ד אזולאי"); המשביר הישן).

משהגענו למסקנה כי לרו"ח זכות עכבון אף ביחס לנכס שאין לו ערך ממשי כגון דפי הנהלת חשבונות שיש להם ערך רק עבור בעליו, עולה השאלה האם זכות זו שרירה וקיימת גם בהליך פש"ר שבמסגרתו נדרשים מסמכים אלו? בלשונה של פרופ' זלצמן בספרה (עמ' 220): "האם ישתנו פני הדברים כאשר החייב נקלע לחדלות פרעון וכאשר הנושה מעכב את הנכס כנגד הנאמן או המפרק? בהליכי פשיטת רגל או פירוק, נושה בעל עכבון זוכה במעמד של נושה מובטח לעומת הנושים הכלליים של החייב, והוא זכאי, 'לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת', על מנת להפרע בגין החוב הנערב מכוחה... שאלה היא מה כוחו של העכבון כערובה לחיוב בפשיטת רגל או בפרוק כאשר הנכס הנו חסר ערך כלכלי, ויחד עם זאת הוא נחוץ לנאמן או למפרק לצורך ניהול ההליכים של פשיטת הרגל או הפרוק. דוגמא לכך היא מסמכים שמחזיק הנושה, כגון עורך-דין או רואה חשבון, הדרושים לאיסוף של נכסי החייב, לניהולם או למימושם". ככלל, נושה מובטח בעל עכבון, רשאי להמשיך להחזיק בנכס, ואינו חייב למוסרו לידי הנאמן או המפרק עד שישולם חובו (זלצמן, 334).

...

האם יש להיעתר לבקשת החייב ולהורות לרו"ח יצחק גווילי, להעביר לידיו או לידי המנהל המיוחד את כל העתקי מסמכי הנהלת חשבונות הקשורים אליו ולחברות אשר היו בשליטתו ומצויים בידיו? רקע כללי וטענות הצדדים ביום 18.6.17 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו.

משהגענו למסקנה כי לרו"ח זכות עיכבון אף ביחס לנכס שאין לו ערך ממשי כגון דפי הנהלת חשבונות שיש להם ערך רק עבור בעליו, עולה השאלה האם זכות זו שרירה וקיימת גם בהליך פש"ר שבמסגרתו נדרשים מסמכים אלו? בלשונה של פרופ' זלצמן בספרה (עמ' 220): "האם ישתנו פני הדברים כאשר החייב נקלע לחדלות פירעון וכאשר הנושה מעכב את הנכס כנגד הנאמן או המפרק? בהליכי פשיטת רגל או פירוק, נושה בעל עיכבון זוכה במעמד של נושה מובטח לעומת הנושים הכלליים של החייב, והוא זכאי, 'לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת', על מנת להיפרע בגין החוב הנערב מכוחה... שאלה היא מה כוחו של העיכבון כערובה לחיוב בפשיטת רגל או בפירוק כאשר הנכס הינו חסר ערך כלכלי, ויחד עם זאת הוא נחוץ לנאמן או למפרק לצורך ניהול ההליכים של פשיטת הרגל או הפירוק. דוגמא לכך היא מסמכים שמחזיק הנושה, כגון עורך-דין או רואה חשבון, הדרושים לאיסוף של נכסי החייב, לניהולם או למימושם". ככלל, נושה מובטח בעל עיכבון, רשאי להמשיך להחזיק בנכס, ואינו חייב למוסרו לידי הנאמן או המפרק עד שישולם חובו (זלצמן, 334).

רו"ח גוילי עצמו מציין במפורש בתגובתו, כי ביחס לחברות שושו וביסטרו: "...החברה הנ"ל אינה נמצאת בהליכי חדלות פירעון ואנוכי מפעיל את זכות העיכבון השמורה לי לתשלום שכר טרחתי... עבור הטיפול השוטף בשנתיים האחרונות...זה המקום לציין שהחובות הקיימים אליי הינם חובות של החברות ועל כן אינם נכנסים בגדר חוב עבר בפשיטת רגל של החייב". על אף שסעיף 103 לפקודה מתייחס למסמכים של פושט הרגל, אני סבור כי גם מסמכי הנהלת חשבונות הנחוצים לצורך הליך הפש"ר של החייב ואשר בבעלות חברות שבשליטתו, נכללים בגדרי סעיף 103.

למרות שמדובר במסמכים שהוכנו לצורך הגשת דוחות של החברות, יש לראות בהם "מסמכים של פושט הרגל" במובן הרחב ולכן ביחס למסמכים ספציפיים אלו, שיש להם חשיבות עליונה לצורך קידום הליך הפש"ר, נדחית זכות העיכבון.

מתגובתו של רו"ח סוקוולובר עולה כי הוא מסרב להעביר את המסמכים הדרושים אלא בכפוף לשני תנאים: האחד, כי תנתן החלטה של בית המשפט לפיה משרד רו"ח ליואי את ליואי הנו נושה בעל זכות עכבון בשל חוב כספי נטען בסך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ, בגין ביקורת ספרי החברה ליום 30/09/16; השני, כי תנתן החלטת בית משפט המאשרת את שכר רוה"ח בגין הכנת המסמכים הנדרשים בסך של 500 ₪ בתוספת מע"מ לכל שעת עבודה.

לפיכך, נטען על ידי רו"ח סוקולובר כי הוא אינו מיתנגד למסירת המסמכים המבוקשים למפרקת, אך עומד על כך כי בית משפט יכיר בו כנושה מובטח בזכות עכבון על סך של 70,200 ש"ח (כולל מע"מ).

ראה: פש"ר (ת"א) 45277-06-17 בן עדי נ' עו"ד מיכאל גבור, המנהל המיוחד (13/06/18), ואזי יידרש רואה החשבון למסור ולהמציא את המסמכים וטענתו לעכבון ובכלל זה שוויה של הזכות ו/או ערכם של המסמכים הנדרשים ידון בשלב מאוחר יותר, לרבות במסגרת ההכרעה בתביעת החוב שהגיש.

...

לנוכח מהות המסמכים שהתבקשו ואשר אינם מצריכים הפקה או עריכה מצידו של רו"ח סוקולובר, ושעה שהסברים אמור היה רו"ח סוקולובר ממילא ליתן במסגרת חקירתו, אינני סבורה כי יש הצדקה לדרישתו של רו"ח סוקולובר לקבלת תשלום שעתי עבור המצאתם של המסמכים, ולא כל שכן תשלום בגובה תעריף שכר טרחה שעתי שהועמד על סך של 550 ₪ בתוספת מע"מ. לאור כל האמור, ימסור רו"ח סוקולובר למפרקת ו/או לחוקר את העתקי המסמכים המבוקשים בתוך 15 יום.

המבקשת הפניתה להוראות תקנה 16 לתקנות הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), וכן הפניתה להחלטה שניתנה ע"י כב' הנשיא אורנשטיין בפש"ר 26951-04-14 תומר גרופ נ' בוגין (22.2.2016) (להלן: "פרשת בוגין") בגדרה קיבל בית המשפט את עמדת המבקשת שם (הפניקס חברה לביטוח) באשר למעמדה כנושה מובטח בנסיבות דומות.

בסעיף 8 לבקשה אישר החייב את ההוראה הבאה: "בכל אחד מן המקרים בהם תהיו זכאים להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי כאמור, ידוע לי כי אתם תהיו רשאים לבצע את משיכת הכספים בקרן בהתאם לערכי הפדיון של הקרן(..) בהתאם ליתרת ההלוואה אותה עת (לרבות הסכומים הנוספים) ובכפוף לנכוי מס במקור כנדרש על פי דין" ואילו בסעיף 9 נקבע כי "הנני נותן לכם בזאת הוראה בלתי חוזרת לנכות במישרין מחשבוני בקרן כל סכום שאהיה חייב לכם בגין ההלוואה ולא נפרע במועדו... הנכוי יתבצע בדרך של משיכת כספים מהקרן בהתאם לערכי הפדיון בחשבון.." הכרעה: הפן הנורמאטיבי המסדיר ניהול הכספים, פדיונם, משכונם ומימושם עניין לנו במעמדם של כספים המיועדים לקיצבה אשר מופקדים בידי קופת גמל ובמעמדה של הקופה כנושה – לאחר שנתנה הלוואה, כאשר החייב חותם על הוראה בלתי חוזרת שמקנה למלווה זכות לנכות מחשבונו בקרן כל סכום שהחייב חייב למבקשת בגין ההלוואה, ככל שלא תיפרע ההלוואה כמוסכם.

השאלה היא, האם המבקשת רשאית לנכות כספים לפירעון ההלוואה בטרם הוגשה בקשה על-ידי החייב לפדות הכספים ובטרם הפכו כספים אלה "לנזילים". לאחר שסקרנו את הוראות החקיקה המסדירים מעמדם של סכומי קצבה, אדון בטענות המבקשת על שלושת ראשיה – טענתה למעמד של נושה מובטח מכח מישכון או עיכבון ואכריע בטענתה לגבי זכותה לקזז את החוב המגיע לה מן הסכומים המגיעים לחייב לפי הוראות סעיף 74 לפקודה.

אוסיף למעלה מן הצורך, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלה זו כי על פניו נראה, כי הכספים המנוהלים בידי המבקשת אינם ניירות ערך או נכסים נדים, בשים לב להגדרת ניירות ערך בסעיף 24 לחוק המישכון ("תעודה, שטר, או מיסמך אחר המוצאים לפי דין או נוהג, לפקודה או למוכר ומקנים לאוחז את הזכות הנדונה בהם"), וכן לאור ההיגיון העומד בפטור שניתן לנושה מרישום המישכון המופקד ברשם המשוכנות: "ההכרה בשכלול מישכון בדרך של הפקדה נובעת מההנחה שאין בכך כדי להטעות צדדים שלישיים, שכן הנכס עובר לחזקתו של הנושה, כך שלא נוצרת בעלות נחזית כלפי צדדים שלישיים לגבי הנכס...פומביות המישכון מושגת באמצעות המצאותו הפיזית של הנכס בחזקתו של בעל המישכון, כך שצדדים שלישיים לא יטעו לחשוב שהנכס הוא בבעלות הממשכן – החייב ויסתמכו עליו כחלק ממצבת נכסיו. ובקיצור, שכלול של מישכון בדרך של הפקדה,, יכול שייעשה אך לגבי נכסים מוחשיים, ושכלול לגבי נכסים לא מוחשיים ניתן לעשות אך בדרך של רישום" (ע"א 1339/12 בנק המזרחי טפחות נ' אי. סי. אם יצרני מיזוג אוויר בע"מ (27.04.2014).

ראשית, לשון החוק מכירה בזכות העיכבון של זכויות (זכות החייב לקבל כספים מופקדים בידי הקופה- המבקשת); שנית, מסקנה זו מתיישבת עם הוראות החיקוקים שסקרנו לעיל (לרבות תקנה 16 אשר מותירה בידי העמית "את היתרה בנכוי ההלוואות" וכן הוראות סעיף 25 (א) לחוק קופות גמל); ושלישית, קיים היגיון רב להכיר בזכות עכבון על כספים אלה, לאור אופי העסקה בין החייב לבין המבקשת לפיה קופת הגמל העניקה הלוואה על בסיס סכומים המוחזקים בידיה שיגיעו לחייב בבוא העת.

...

ראשית, לשון החוק מכירה בזכות העכבון של זכויות (זכות החייב לקבל כספים מופקדים בידי הקופה- המבקשת); שנית, מסקנה זו מתיישבת עם הוראות החיקוקים שסקרנו לעיל (לרבות תקנה 16 אשר מותירה בידי העמית "את היתרה בניכוי ההלוואות" וכן הוראות סעיף 25 (א) לחוק קופות גמל); ושלישית, קיים היגיון רב להכיר בזכות עיכבון על כספים אלה, לאור אופי העסקה בין החייב לבין המבקשת לפיה קופת הגמל העניקה הלוואה על בסיס סכומים המוחזקים בידיה שיגיעו לחייב בבוא העת.

נראה, כי ראוי להכיר בזכות עיכבון בידי המבקשת באשר מסקנה זו יש בה כדי להפחית מן הפגיעה באפשרות של עמיתים לקבל הלוואות מקופות הגמל.

מסקנה: המסקנה היא – שטענות המבקשת לקיומו של משכון נדחית בזאת.

לחילופין, באם לא יאושר לנהל את התביעה בבית המשפט, יש לאפשר לנושה לקבל לידיו את כל המסמכים והמידע הקשורים לחברות, אשר מהוים חלק מהותי מעילות התביעה.

באשר לזכות עיכבון לה טוען רו"ח כהן - שומה על החייב ו/או הנאמן להיתמודד עם טענת העיכבון בין במישור המשפטי תוך בחינת זכות עיכבון נוכח הקפאת הליכים נגד החייב ובין במישור המעשי, ע"י ביצוע תשלום נידרש או הגעה להסדר אחר עם רו"ח כהן.

כל הכספים הועברו ישירות מהנושה לחשבונות הבנק של החברה.

עמדת רו"ח כהן יש להכיר בזכות העיכבון שיש לו על המסמכים ועל תוצרי עבודתו עבור החברות.

הפסיקה קובעת כי זכות העכבון המוקנית לרו"ח אינה גוברת על חובתו להעביר את המסמכים לבעל התפקיד, אלא קובעת כי מעמדו של רו"ח שמסר את המסמכים יהיה כמעמד של נושה מובטח לצורך קבלת הכספים המגיעים לו. דיון והכרעה תקנה 93(א) לתקנות פשיטת הרגל מסמיכה את הנאמן לבדוק את כל תביעות החוב שמוגשות ובסמכותו לידרוש ראיות נוספות.

...

תמצית טענות החייב יש לדחות את הבקשה.

תמצית טענות הנאמן והכנ"ר דין בקשת הנושה להידחות.

סיכומו של דבר: הבקשה נדחית.

אופטימל קייר שירותים וניהול פרויקטים בע"מ ח.פ. 514765262, ו. פליסקו שירותי כוח אדם וניקיון בע"מ ח.פ. 514873561, "ויקטוריה" שרותי אבטחה ושמירה בע"מ ח.פ. 513725093, י.ג. צוות 8 סיקיוריטי בע"מ ח.פ. 515245314, מוקד גל בע"מ ח.פ. 512530411, מוקד ח.א.ש. בע"מ ח.פ. 513602896, על פי הסכם ו/או היתקשרות ו/או הבנות ו/או עיסקאות ו/או הזמנות ו/או מכרזים, בין בכתב ובין בעל פה, או כל הסכם אחר שיבוא תחתיו, במקומו ו/או הסכם חדש, וכן כל תשלום ו/או תקבול, מכל מין וסוג שהוא ו/או זכויות לקבלת כספים ו/או חובות לקוחות המגיעים ו/או שיגיעו לחברה מדי פעם בפעם מאת החייבים שלה, שהממשכן יהיה זכאי מהלקוחות, ושל כל הסכומים המגיעים ושיגיעו לממשכן מהלקוחות ו/או לחיובים אחרים ו/או בקשר לחובות או בכל דרך אחרת, בין שמגיעים מהלקוחות ו/או ביחד עם אחרים, בין שהלקוחות התחייבו בהם ו/או יתחייבו בהם בעתיד, בתור לקוח ו/או חייב ו/או אחרת, המגיעים ו/או שיגיעו בעתיד לממשכן מלקוחותיו, המגיעים במישרין ו/או בעקיפין, ללא הגבלה בסכום, לרבות קרן, ריביות, הפרישי הצמדה מכל סוג המגיעים לממשכן מלקוחותיו, ושיגיעו מהממשכן ל[מערערת] בכל אופן בדרך בגין קרן ו/או ריבית צמודות ובגין כל סכום צמוד אחר, עמלות והוצאות לסוגיהן, הכל כאמור במסמכים על פיהם ניתנו השירותים לממשכן ו/או לצדדים שלישיים ("המחאת זכות על דרך השיעבוד").

כך טענה בכתב טענותיה, כטוענת לזכות, כפי שהוגש לבית המשפט המחוזי, כי "הטוענת הנה נושה מובטחת, בעלת שיעבוד צף על כלל נכסי הנאשמת, בין היתר, שיקים מלקוחות, תקבולים מלקוחות, נכסים ועוד [...]" (סעיף 24 לבקשתה; וראו גם: סעיפים 26-25 לתצהיר מנכ"ל המערערת), זאת במובחן מחשבונות הבנק, לגביהם טענה שהיא בעלת שיעבוד קבוע (סעיפים 17-18 לבקשתה; וראו גם: סעיפים 18-19 לתצהיר מנהלה).

ככלל, כאשר מדובר בבנק, הרי שמכוח "סעיף הסל" של עיכבון, שיעבוד וקיזוז הנפוץ והמקובל ברוב טפסי פתיחת חשבון הנהוגים בבנקים בישראל, כל יתרה בחשבון ובפקדון כספי המנוהל על ידי הלקוח בבנק משועבדת לטובת הבנק שבו הוא מיתנהל להבטחת חובו של הלקוח כלפי הבנק.

בעיניין בנק המזרחי הבעתי דעתי כי רצוי להכיר בשיעבוד קבוע על חשבון ניירות ערך לזכות הבנק שבו מיתנהל החשבון, בין היתר, בשל מידת הפיקוח שיש לבנק הנושה על הרכבו של תיק המניות ושוויו (שם, פסקה 14 וכן פסקה ד לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין).

...

ההחלטה נושא הערעור דנן עוסקת בדחיית טענת המערערת כי היא מחזיקה בזכות כאמור ביחס לחלק מהרכוש התפוס, ולכן אין לאפשר את חילוטו.

בחינת הסכם השעבוד ("אגרת חוב") מיום 14.12.2015 לאורם של מבחנים אלה, מוביל לטעמי למסקנה שענייננו בשעבוד צף ולא בשעבוד קבוע.

המסקנה הנובעת מן האמור היא, כי עד למועד בו החליטה הנושה-המערערת להתערב ולפעול למימוש זכויותיה, השליטה בהמחאות נתונה בידי הנאשמת והיא רשאית לעשות בהן שימוש במהלך העסקים הרגיל.

במחלוקת זו, אני סבור כדעתה של חברתי השופטת ג' כנפי-שטייניץ, כי בנסיבות המקרה דנן, המדובר בשעבוד צף. ודוק: אין מדובר בהמחאה על דרך השעבוד של זכות ספציפית, כמו המחאה על דרך השעבוד של כספים שקבלן אמור לקבל ממזמין ספציפי על פי חוזה ספציפי, או של דמי שכירות של נכס ספציפי.