נוסח כתב תביעה על פי התקנות החדשות

גישה זו, אשר נהגה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מוצאת ביטויה גם בתקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות"), הקובעת : "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". על פי הוראת המעבר הקבועה בתקנה 180(ג)(1) לתקנות, תקנה 46 חלה על הליכים שניפתחו עובר לכניסת התקנות לתוקף.

בפסק הדין בעיניין ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 4.4.21), היתייחס בית המשפט לתיקון כתבי טענות על פי התקנות החדשות אל מול התקנות הישנות וציין את הדברים הבאים : " התקנות החדשות מסמיכות אף הן את בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות בכל עת, וזאת "לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" (תקנה 46(א) לתקנות החדשות).

השוואה בין לשון תקנה זו אל מול הנוסח של תקנה 92 לתקנות הישנות, מלמדת כי המטרה שלִשמה יתיר בית המשפט תיקון של כתב טענות, שונתה במידת מה בתקנות החדשות.

...

אינני מקבל טענה זו. עניינים אלה היו ידועים או צריכים היו להיות ידועים לתובע בעת הגשת כתב התביעה.

השיקולים המנחים את בית המשפט בעת בחינת בקשה לתיקון כתב טענות - בעידן הישן ובעידן החדש ככלל, והדברים ברורים וידועים, בית המשפט על פי הפסיקה ותקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - התקנות הישנות) היה מצוה לנקוט גישה ליברלית ומרחיבה בכל נוגע לעתירת בעלי דין לתיקון כתבי טענות על מנת להעמיד את המחלוקת האמיתית והמלאה להכרעה ולייעל את ההליך השפוטי.

סוף דבר אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה כדלקמן: · אני מתירה את תיקון כתב התביעה על פי הנוסח המוצע למעט נושאים שעניינם ליקויים ברכוש המשותף וזאת הן במישור הסעדים והן במישור הטענות העובדתיות וחוות דעת המומחה (סעיפים 54 -66, סעיף 78.1, הנספחים הקשורים בכך וכל סעיף אחר הדן בהיבטים אלה).

...

התיקון המבוקש ביחס לחלק מהסעדים מהווה למעשה המרה של סעד אחד באחר באופן מלאכותי ומהווה "מקצה שיפורים" מצד המבקשים; · נוסח כתב התביעה המתוקן מעלה כי היקף התיקון המבוקש הינו רחב בהרבה מזה הנטען בבקשה וכולל החלפת חוות הדעת של המומחה שהוגשה מלכתחילה, טענות לעניין ליקויי בנייה בדירת המבקשים, טענות לעניין ליקויי בנייה ברכוש המשותף, תיקון הסעד בגין שכר דירה ראוי על אף שבעניין זה לכאורה לא חל שינוי נסיבות, הגדלת רכיב הנזק הלא ממוני והיבטים נוספים, באופן המכפיל את סכום התביעה; · הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה מאחר והיא איננה עומדת באמות המידה וההנחיות שנקבעו על-ידי המותב הקודם, וכי בפועל מדובר בתביעה חדשה ושונה לחלוטין מכפי שהוגשה מלכתחילה באופן שמצדיק מחיקת התביעה המקורית, תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעת וחיובם להגיש תביעה חדשה; · ככל שבית המשפט ייעתר לתיקון המבוקש הרי שפירושם המעשי של הדברים הוא פתיחת ההליך מחדש ועל כן עותרת הנתבעת לחייב המבקשים בהוצאות הולמות וליתן לה הארכת מועד בת 60 יום להגשת כתב ההגנה המתוקן.

יש טעם רב בטענות הנתבעת לעניין הנתון כי התיקון המבוקש מביא להתווית מסלול אחר לחלוטין להליך ואולם דווקא האופן בו מנהלים הצדדים את ההליך כפי שהשתקף גם בדיון שהתקיים בפניי, מוביל למסקנה שדחיית הבקשה אך תביא לבזבוז זמן שיפוטי של גורם שיפוטי אחר ולהוצאות נוספות וניכרות לשני הצדדים, שכבר הוכברו דיין עד כה ועוד יוכברו.

לסיכום, אני נעתרת לבקשת התיקון (שחלקה הייתה ממילא מוסכמת) וזאת למעט הרכיבים הנוגעים לליקויים ברכוש המשותף הן במישור הסעדים והן במישור הטענות העובדתיות וחוות דעת המומחה (סעיפים 54 -66, סעיף 78.1, הנספחים הקשורים בכך וכל סעיף אחר הדן בעניין הרכוש המשותף במישרין או בעקיפין).

סוף דבר אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה כדלקמן: · אני מתירה את תיקון כתב התביעה על פי הנוסח המוצע למעט נושאים שעניינם ליקויים ברכוש המשותף וזאת הן במישור הסעדים והן במישור הטענות העובדתיות וחוות דעת המומחה (סעיפים 54 -66, סעיף 78.1, הנספחים הקשורים בכך וכל סעיף אחר הדן בהיבטים אלה).

כתב התביעה העקרי תוקן על פי החלטה קודמת שניתנה על ידי וכעת כתב התביעה העקרי הנו כזה שבמסגרתו עותרים המבקשים לקבוע את דבר קיומו של הסכם שתוף בין הצדדים להליך כמשמעו בדין וכן לתת פסק דין הצהרתי ביחס למיקום החלקה של כל אחד מהצדדים על בסיס אותו הסכם.

לעניין הסעד הזמני - בתום הדיון ביום 11.1.21 בבקשה לסעד הזמני ועל אף הקשיים שהועלו על ידי המשיבים לרבות לעניין ניסוח כתב הטענות העקרי מצאתי כי בשלו התנאים למתן סעד זמני אירעי וזאת לאחר ששוכנעתי כי יש ממש בעמדת המבקשים בעיניין צורך בסעד זמני אירעי על מנת למנוע קביעות סותרות של מותבים שונים מערכאות שונות, בין היתר בשים לב ל: · עתירת המשיב מס' 1 לביטול הענקות במסגרת ביהמ"ש המחוזי בחיפה בהליך שטרם הובא לידיעת הצדדים האחרים מאחר וככל הנראה טרם היתקבל על פי התקנות החדשות נכון למועד הדיון בבקשה; · הליך פירוק שתוף שהוגש על ידי המשיבים 2 ו- 16 לביהמ"ש השלום בקריות ביום 30/12/20; · הליך זה שניפתח ביום 20/12/20 בבית משפט זה. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים לעניין מאזן הנוחות, ובשים לב לשלב ההתחלתי בו נמצא ההליך של פירוק השתוף בביהמ"ש השלום בקריות, הרי שלא מצאתי כי מתן סעד זמני אירעי יהיה בו כדי להכשיל או למנוע המשך בירור אותו הליך.

...

בכל הנוגע להליך של פירוק השיתוף המתנהל בבית משפט השלום בקריות הרי שעל אותם משיבים שהינם התובעים באותו הליך לעדכן את בית המשפט בדבר החלטה זו. לסיכום, ככל שהדבר נוגע להליך שבפניי שוכנעתי כי עלה בידי המבקשים לעמוד בכל התנאים הקבועים בדין ובפסיקה, לרבות מאזן הנוחות, למתן סעד זמני.

אשר על כן אני מורה כי הסעד הזמני הארעי שניתן ביום 11.1.21 וניתנה בענינו פסיקתא ביום 12.1.21 יהפוך לסעד זמני עד מתן הכרעה סופית בתיק זה או החלטה אחרת בתיק זה, וזאת בכפוף לביצוע הפקדה נוספת של 10,000 ₪ על ידי המבקשים בקופת בית המשפט עד ליום 7.2.21.

למען הסר ספק במסגרת הסעד הזמני ובהמשך רציף לסעד הארעי שניתן כבר ביום 11.1.21 הרי שהצווים הבאים המופנים כלפי כל המשיבים או מי מהם וזאת ביחס למקרקעין הידועים בחלקה 42 גוש 18749 באדמות הכפר ג'ת יאנוח (להלן - המקרקעין) יעמדו בעינם עד מתן הכרעה סופית בתיק זה או החלטה אחרת בתיק זה (41603-12-20)כדלקמן: נאסר על המשיבים או מי מהם או מטעמם לבצע שינוי כלשהוא בחלוקת המקרקעין וזאת בשים לב לחלקם הנטען של המבקשים המסומן תת חלקות 42/4/1-2 בתוכנית המדידה שצורפה כנספח א' לבקשה לסעד הזמני (להלן - חלקם הנטען של המבקשים במקרקעין) וזאת עד מתן הכרעה סופית בתיק זה ו/או מתן החלטה אחרת בתיק זה (41603-12-20); אני מורה על רישום הערה בלשכת רישום המקרקעין הרלבנטית בדבר קיומו של צו מניעה זמני על המקרקעין עד מתן החלטה בתיק העיקרי או מתן החלטה מתאימה אחרת בתיק זה (41603-12-20); אני אוסרת על הועדה לתכנון ובניה (משיבה מספר 18) ליתן היתר או היתרים שיש בהם כדי לפגוע או לגרוע בחלקם הנטען של המבקשים במקרקעין על פי המתואר בסעיף 1 לעיל עד מתן הכרעה סופית בתיק זה או החלטה אחרת בתיק זה. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותעקוב אחר ביצוע ההפקדה הנוספת שנקבעה לעיל בלוח הזמנים שנקבע לכך.

השוני בין ההסדרים גוזר מסקנה, לפיה הגם שככלל על בית המשפט לגלות מדיניות ליבראלית באשר לבקשות המוגשות לתיקון כתב תביעה, הרי שלפי התקנות החדשות שיקולים רוחביים נוספים עשויים להטיות את הכף לעבר דחיית הבקשה.

משכך, כסעד חלופי, נוסף על הסעדים שנכללו בתביעה המקורית, עתר הקבוץ שביהמ"ש ידון בטענותיו לעניין הפיצויים מכוח שני אדנים נפרדים: על יסוד החלטות מועצת מקרקעי ישראל, ולחלופין, על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט (סעיפים 8 ו-11 לבקשה; סעיפים 4.3 ו-46-38 לנוסח כתב התביעה המוצע).

...

לבד מכך, לא שוכנעתי כי קיימת תוחלת בתיקון המבוקש.

על רקע האמור, אף אינני סבור כי יש מקום להידרש לטענות בעניין קיזוז הרכיב הנוגע לצנרת המים התת קרקעית.

ואולם, מאחר שלא מצאתי להתיר תיקון כתב התביעה לשם הוספת הרכיב הכספי, ממילא, ככל שיימצא שיש להיעתר לאיזה מבין הסעדים ההצהרתיים, העניין יידון בפני וועדת הפיצויים.

אני מתירה את תיקון כתב התביעה שכנגד על פי הנוסח המוצע כפי שצורף לבקשה 11 והכול על פי התקנות החדשות.

...

סוף דבר לעניין הבקשה והמשך הוראות לניהול ההליך הבקשה מתקבלת.

בשים לב להיקף התיקון ויתר הנתונים לרבות סוגיית חוות הדעת אני מורה כי כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 45 יום ממועד תשלום ההוצאות שנפסקו לעיל.

מוצע, כתמיד, כי הצדדים יבואו בדברים ולחלופין יפנו להליך של גישור על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ובהוצאות שכבר הוכברו בתיק זה. בשים לב לתוצאת ההחלטה ומועדה, נראה כי הדיון הקבוע בתיק ליום 17.7.22 מתייתר ואני מורה על ביטולו.