זאת על מנת לאפשר ליוסף, העובד הנוסף, לבדוק אותה עת אם מקור הרעש והרעידות הינו בגלגל הקידמי ימני, שכן יסתובב לעת הלחיצה על הדוושה.
אף כי ידעו (למצער משה, שנכח בבדיקה והורה על אופן ביצועה) שאכן התובע הישתתף בבדיקת הרכב באופן עליו העיד.
לדידי, טעם נוסף בעטיו ראה משה להיתכחש מעיקרא לסיפורו של התובע, ולאותה בדיקה, הינו ששיטת הבדיקה שננקטה בארוע, ועליה הורה משה, היתה אכן מסוכנת על פניה.
ניכוי תגמולי המל"ל:
חווה"ד האקטוארית של מר דבור, מטעם הנתבעת, מתייחסת גם לנכוי רעיוני מוגדל, לפי נכות משוקללת כקביעת מומחי בית המשפט, שהיתה מזכה בקיצבה, לו נקבעה ככזו במל"ל.
אלא שעצם הפער בין קביעות ועדה רפואית לבין אלו של מומחי בית המשפט אינו מחייב התובע לפנות בתביעה למל"ל להגדלת אחוזי הנכות.
החזר חלקו של התובע בשכרם של מוחי בית המשפט בתחום האורטופדי ובתחום הנפשי.
...
חרף השגות הנתבעת ולאחר שבחנתי חווה"ד והחקירה, לא ראיתי הצדקה להתערב בקביעת המומחה.
אני קובע שמתקיימים כל יסודות עוולת הרשלנות, וכי הנתבעת חבה בפיצויו של התובע בגין תאונת העבודה מושא התביעה.
יכול שלנכות הנפשית הנמוכה נודעת השלכה תפקודית בשיעור הנופל במעט מן הנכות הרפואית; אך מאידך נחזה שביחס לנכות האורטופדית המצב הפוך בשים לב לנתונים האישיים שצוינו, והדברים "מתקזזים". לו שוכנעתי שהתובע עשה מאמץ כן למצות פוטנציאל השתכרותו בנכותו מאז הפגיעה ועד היום, יכול והיה מקום לקבוע נכות תפקודית בשיעור גבוה יותר.
מעת שלא שוכנעתי כך, יערך החישוב כחישוב אריתמטי המשווה הנכות התפקודית לזו הרפואית, ולא מעבר.
