נוכחות חברי כנסת בהצבעות במליאה

פסק הדין הבא, בענין ליצמן (בג"ץ 5131/03 ליצמן נ' יו"ר הכנסת, פ"ד נט(1) 577 (2004)), עסק במה שזכור כארוע "ההצבעות הכפולות", בו מספר חברי כנסת הצביעו במקומם של חברי כנסת אחרים שלא נכחו במליאה בעת ההצבעה.

...

תוכן עניינים נושא עמוד רקע 4 עיקרי התשתית העובדתית 5 העתירות 10 עיקרי טענות העותרים 11 עיקרי תגובת הכנסת 12 עיקרי תגובת הממשלה 14 עיקרי תשובות העותרים לתגובות המשיבים 16 דיון והכרעה 16 ביקורת שיפוטית על הליך החקיקה 16 המסגרת הנורמטיבית, הפסיקה והשתלשלותה 20 עקרון ההשתתפות 24 אמות המידה לביקורת שיפוטית על הליך החקיקה 26 הדיון הפרלמנטרי – מהותו וחשיבותו 28 עקרון ההשתתפות במשפט העברי 34 דיון כדבעי 37 חוק ההסדרים – חוק וסדר 39 מן הכלל אל הפרט 41 הסעד 45 אחר הדברים האלה 48 סוף דבר 52 רקע הסדר מס ריבוי דירות (להלן: הסדר המס), המעוגן בפרק י"ב לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (להלן: חוק ההתייעלות הכלכלית), מטיל מס יעודי על בעלי מספר דירות ששיעור החזקתם בהן עומד על 249% או יותר.

בנוסף, נוכח המסקנה האופרטיבית של חברי לענייננו, מקום בו התנהל הליך חקיקה לאורך קרוב ל- 5 חודשים, והתקיימו שני דיונים בוועדת הכספים שנמשכו כ- 10 שעות, ברור לטעמי כי אין מדובר אך בהגנה על זכותם של חברי הכנסת ליטול חלק בהליך החקיקה ולאפשר להם לגבש עמדה.

ההצבעה בסופו של דבר על החוק דנן, כמו על שאר רכיבי חוק ההסדרים הייתה, כצפוי וכנהוג בהצבעות מסוג זה, על בסיס שייכות קואליציונית.

סוף דבר: נוכח כל המפורט לעיל אילו נשמעה דעתי היינו דוחים את העתירות.

עם זאת, מוצע להבא ליו"ר הכנסת ולסגני יו"ר הכנסת כי בניהול ישיבת כנסת בימים אלה של ביזור המושבים במליאה, להודיע את שם הנושא בסדר היום עליו היו"ר עומד להצביע, ולאפשר לחברי הכנסת להגיע למקום מושבם ביציעים השונים, וזאת להבדיל מימי שגרה בהם כולם נוכחים באולם המליאה עצמו" (שם, סעיפים 29-28).

...

ברם, לאחר בחינת מכלול הנתונים והנסיבות בענייננו, שעליהם עמדה בהרחבה היועצת המשפטית, נמצא כי לא זה היה מצב הדברים במליאה עת התקיימו ההצבעות נושא העתירה, ולאחר עיון בחומרים הרלוונטיים ובטענות הצדדים אני סבור כי אכן לא הורם הנטל הנדרש להפעלת ביקורת שיפוטית על דרכי הניהול הפנימי של הכנסת במקרה דנן.

גם אם הפעולות שננקטו או חלקן לא מתיישבות עם הוראות התקנון כפי שפורשו על ידי העותרים (ואין אני מביע כל עמדה בעניין זה), שוכנעתי כי העתירה שלפניי, המכוונת לעניינים פנים פרלמנטריים מובהקים, אינה באה בגדרי המקרים החריגים שבהם מתעורר חשש לפגיעה במרקם החיים הדמוקרטיים או ביסודות המבנה של שיטתנו הפרלמנטרית (עניין שריד, בעמ' 204; עניין שמאי, בעמ' 316; עניין פולק, פסקה 8).

העתירה נדחית אפוא.

כך, בהזדמנות הראשונה שבה התבטא בענין זה, בראיון ששודר בטלויזיה ביום 2.6.2003, נשמע המערער אומר לכתב כי יכול להיות, ואפילו מאוד, שהצביע בטעות במקומה של ח"כ גבריאלי (הקלטות ת/11א' ו-ת/11ב'); בהודעתו במשטרה מיום 3.7.2003 (ת/11) הכחיש המערער כי הצביע הצבעה כפולה ותלה את הקולר בתקלה במערכת ההצבעה, שלא פירט את טיבה, או בכך שח"כ שטייניץ הוא זה שהצביע פעמיים; בעדותו בבית המשפט בחר המערער בהסבר חדש, כי מקור ההצבעה השגויה הוא בתקלה במערכת ההצבעה, אשר "הצביעה" בעצמה ומעצמה בשמם של חברי כנסת שלא נכחו באולם המליאה בעת ההצבעה.

...

בית המשפט מצא, כי לא הוכח שבאותו מקרה קרתה תקלה במערכת אשר גרמה להצבעה כפי שארעה.

בחנו את טענותיו של המערער בענין זה ולא מצאנו בהן ממש.

עדות חשובה נוספת לעניין זה היא עדותו של מר צבי ריב, שהוזכר לעיל, אשר התייחס לבדיקה שנעשתה בעקבות אותו מקרה ואמר, כי "'אנסתי' את המערכת למצבים קצוניים של שינויים בתנאי הסביבה ולא נמצא אז דבר" (בעמ' 55), ובמקום אחר: "אני לא מקבל את המסקנה שבבניזרי היתה תקלה במערכת" (בעמ' 61).

על יסוד כל האמור לעיל, החלטנו לדחות את העירעור על שני ראשיו.

למעשה, המעיין בהליך חקיקת התיקון עשוי לחשוב שועדת הפנים היתכנסה לימי דיונים בעיניינה של העיר טבריה: במהלך דיון ממושך שביטויו בעמודי פרוטוקול רבים, התייחסו כל הנוכחים (חברי כנסת ומוזמנים כאחד) לבחירות הקרבות לראשות עריית טבריה; למתרחש בעיר; להתנהלות הועדה הממונה; לפעולות המתמודדים וכיוצא באלה (ראו למשל, פרוטוקול הישיבה מיום 20.6.2023, בעמ' 88-43; פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023 בעמ' 39-26).

כך, אין אזכור בהליך החקיקה להשפעתה על הועדה הממונה במסעדה, בירכא או באבו גוש; ולא בכדי לא התייצבו מי מהגורמים המוניציפאליים ביישובים אלה לדיונים בכנסת (על השפעתו המוגבלת של התיקון בבחירות הקרובות הצביע גם יושב ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת יעקב אשר, פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023, בעמ' 6; כן ראו את רשימות המשתתפים בדיונים בהצעת החוק, שכוללים נציגים רבים מהעיר טבריה ומועמדים בבחירות בעיר).

בדיון זה במליאת הכנסת, חבר הכנסת יעקב אשר הציג את הצעת החוק ציין כי הגבלת זכותם של חברי ועדות ממונות להבחר "אינה נותנת משקל ראוי לזכות היסוד לבחור ולהבחר" (פרוטוקול ישיבה 89 של הכנסת ה-25, 67 (4.7.2023)), אך גם בדבריו נכרכה תכליתה הפרסונאלית של החקיקה: "אפשר []לבוא []ולומר []שיש []בעיה []במשהו []ש[]לא []חל []כרגע []על []הרבה []מקומות; הוא חל []על []מספר []מקומות []מועט []והוא []רלוואנטי []למקום [][]אחד[], אבל []עדיין, []עדיין []שמענו []גם []את []קולם []של []המתמודדים []שטוענים []שזה []יכול []להרע את []מצבם, []מצד []אחד, []אבל []שמענו []גם []קולות []של []תושבי []העיר, []שבאים []ואומרים: תנו []לנו []לבחור, []תשאירו []לנו []את []האפשרות []לבחור []במי []שהכי []טוב []לנו []ומי []שיהיה []הכי []טוב []לעיר []שלנו" (שם, בעמ' 67; כן ראו דבריו של השר יצחק גולדקנופף שם, בעמ' 101-99).

...

לכך מצטרפים דברי לעיל, בדבר כוונת המחוקק לשמור על העיקרון לפיו "אין לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק" – עיקרון אשר בוודאי מכתיב תחולה נדחית של התיקון.

סבורני אפוא, כי תוצאת פסק דיננו, אינה עומדת בסתירה חזיתית לתכליתו הסובייקטיבית של תיקון 53, אלא עולה עִמה בקנה אחד.

אף לגישתי פרשנות בדבר תחולתו הנדחית של התיקון נובעת מכך שמדובר בתיקון שיש בו משום שינוי של כללי הבחירות לרשויות המקומיות לאחר שכבר החלה תקופת הבחירות; ושמדיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עולה כי גם חברי הכנסת שדנו בו לא התכוונו לשנות את כללי הבחירות בתוך תקופת הבחירות.

אלא שבטיעון זה יש משום מעגל שוטה: על מנת שבית המשפט יכיר בחוק יסוד כמחייב, עליו להשתכנע כי אכן מדובר בחוק יסוד; כיצד ישתכנע שמדובר בחוק יסוד, אם הוא מנוע מלבחון כי הכנסת פעלה במסגרת מגבלותיה? טלו, למשל, מצב שבו התבצעה הצבעה בקריאה שלישית בכנסת על חוק יסוד, כאשר מספר גדול של חברי כנסת לא נכחו בה בשל נעילה מכוונת של דלתות המליאה בפניהם.

...

כשלעצמי סבורני, כי אין זה סוף הדרך.

ניטיב אפוא לעשות, אנו השופטים, אם נוסיף ונאמר בשולי פסק הדין: "אכן, בצעד חריג וחסר-תקדים, נאלצנו ברוב דעות להורות על פסילתו של חוק-יסוד. באופן פורמלי, לא היה מנוס מלהורות על ביטולו המוחלט של דבר החקיקה, אף בנוסחו ה'רזה', שכן אין זה בסמכותנו לכתוב את דבר החקיקה מחדש. יחד עם זאת, מקבלים אנו את מרותו של המכונן, את מרותו של העם שאֵלו הם נציגיו. נעשה כמידת יכולתנו, על מנת להגשים את רצונו של המכונן. לפיכך, משקבענו כי נוסח 'רזה' של החוק, לא היה נפסל על-ידנו, אזי אין אנו רואים צורך להמתין לחקיקתו של חוק-יסוד חדש שיקבע הסדר דומה. בהעדר מגבלה חוקית, ומשהדבר מצוי בגדרי סמכותנו, נודיע עתה, כי מעתה והלאה, נסיג את הגלגל לאחור. לא נשתמש עוד בעילת הסבירות בעניינן של החלטות הממשלה ושׂריה, אלא אם כן נקבע כי ישנם נתונים חד-משמעיים, המלמדים כי אותה החלטה כה בלתי-סבירה, באורח קיצוני, עד ששום ממשלה סבירה לא היתה יכולה לקבל החלטה שכזו. אותו מבחן ותיק וטוב, שהיה באמנה איתנו מראשית הדרך ועד לפסק הדין בעניין דפי-זהב; סבירות נוסח 'וונדסברי'". 'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום, כי לא חלום הוא, ובכל הככרות הריעו רק שלום'.

אשר על כן, העתירות מתקבלות במובן זה שיוכרז על בטלותו של תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה.