בתאריך 30.3.14 עבר התובע צלום אולטרסאונד בו אובחן נוזל במעטפת גיד הביצפס משמאל והסתיידות מעל גיד הסוב סקפולריס.
התובע נישאל בחקירתו הנגדית בנוגע לתאונה הנ''ל ותיאר אותה (עמוד 28 שורות 1 – 4):
"נסעתי עם רכב איסוזו טנדר. הייתי בעבודה ביישוב מנוף, הייתה אמורה להיות לי פגישה עם אחד הקבלנים שהיה אמור לבצע קו ביוב והפגישה לא היתקיימה, הוא לא הגיע. כשיצאתי ממנוף לא יודע מה קרה, כנראה נרדמתי, אני לא זוכר מה קרה בודאות, כנראה נרדמתי, הרכב שלי סטה מהכביש וניכנס בסלע."
התובע הגיע לחדר המיון בבית החולים גליל מערבי בנהריה ביום התאונה בשעה 14:51 והתלונן כי היה מעורב בתאונת דרכים (עמוד 22 לתיק המוצגים).
...
על כן, דין התביעה להדחות תוך חיוב התובע בהוצאות משפט ושכ''ט עו''ד.
ההליך
לאחר הגשת כתב ההגנה עתרה הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת המל''ל.
בית המשפט נעתר לבקשה וערכאת הערעור צמצמה את היקף בדיקתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט באופן שיתייחס לעמ''ש מותני בלבד.
על כן, אני קובע כי הפגיעה ביכולת השתכרותו של התובע היא בשיעור של 32%.
מכפלת סכום זה בשיעור הגריעה מיכולת השתכרותו של התובע בשיעור 32% בצירוף הסכומים של כאב וסבל, עזרה והוצאות כאמור בפסק דין זה מביא לסכום הנופל מתגמולי המל''ל.
על כן, אני דוחה את התביעה.
אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ''ט עו''ד בסך של 20,000 ₪.
