נוהל מתן רשות שהייה לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי

לפי נוהל בני זוג נשואים, נמשך ההליך מיום פתיחתו – תקופה כוללת של ארבע שנים וחצי, שבארבע שנים מתוכן – מיום התחלת ההליך המדורג – ניתן לבן הזוג הזר רישיון לישיבת אירעי מסוג א/5; בעוד שנוהל ידועים בציבור, כאשר המזמין הוא אזרח ישראל, קובע הליך מדורג לתקופה של שבע שנים, שבשלוש מתוכן שוהה בן הזוג הזר במעמד מסוג ב/1, ורק לאחר תקופה זו משודרג מעמדו כך שניתן לו רישיון לישיבת אירעי מסוג א/5, וזאת למשך ארבע שנים נוספות.

...

בהחלטה מיום 10.4.16 הנימוק היה לקוני ובן שורה אחת בלבד: "לאור הריאיון שנערך ביום 3.2.16 והממצאים בתיק הבקשה, לא שוכנענו מכנות הקשר", זאת ללא כל פירוט נוסף, אף לא של ממצאים כלשהם.

מבלי לקבוע מסמרות אעיר, כי מסקנה זו אינה מתחייבת.

התוצאה על-יסוד האמור לעיל, ומבלי להביע עמדה בשאלה, האם המערערים הוכיחו לעת הזו את כנות הקשר הזוגי לצורך קבלת מעמד במסגרת נוהל ידועים בציבור, סבורני כי יש לקבל את הערעור, במובן זה שפסק-דינו של בית-הדין לעררים יבוטל, וכן תבוטל החלטת המשיב בדבר הסירוב לבקשה וההוראה על הרחקתה של המערערת מהארץ.

לבסוף, פסק בית-הדין כי גם אם ניתן היה לקבל החלטה אחרת בעיניינה של המערערת, הרי החלטת מנכ"ל הרשות לאמץ את המלצת הועדה הבינמשרדית מצויה במיתחם הסבירות ואין להתערב בה. בית-הדין ציין כי הוא ער למשמעות ההחלטה מבחינת המערערת השוהה בישראל מאז שנת 1999.

לדברי ב"כ המערערת, הזכאוּת הנטענת לא מוּמשה מחמת מחדלו של המשיב לפעול בהתאם להוראות נוהל 5.2.0008 שכותרתו: "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: "נוהל ההליך המדורג"), וממשקיו עם נוהל הפסקת ההליך המדורג.

המסקנה הברורה היא כי בנגוד לגישת ב"כ המערערת, לבן-הזוג הזר אין זכות קנויה לקבל אזרחות או מעמד קבע בישראל, גם בחלוף תקופה של 4 שנים בהן הוא שוהה בארץ באשרת א/ 5 במסגרת ההליך המדורג (ראו: עת"מ (ת"א) 17800-12-09 אבו קאעוד נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (20.9.2010)).

...

המסקנה הברורה היא כי בניגוד לגישת ב"כ המערערת, לבן-הזוג הזר אין זכות קנויה לקבל אזרחות או מעמד קבע בישראל, גם בחלוף תקופה של 4 שנים בהן הוא שוהה בארץ באשרת א/ 5 במסגרת ההליך המדורג (ראו: עת"מ (ת"א) 17800-12-09 אבו קאעוד נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (20.9.2010)).

נוכח מכלול הטעמים האמורים, המסקנה המתבקשת היא כי אין מקום להתערב בפסיקת בית-הדין לעררים לפיה לא נמצאה עילה להתערבות בהחלטת המשיב לדחות את בקשת המעמד של המערערת, בהעדר טעמים הומניטאריים מיוחדים.

סוף דבר הערעור נדחה.

בד בבד, נתבקש כי במהלך בדיקת הבקשה, ינתן לעותרת היתר מת"ק זמני, בהתאם לנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (נוהל מס' 5.2.0008) (להלן: ההליך המדורג).

בצד בחינה זהירה של היתנהלותה ודרך קליטתה של העותרת בישראל בתקופת הביניים, יש להניח כי לכשיגיע מועד ההערכה המחודשת של בקשת איחוד המשפחות, יתן מנהל רשות האוכלוסין את דעתו, בין היתר, לעובדת שהותה רבת השנים של העותרת בישראל, וכן לזמן הניכר שחלף מאז התפטרה מעבודתה ברשות הפלסטינאית, וזאת, בצד כל יתר השיקולים הצריכים לענין.

...

הכרעה דין העתירה להידחות, משהסעד המבוקש בה נתקבל, ולו באופן חלקי, ואילו הבקשה לסעד המלא, שעניינו הליך איחוד משפחות, לא נדחתה, אלא תישקל בהמשך בשים לב למכלול הנתונים והנסיבות הרלבנטיים לאותה עת. נקודת המוצא בענייננו הינה, כי ברקע פנייתם של העותרים לרשות המוסמכת בבקשה לאיחוד משפחות עומדת זכות חוקתית למשפחה ולקיום תא משפחתי יציב ומאוחד (בג"צ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, פסקאות 24-27 לפסק דינו של כב' הנשיא ברק (לא פורסם, 14.5.2006); בג"צ 7444/03 דקה נ' שר הפנים, פסקאות 11, 15 לפסק דיני (לא פורסם, 22.2.2010)).

בנסיבות הענין, לא מצאנו עילה להתערב בהחלטתו השניה של המשיב, מנהל רשות האוכלוסין.

העתירה נדחית, בלא צו להוצאות.

אשר לטענות המערערים לפגיעה מהותית בזכות לחיי מישפחה, ציינה הרשות כי זכותו של אזרח ישראלי לחיי מישפחה, אינה זכות מוחלטת כי אם זכות יחסית, והלכה פסוקה היא, כי בן הזוג הזר אינו זכאי אוטומאטית לאזרחות ישראלית מכוח קשרו הזוגי עם ישראלי.

הנוהל השני, שלא חל בעניינינו, אך אזכירו למען השלמת התמונה, הוא "נוהל מס' 5.2.2008 - "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: נוהל הנישואין), נוהל לבחינת בקשה להיתאזרחות, מכוח נישואין לבן זוג בעל אזרחות ישראלית.

עוד טענה הרשות בהתייחס לריאיון הראשון, כי המבקשת אינה מודעת למהלך חייו של המערער, וזאת כי סיפרה בריאיון, לדבריהם, ש"המערער נולד בישראל ומגיל 10 עד שנת 2009 שהה בארצות הברית", בעוד שהמערער סיפר שחזר לישראל "לצורך שירות צבאי". ראשית, יצוין כי המערערת לא נקבה בשנת 2009, אלא ציינה שהמערער "חזר לישראל לפני כ-7 שנים" (ראו נספח מע/7, עמ' 2 לריאיון המערערת, בשורה 4).

...

עם זאת, לאור כל האמור לעיל, וכיוון שממילא הבקשה מוחזרת להמשך בחינת הרשות, תבחן הרשות גם את המסמכים האמורים.

אני סבורה כי אל לה לרשות להעלות טיעונים שאינם מהווים בסיס להחלטתה, בעיקר באשר יש בנתונים כאמור, כמו ההליך הפלילי שהתנהל נגד המערער, כדי להשחיר את פניו שלא לצורך, וייתכן שהם משפיעים, ולו בעקיפין ובאופן לא מודע, על שיקול דעת עובדי הרשות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל, פסק דינו של בית הדין לעררים מבוטל.

נוהל ידועים בציבור קובע מגדיר את מטרותיו כדלקמן (סעיף ב.1 לנוהל): "הסדרת מעמד בישראל לבן/ת זוג זר/ה כידוע בציבור של ישראלי בהתאם לנהלי הרשות מטרתה מתן אפשרות לבני הזוג לקיים יחד תא משפחתי כן, אמיתי, בלעדי וייחודי לשהות בישראל לצד בן/ת הזוג. יודגש כי זכותו של הישראלי לחיי מישפחה אינה זכות מוחלטת וכי בן הזוג הזר אינו זכאי אוטומאטית למעמד בישראל, אלא בכפוף להוראות נוהל זה." נוהל נוסף, שלא חל בעניינינו, אך אזכירו למען השלמת התמונה, הוא נוהל מס' 5.2.2008 - "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: נוהל הנישואין), שהנו נוהל לבחינת בקשה להיתאזרחות, מכוח נישואין לבן זוג בעל אזרחות ישראלית.

...

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי בנסיבות המקרה שלפניי מוצדק להסתפק במסמכים שהומצאו על ידי המערערים לאורך ההליכים כולם ולא לדרוש מהם מסמכים או ראיון נוספים שלא יוסיפו לביסוס התשתית העובדתית הנדרשת.

בנוסף, לאור התמשכות הקשר בין בני הזוג מאז שנת 2016 ברציפות למרות המשבר הקשה שעברו, שנראה כי אף העמיד אותם במבחן ומעיד על חוזקו של הקשר, אני סבורה כי תוצאה מידתית וסבירה מצדיקה את קיצור משך הזמן של בחינת כנות הקשר לפי נוהל ידועים בציבור, כך שהמערערת תקבל אשרה זמנית א/5 בהתאם לוותק מאז הגשת הבקשה לכתחילה, והתהליך המדורג יימשך לקראת סיומו במהלך שנת 2024.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל.