נוהג תשלום פיצויי פיטורים למתפטרים

לא נסתר מעינינו עדותו של מר אלוף לפיה בכל מקרה קיים נוהג בנתבעת לשלם פצויי פיטורים גם במצב של התפטרות כעולה מעדותו בעמ' 29 שורות 33-32 ועמ' 30 שורות 1-2 , כמצוטט: " בנתבעת היה נוהל מאד מכובד כלפי כל עובדיה לא משנה אם העובד עזב , פוטר או התפטר העובד קיבל את מלוא הפיצויים ולא משנה איך נגמרה הסיטואציה עם העובד. גם כאן תחושתי היתה שצריך להתנהג איתה כמו כל העובדים אז אם החלטתם לשלוח אותה הביתה, תשלמו לה כמו כל העובדים" .

...

הודעה מוקדמת נוכח קביעתינו כי התובעת פוטרה ביום 19.8.12 ומשאין חולק כי בנסיבות העניין לא ניתנה לה הודעה מוקדמת הרי שאנו קובעים כי התובעת זכאית להודעה מוקדמת בהתאם להוראות חוק הודעה מוקדמת בסך של 8000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום סיום העסקה, קרי מיום 19.8.12 ועד ליום התשלום בפועל .

סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובעת בתוך 30 ימים מהיום את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים: בסך של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום סיום העסקה, קרי מיום 19.8.12 ועד ליום התשלום בפועל .

בנוסף, תשלם הנתבעת 1 לתובעת הוצאותיה בגין תביעה זו בסך 8,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

התובעת תשלם לנתבע 2 ,נגדו נדחתה התביעה הוצאות בסך 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשר לכך נקבע, בין היתר, כי לא היה חולק שהצדדים הגיעו להכרה הדדית לפיה מערכת יחסי העבודה ביניהם מיצתה את עצמה; כי המשיב רצה לסיים את עבודתו ואף הודיע על כך לאחד ממנהליה, מר איתי פלג, זאת מהסיבות שהיו קשורות לתחושותיו שמיצה עצמו בתפקיד, ושחש מודר ממעגל מקבלי ההחלטות והרגיש שהיחס אליו השתנה לרעה; וכי משהתברר למשיב שאין בדעת המבקשת לשלם לו פצויי פיטורים, בנגוד לציפיותיו ולנוהג במבקשת לשלם פצויי פיטורים גם למי שעזב מרצונו, הוא חזר בו מכוונתו להתפטר.

...

] לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפני, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שיעוכב תשלום פיצויי הפיטורים, חלף ההודעה המוקדמת והעמלות בגין הלקוח, כערכם במועד מתן החלטתי (להלן – הסכום המעוכב).

] לאור האמור, בשקלול סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, שוכנעתי כי לא ייגרם למשיב נזק ממשי ככל שבשלב זה ישולם חלק מסכום פסק הדין, והיתרה רק לאחר מתן פסק דין סופי.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט בסעיף 16 לעיל.

התובע שכנגד טען, כי יש לדחות את הבקשה מטעמים אלה: יש לברר את הטענות לגבי פצויי פיטורים לגופן שכן קיים נוהג לתשלום פצויי פיטורים גם לעובד שהתפטר; הנתבעת שכנגד צברה ימי חופשה באופן שגוי; ההסכם משנת 2011 אינו מבטל את הזכאות לקרן הישתלמות ולכן יש בסיס לתביעה ברכיב זה; התובע שכנגד זכאי לריבית בגין הלוואות שהעמיד לנתבעת שכנגד; אין לתובע שכנגד חוב לרשות המסים (צורף אישור רו"ח); לתובע שכנגד נכסים רבים ובכלל זה קרן הישתלמות בשווי של מאות אלפי ₪ (צורף אישור מקרן ההשתלמות).

...

אשר לשיקול בדבר סיכויי התביעה, נפסק בעניין נעמאת כך : "במסגרת בקשה כאמור, נדרש בית המשפט לבחון על פניו את סיכויי התביעה בשלב מקדמי זה של ההליך, ואינו נדרש לניתוח מעמיק שלהם. נפסק כי אף שיקול זה אינו מצדיק לבדו חיוב בערובה, 'אלא במקרים שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק' (רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן [פורסם בנבו] (16.1.2013) [להלן: פרשת יגרמן]; וראו גם: רע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (14.11.2013)). במקרה שכזה יגבר אינטרס הנתבע שלא להיות מוטרד מההליך והאינטרס הציבורי שלא לבזבז את זמנו של בית המשפט לריק. לצד זאת יש לזכור את 'המגמה שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות אלא במקרי קיצון '". על פי הפרמטרים שהתווה בית המשפט העליון וכן לאורה של פסיקת בית הדין הארצי- שניתנה אמנם טרם תיקון תקנות בתי הדין, אך השיקולים המהותיים בה נכונים בעיקרם גם היום –אני סבורה שדין הבקשה להידחות.

לעניין זה נפסק ברע"א 5488/16 ‏אבנר נתנאל נ' רישן בנין והשקעות בע"מ (17.7.16) כי: " ככלל, ככל שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים יותר, ומצבו הכלכלי של התובע ירוד יותר, כי אז תגבר נטייתו של בית המשפט לצוות על מתן ערובה". משלא שוכנעתי, כי התנאי בדבר מצב כלכלי ירוד מתקיים אין הצדקה לחייב בערובה גם אם סיכויי התביעה שכנגד אינם טובים, ומבלי שיש באמור להביע כל דעה לגבי הסיכויים הללו.

לסיכום, בקשת הנתבעת שכנגד נדחית.

הסכמי "שתוף פעולה" בין עו"ד במשרד עו"ד יונגר לבין עו"ד משנת 2010, בצרוף פירוט שמי – לטענת עו"ד עזרן הסכמים אלו נדרשים להוכיח מעמדו כשכיר לרבות נוהג לגבי פצויי פיטורים והסדרי תשלום עם עו"ד שעזבו את המשרד.

בין כה וכה, ה'נוהג' כי עו"ד יונגר נהג לשלם פצויי פיטורים בעת התפטרות, טענה שנטענה בסעיף 67 לכתב התביעה, נשענה על הפרקטיקה במשרד ולא על הסכמים מול צדדי ג'.

...

ראו החלטתי בסעיף 23.15.

הקלטת השיחה שביצע עו"ד עזרן ביום 13.1.19 וכל ההקלטות וההסרטות מ-1/18 ועד 31.1.19 במשרד – ראו החלטתי בסעיף ‎27.9 לעיל – יש לגלות המידע כאמור.

סוף דבר על הצדדים להשלים את הליך גילוי המסמכים עד ליום 15.3.2020, באופן הדדי.

מעבר לכך, הוכח מדברי מר פלג, כי היה קיים בחברה נוהג לשלם פצויי פיטורים גם למי שהתפטר.

...

לפיכך, החלטתי להתייחס לכך במסגרת פסיקת ההוצאות כנגד הנתבעת, כפי שיפורט להלן.

כאמור לעיל, נמצאנו למדים כי התביעה שכנגד עומדת על כרעי תרנגולת מבחינה ראייתית ונותר ספק כבד בלבי בנוגע למניעים האמיתיים מאחורי הגשתה.

לאור האמור לעיל, ולאור סכום התביעה שנדחתה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע השתתפות בשכר טרחת עו"ד בסך 75,000 ₪.